המפקחת על הבנקים: "יש מקום להורדת מרווחים על משקי הבית"

בפתיחת כנס "יוזמות להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים בישראל", חדוה בר, המפקחת על הבנקים, התייחסה היום (ב') לחשיבות שמירת היציבות במערכת הבנקאית - בפרט לנוכח התנודות בשווקים לאחר משאל העם הבריטי.

הכנס ביוזמת משרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' ופירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל.

"הימים אחרונים הזכירו לנו שסערות קורות וסיכונים יכולים להתממש", אמרה בר. על נושא התחרות בבנקים אמרה בר כי "תמיד שואלים אותי אם יש תחרות, והאמת שתחרות זו שאלה מאוד רחבה. יש סגמנטים בהם התחרות מאוד גבוהה - עסקים גדולים למשל, שם מרווחי האשראי מאוד נמוכים. מנגד יש סגמנטים שהתחרות גברה בהם אך ניתן להעצים בהם את התחרות כמו משקי בית ועסקים קטנים. המרווחים בסגמנטים אלו יורדים אך יש מקום להורדה נוספת של המרווחים. גם בשוק הסליקה יש לשפר את התחרותיות".

על הקמת בנקים חדשים וכניסת בנקים מחו"ל אמרה בר כי "במשך שנים דיברו בבנק ישראל על להכניס בנקים זרים. הנגיד דוד פרנקל בתקופת כהונתו מאוד רצה לקדם מהלך כזה אך בנקים זרים נכנסו רק כבנקי השקעות. היו בנקים בעבר - בנק כרמל, בנק קונטיננטל, בנק החקלאות, בנק למסחר, בנק לפיתוח תעשייה, והרשימה עוד ארוכה. בנקים אלו היו עד לא מזמן במערכת והם נסגרו. חלקם כשלו. הם לא תרמו לתחרות. חלק מהם היו כאן עד למחצית השניה של שנות האלפים. גם נסיון להקמה של אגודות אשראי ובנקים חברתיים נעשו ולא צלחו. בסופו של דבר היה עניין ציבורי לא מספק ביוזמות האלה. לא הצליחו גופים אלה למשוך אליהם מספיק לקוחות שיהוו מאסה קריטית שנחוצה לפעילות. גם בנק הדואר לא עומד בדרישות היום על מנת לפעול כבנק".

על הפרדת חברות כרטיסי האשראי אמרה בר: "אנחנו מאמינים שאין חובה על חברות כרטיסי האשראי להפוך לבנקים, ושגם ללא הפיכה לבנק הן יתרמו לתחרות. אך כן נעודד בהחלט את ההפיכה לבנק ובלבד שיתאפשר הכלי של ביטוח פקדונות. אנו כן חושבים להתאים את הרגולציה על השחקנים הקטנים - אבל אך ורק כאשר יהיה ביטוח פקדונות. עקרונית נאפשר לקרנות השקעה לרכוש את חברות כרטיסי האשראי, וכמובן גורמים אחרים גם יכולים לרכוש. נאפשר גם מכירה של החברה באמצעות ביזור של המניות בבורסה. אם יהיה עניין עסקי נאפשר גם הקמתם של בנקים חדשים של ממש, לא כאלו שיצמחו מחברות כרטיסי אשראי שיופרדו". 

דרור שטרום הדגיש בכנס את ההיבט הצרכני. "קשה מאוד להשוות מחירים והעיוות הזה מחלחל גם לרמה החברתית. לאורך זמן רואים מגזרים באוכלוסיה שמרווחי הריבית אצלם גבוהים מאוד ולעומת זאת יש מגזרים אחרים שנהנים ממרווח ריבית נמוך יותר. זאת, כאשר רמת הסיכון שלהם גבוהה יותר ממשקי הבית - וכאן דרוש לחולל שינוי".

דרור שטרום צילום: יותם פרום

"הסביבה הפיננסית החדשה תקום בתוך כמה שנים. כי כל העולם הולך לשם. אבל הנושא של שיפור תנאי משקי הבית לא יתקדם אם רק נסתפק בהוספת בנקים חדשים, במידה והצרכן לא ידע לחשב את העלויות שלו. חשוב שהצרכן יוכל לקבל השוואה עדכנית של המחיר ביחס לכל שירות שהוא רוצה לקבל. החיבור בין רתימת הטכנולוגיה לבין הגדלת כמות השחקנים - זו המדיניות להגברת התחרות. גם גופים מוסדיים הם שחקן חשוב ובהחלט אנו רוצים לראות את ההון המוסדי מגיע למשקי הבית", הדגיש שטרום.

על שוק כרטיסי האשראי אמר שטרום כי "אנו לא מתכוונים להשאיר את שוק הסליקה לשלוש חברות. יש רצון עז לפתוח שוק זה לשחקנים חדשים. לא רוצים שסקטורים יסבלו מהאוליגופול הזה. גם הנושא של סולק מתארח שיציע שירותים תשתיתיים לסולקים חדשים ימצא ביטוי בשינויים שנקדם".