תעשיית הפינטק מחכה לרגולטור שיניע את גלגלי המהפכה

ענף השירותים הפיננסיים עובר בימים אלו מהפכה. מה שהוביל לתקופה הסוערת הזו היה, למשל, שינויים בתרבות הצריכה ופיתוח תודעה עולמית של כלכלה שיתופית. אך בראש הרשימה נמצא השינוי הטכנולוגי. הפינטק (חדשנות טכנולוגית בתחומי השירותים הפיננסיים) מבשר שחר של יום חדש לבנקאות, שבו משתנים מהותית תהליכי יצירת כסף והזרמת המקורות הפיננסיים בין שחקנים שונים שצפויים להשפיע על אופן צריכת השירותים הפיננסיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

כדי שתהליכים אלו יבשילו ויתמסדו, יש צורך מהותי בלא אחר מאשר הרגולטור. בימים אלה תעשיית הפינטק העולמית נושאת עיניה לרגולטורים במדינות השונות, שהחלו בהסדרת פעילות התחום, כל מדינה בקצב וגישת פיקוח שונה.

רגולציה בחיתוליה

גישת הרגולטורים ברחבי העולם אינה אחידה ומונעת בראש ובראשונה על ידי רצון (או היעדרו) של הממשלות לעודד את התעשייה החדשנית ולמשוך משקיעים. בין המדינות שמקדמות את התחום ניתן למנות את רשויות הפיקוח בבריטניה, אוסטרליה, הונג קונג, סינגפור ויפן. כל אלו תומכות באופן פעיל בקידום הפינטק ומספקות לחברות תנאים נוחים להשתלבות במערכת הפיננסית.

רשויות אלו עושות זאת באמצעות כלים כגון "ארגז חול רגולטורי" (Regulatory Sandbox) להפחתת מגבלות הרגולציה על פיתוחים חדשניים ובמטרה להבטיח סביבה בטוחה לפיתוח פעילות הפינטק; מרכזי חדשנות (Innovation Hubs) המעניקים סיוע רגולטורי שוטף לחברות הפינטק; ושיתופי פעולה בינלאומיים עם רשויות פיקוח זרות כדי להקל את התרחבות הפעילות של חברות מקומיות לשווקים זרים.

עקרונות מפתח ליזם הפינטק צילומים: רויטרס, בלומברג

רשויות הפיקוח בארה"ב, קנדה וגרמניה, שעד לאחרונה היו פסיביות למדי, התעוררו. במהלך חצי השנה החולפת החלו מדינות אלו לחקור כיצד יוכלו לקדם חדשנות במערכת הפיננסית. השתתפות מדינות אלה בתהליך החדשנות מונעת לעתים על ידי הרצון להסדיר פעילות חברות הפינטק באופן זהיר ובטוח. גם ישראל הצטרפה לאחרונה לטרנד. ההסדרה שמסתמנת מגיעה על רקע הרצון להגביר תחרות בבנקים (שיפור תנאים למתן אשראי, יצירת פלטפורמה דיגיטלית לשיתוף מידע פיננסי ועוד), ומנגד, על רקע הצורך לבצע צעדים לפיתוח החדשנות בישראל באופן אחראי וזהיר.

שורת צעדים כבר נעשתה בתחום על ידי הרגולטור המקומי, בהם הקמת "אגף לטכנולוגיה וחדשנות" בפיקוח על הבנקים, שנועד, בין היתר, להוביל מדיניות והסדרת הוראות רגולטוריות בכל הקשור לממשק בין חברות הפינטק לבנקים ועידוד החדשנות בבנקים להגברת התחרות וההתייעלות.

ברור שאנו נמצאים רק בתחילת הדרך, אך צעדי בנק ישראל לקביעת הוראות רגולטוריות תומכות (כגון טיוטות בנושא בנקאות בתקשורת ובנושא מתווה להקמת בנק חדש בישראל), לצד יוזמות שנקבעות על ידי רגולטורים אחרים (לרבות המלצות ועדת שטרום להגברת פלטפורמות P2P ואימוץ המלצות רשות ני"ע בעניין מתן שירותי ייעוץ השקעות וניהול תיקים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים) מסמנים כיוון ברור לעתיד שבו החדשנות והרגולציה ילוו את הענף הפיננסי.

פינטק FinTech 2016

כיצד להתמצא

ההסדרה הרגולטורית משמעותה גם החלה של דרישות קיימות וחדשות על הענף. מה שמקשה את הניווט בים הזה הוא העובדה שהמבנה הפיקוחי במדינות השונות אינו מונחה על ידי גוף פיקוחי אחד, ולרוב קיימת שורה של רגולטורים שמסדירים את פעילות חברות הפינטק. לכן, ליזמי פינטק שמתכננים פעילות בינלאומית מומלץ להביא בחשבון כמה נקודות מהותיות.

ראשית, יש להכיר את המבנה הרגולטורי במדינת היעד (כולל תהליך הרישוי), להיות ער לסף המשתנה בהיקפי הפעילות שמהם ניתן לעבור בין רמות הפיקוח השונות ולהכיר את הדרישות הרגולטוריות ברמות השונות. כמו כן, חברות פינטק הפועלות בממשק עם בנקים צריכות להבין את תנאי הפיקוח על הבנקים שכן הם עשויים להיות מוחלים גם עליהן, כשותפות הטכנולוגיות שלהם.

שנית, יש להכיר את ההסדרה המיוחדת לתחום הפעילות הספציפי שבו פועלים. כך, למשל, יזמים בתחום הסליקה צריכים להתעמק בהוראות PSD2, ויזמים בתחום הלוואות עמיתים (P2P Lending) יהיו לרוב כפופים לדרישות הרישוי בצד מתן אשראי וגיוס הון.

בהיבט היציבות חשוב לבחון רמות של דרישות ההון והלימה בין המודל העסקי של חברת הפינטק לבין תכנון ההון שעשוי להידרש, זאת לצד דרישות ניהול סיכונים נוספות שיחולו על החברה.

בתחומים אלה יידרשו החברות לפעול לא רק להקמת פונקציות ניהול סיכונים וציות, אלא גם להבטיח עדכון שוטף וניווט בדרישות הרגולטוריות המשתנות באופן תדיר.

תחום ה־Regulatory Technology (טכנולוגיה לשיפור ניהול סיכונים ועמידה בהנחיות רגולטוריות) מקבל לאחרונה פוקוס גבוה יותר מהרגולטורים. במדינות מסוימות (למשל, בריטניה ואירלנד) הוא אף מקבל תמיכה. יזם הפועל בתחום זה יידרש לא רק לבחון שוק למוצר שלו (האם קיים יזם אחר שמפתח דבר זהה) אלא לבחון עמידה קפדנית ביותר במכלול הדרישות הרגולטוריות, שכן ללא השלמת תהליך האשרור יהיה קשה להשיק את המוצר או השירות.

גם בישראל אנו עומדים, כך נראה, בפתח תקופה שתהיה עמוסה בהתפתחויות הרגולטוריות ולא יהיה מנוס מלימוד הדרישות הרגולטוריות הפרטניות בכל תחום. הם אלה שיעצבו את המוצר של היזמים וגם את הממשק מול המוסדות הפיננסיים.

השורה התחתונה - בהיעדר כיוון ברור במסגרת ההסדרה הרגולטורית בארץ, מומלץ ללמוד את הסטנדרטים בתחום המקביל במדינות המובילות בעולם

הכותבת היא ראש מחלקת רגולציית פיננסים, KPMG סומך חייקין