במודיעין חוגגים, בישראמקו רוצים להיכנס לפרופורציות
ההודעה מאתמול על גילוי פוטנציאל גז בקידוחי דניאל אותתה על יציאת הענף מהקיפאון. אבל בעוד במודיעין אנרגיה שחררו הצהרות על שיפור הביטחון האנרגטי של ישראל, בישראמקו סייגו: "הדרך לתגלית ארוכה"
סקטור הגז המקומי, שידע לא מעט טלטלות בשנים האחרונות, רשם אתמול ציון דרך חיובי. שותפויות מודיעין אנרגיה וישראמקו דיווחו על פוטנציאל חדש למציאת גז טבעי מול חופי ישראל - ברישיונות דניאל מזרח ודניאל מערב. מודיעין אנרגיה מחזיקה ב־15% במאגרי דניאל וישראמקו ב־75%.
על פי הדיווח, שמתבסס על ניתוח של NASI, מכיל דניאל מזרח פוטנציאל הפקה של כ־1.1 TCF (טריליון רגל מעוקב). לשם השוואה, גודלו המאגר כגודלו של ים תטיס, שסיפק כמעט לבדו גז לישראל מ־2004 עד 2013. לעומתו, דניאל מערב מכיל שמונה מאגרים שונים, הגדול מביניהם מכיל פוטנציאל הפקה של כ־3.3 TCF - כשליש ממאגר תמר.
מודיעין הגיעה לשווי של 30 מיליון שקל בסיום המסחר אתמול לעומת כ־6 מיליון שקל בלבד קודם לכן.
עם פתיחת המסחר בת"א היא רשמה זינוק חד של כ־640%, אך בהמשך נחלשה. לעומתה השותפה הבכירה במאגר דניאל, ישראמקו, עלתה ב־1.1% בלבד לשווי של 8.3 מיליארד שקל. בערכים אבסולוטיים, העלייה של ישראמקו משקפת 80 מיליון שקל לעומת עלייה של פחות מ־25 מיליון שקל במודיעין.
בעלי מודיעין, בהם מנכ"ל השותף הכללי רון מאור, מיהרו להצהיר: "מדובר בפוטנציאל משמעותי בהיקפו, שאם אכן יתממש, יוכל להוות תחרות למאגרים הקיימים ולשפר את הביטחון האנרגטי של המדינה". אלא שמנכ"ל ישראמקו ערן סער קלקל את החגיגה כשציין: "הממצאים מעודדים אך יש להכניס דברים לפרופורציות. אין מדובר בתגלית אלא רק בדו"ח על משאבים פוטנציאליים, שבשלב זה אין ודאות כי יתממשו. הדרך לתגלית, אם בכלל, עדיין ארוכה".
השאלה היא מי מהם צודק, ובנטרול האינטרסים של כל צד עולה התשובה המתבקשת - שניהם.
בצד האופטימי: גם תמר התחיל ככה
לאחר שנים של התקשקשות על מתווה והתנגחויות רגולטוריות, ענף הגז יכול להרגיש סימני יציאה מהקיפאון. לחלק מהמאגרים פוטנציאל פיתוח של 40%-50%, ממש כפי שהתחיל את דרכו ב־2009 מאגר תמר, שבו חזו כשליש מהכמות שהתגלתה ובהסתברות של 35%.
ישראמקו מחזיקה בכ־29% ממאגר תמר, ואם היא תדבק באחזקותיה הקיימות בדניאל, היא עשויה להפוך לאיום הכי גדול על דלק ונובל. אלה נדרשות על פי מתווה הגז למכור את אחזקותיהן במאגר תמר ולהשאיר את ישראמקו כבעלת המניות העיקרית בו.
ומודיעין? רק בחודש שעבר הודיע משרד האנרגיה שהוא לא מאפשר לה הארכת רישיונות או שינוי גבולות גזרה של רישיונות אחרים. ראשיה דיברו על אפשרות אמיתית של צמצום הפעילות למינימום. והנה, כמה שבועות לאחר מכן, פוטנציאל חדש למאגרי גז מקפיץ את יחידות ההשתתפות לעומת עלייה מתונה יחסית ביה"ש של ישראמקו. זאת בדומה לתנודות של שותפות רציו בכל הקשור למאגר לווייתן. רציו, כמו ישראמקו, לא מפיקה גז או נפט. הנכס הכי גדול של שתיהן הוא רק "על הנייר". לכן, כל ידיעה רעה על לווייתן היתה מפילה את רציו יותר מאשר את דלק, וההפך. וכך גם לגבי מודיעין ודניאל.
מודיעין וישראמקו כבר יכולות לחשוב על עתיד ורוד בתחום היצוא. מסקנות ועדת צמח, שאושרו בממשלה ב־2013, קובעות שמאגר הקטן מ־50 מיליארד מ"ק יכול לייצא את כל מרכולתו החוצה לעומת מאגר בינוני (עד 100 מיליארד מ"ק) שיכול לייצא עד 75% מנפחו. לכן ככל שהמדינה תתמוך בפיתוח מאגרים קטנים בהטבות מס או בחיבור לצנרת קיימת - יהיה קל לפתח אותם.
גם עבור המשק אלה בשורות טובות. גם אם רק חלק מהפוטנציאל יתממש, המשק הרוויח עוד עשור של צריכה מקומית. יתרה מכך, ככל שיימצא יותר גז, כך יתפוגג כוחן של דלק ונובל כמונופול. לכן הראשונים לשמוח על הפוטנציאל היו אנשי דלק, שחולמים על הרגע שמישהו יוריד להם מהגב את התווית "מונופול".
בצד הפסימי: כבר ראינו אכזבות גדולות
מנגד, הגילוי השאיר הרבה סימני שאלה. אחד נוגע למשק: לא ברור מי מעוניין במאגרי כריש ותנין, אבל הם מכילים 60 מיליארד מ"ק - פחות מהמאגר הגדול שהתגלה אתמול. הם מצויים במים עמוקים ודורשים פיתוח כפול. לכן רכישה או כניסה לשותפות עם ישראמקו ומודיעין עלולה לדלל את המתעניינים בכריש ותנין.
המאגרים הקטנים בדניאל לא כדאיים כלכלית בגלל עלויות קידוח של 100-70 מיליון דולר כל אחד. נוכח הוצאה של מיליארד דולר רק על קידוחים לפני פיתוח, רק הגיוני שמנכ"ל ישראמקו אמר אתמול שהם יפעלו להכנסת שותף. ההערכה היא שהשותפויות יתמקדו בשלושת המאגרים הגדולים, אולי ארבעה. בטח בהיעדר רשת ביטחון בדמות חוזים מובטחים מהמדינה.
המדינה טרם קבעה רף מיסוי על יצוא גז, עוד לא השלימה את נקודות החיבור של הגז לחוף וגם חיבור המפעלים מתנהל בעצלתיים. מעבר לאופק מגיעים דיווחים שהיום יאשר הקבינט הקפריסאי את הכנסת בריטיש גז כשותף למאגר אפרודיטה שבבעלות דלק ונובל, והתקשורת בטורקיה מדווחת על הפשרת יחסים מלאה בין ירושלים לאנקרה עם סגירת חוזי הגז. נראה שהפקידות פה מתעקשת לעשות את כל הטעויות שמונעות ממנוע הצמיחה העיקרי של המשק לממש את הפוטנציאל.
ועוד דבר לפני שפותחים את השמפניות. בחמש השנים האחרונות פורסמו שלל הודעות אופטימיות ומסיבות עיתונאים, שרובן הולידו כעבור פחות משנה אכזבות גדולות. כך שגם את התגלית אתמול כדאי לקחת בערבון מוגבל.
בכל המקרים היתה זו NASI שהכינה את דו"ח המשאבים. באפריל 2011 פרסמה מנופים הערכה של NASI שלפיו עתודות הנפט בקידוח "ים" מכילות 120 מיליון חביות. בנובמבר באותה שנה, בהתבסס על אותו דו"ח, פרסמה מנופים דו"ח שלפיו היוון ההכנסות מהמאגר הוא 1.2 מיליארד דולר. במאגר נתלו תקוות גדולות אך הוא התגלה כריק, ו־175 מיליון דולר שהושקעו בו ירדו לטמיון.
גם פוטנציאל הנפט במירה ושרה הוערך על ידי NASI ב־113 מיליון חביות ביוני 2011. בספטמבר 2012 הגיעה האכזבה, כשלא התגלו סימני גז מהותיים. ב־13 במרץ 2012 דיווחו אי.די.בי ומודיעין כי ברישיון הימי גבריאלה התגלה פוטנציאל השווה ל־128 מיליון חביות נפט. "NASI שמרניים מאוד", אמר אז צחי סולטן, מבעלי השליטה במודיעין.
עם זאת, NASI נחשבת אחת החברות המובילות בניתוח גאולוגי של מאגרים, והיא ניתחה את כל המאגרים שהתגלו מול חופי ישראל, ובהם ים תטיס, לווייתן ותמר.
