$
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

הקרב על השכר בבורסת תל אביב מתלהט: שכר ברוטו ממוצע למזכירה בבורסה: 24 אלף שקל

המו"מ על הסכם השכר החדש הגיע לבית הדין לעבודה. מנתונים שהגיעו לכלכליסט עולה כי בארבע השנים האחרונות עלה שכר עובדי הבורסה בכ־30%. ההנהלה רוצה לצמצם את תוספת השכר האוטומטית — העובדים נחושים לשמרה

רחלי בינדמן ודרור רייך 07:0014.01.16

הקרב היצרי בין הנהלת הבורסה בתל אביב לבין הוועד המייצג את 200 העובדים עלה אתמול מדרגה, והמשא ומתן על ההסכם הקיבוצי החדש התפוצץ. הנהלת הבורסה פנתה אתמול לבית הדין לעבודה בבקשה לקיים דיון דחוף בעיצומים שנוקטים העובדים — דיון שנקבע להתקיים הבוקר. הפנייה באה בעקבות סירוב העובדים, בהוראת הוועד, לעבוד שעות נוספות מעבר ל־7.5 שעות שהם מחויבים על פי הסכם העבודה.

במסגרת המשא ומתן על ההסכם החדש הנהלת הבורסה אינה מתכוונת הפעם להיכנע לדרישות הוועד, בעוד זה נחוש להיאבק על שיפור תנאי ההעסקה לעומת ההסכם האחרון, שתוקפו פג החודש, ומאיים לשבש את המסחר. לידי "כלכליסט" הגיעו נתונים שאספה ההנהלה, בראשות המנכ"ל והיו"ר אמנון נויבך, על רמות השכר של עובדי הבורסה בהשוואה לשכר הממוצע במשק ולשכר של עובדים במערכת הבנקאית ובהייטק. הנתונים האלה חושפים פערים אדירים ורמות שכר מפנקות במיוחד שמהן נהנים עובדי הבורסה.

 

"לצערנו, ועד העובדים בחר בדרך כוחנית, שפוגעת ביכולת הבורסה לתפקד כראוי ולבצע את המשימות העתידיות שעליהן התחייבה", מסבירים בבורסה. "ההנהלה תמשיך להוביל בנחישות מהלכים לפיתוחה וחיזוקה של הבורסה וזאת לטובת הציבור כולו ועובדי הבורסה עצמם. לא תהיה כל פגיעה במצבת העובדים, ואף עובד לא יפוטר בעקבות המהלכים לפיתוח הבורסה".

 

יוסי ביינארט יוסי ביינארט

 

מנגד טוענים נציגי הוועד כי "העיצומים בבורסה ננקטים בעקבות השינויים המבניים הצפויים בה, הנעשים באופן חד־צדדי מבלי לקיים מו"מ עם נציגות העובדים בהתאם להתחייבות הבורסה כלפיהם. נציגות העובדים אימצה לה כלל שלא לפגוע בהליכי המסחר, ואף לא פגעה בהם, והעיצומים הננקטים הם מידתיים ומינוריים, ומתבטאים באי־ביצוע שעות נוספות בלבד. התמונה שאותה מציירת הנהלת הבורסה בפני בית הדין היא משוללת יסוד ומעוותת את המציאות".

 

40 אלף שקל במזכירות

המו"מ בין הצדדים התפוצץ על רקע סירוב ההנהלה להעלות את שכר העובדים — כולל בונוסים, מתנות, סיוע בלימודים ועוד — ב־22% לעומת ההסכם הקיבוצי הקודם. העלאה בשיעור כזה משקפת תוספת עלות מוערכת של 20 מיליון שקל בשנה. כדי להבין את גודל ההוצאה, די להציץ בנתוני 2014 ולראות כי סעיף השכר עמד על 127 מיליון שקל והיווה 52% מהכנסות הבורסה.

 

שכר הברוטו הממוצע לעובד בורסה, לא כולל את ההנהלה הבכירה, עמד ב־2014 על כ־39 אלף שקל, בשנת 2013 הוא עמד על 35,600 שקל, ושנה קודם על כ־33 אלף שקל. העלייה בשכר הממוצע היא תולדה של מנגנון טייס אוטומטי בהסכם הקיבוצי של העובדים, הכולל תוספות שכר בשיעור של כ־4.6% בשנה, לצד תוספות ותק שנעות בין 1%–2%. תוספות השכר הקבועות הללו הן בין סלעי המחלוקת במו"מ, כאשר ההנהלה דורשת הפחתה במנגנון זחילת השכר וקביעת תקרות שכר מקסימליות. ההנהלה גם דורשת כי במסגרת ההסכם הקיבוצי יסכימו העובדים לעבוד שעות נוספות בתמורה לשכר, וזאת לעומת יום עבודה בן שבע שעות וחצי שהם מחויבים לעבוד כיום.

 

 

 

דרישה נוספת ומהותית של ההנהלה נוגעת למענקים שמקבלים העובדים. לפי ההסכם הנוכחי, הם זכאים למענקים שנגזרים ממחזורי המסחר בבורסה, אלא שהזכאות היא גם אם מחזור המסחר עומד על 0. למשל, העובדים יקבלו מענק של 1.26 משכורות אם מחזור המסחר ינוע בין0 ל־1 מיליארד שקל, והוא יקפוץ עד 3.15 משכורות, אם מחזור המסחר יהיה גבוה יותר. בנוסף זכאים העובדים למשכורת 13 של 1.5 משכורות. הנהלת הבורסה רוצה לשנות את מנגנון הבונוס, במטרה לתמרץ את העובדים וליצור זיקה בינו לבין הרווחיות של הבורסה, אך בוועד מתנגדים לכך.

 

העובדים נהנים גם מתקציב רווחה שנתי בהיקף של 1.65 מיליון שקל, כ־7,500 שקל לעובד, ומהשתתפות המעסיק במימון גני ילדים, קייטנות, השכלה גבוהה לילדים ועוד. גם כאן דורשת הבורסה לקצץ בהטבות, אך גם בסעיף זה נעמד הוועד על הרגליים האחוריות.

 

שכר הברוטו הממוצע בבורסה ב־2014 גדול פי ארבעה מהשכר הממוצע במשק — 9,000 שקל בלבד. אך גם השוואה למקומות עבודה מפנקים יותר, כמו המערכת הבנקאית והפיננסית, מעלה פערים לטובת עובדי הבורסה. עובד בבנק מרוויח בממוצע שכר ברוטו של 17 אלף שקל, ובתעשיית ההייטק, שבה שעות העבודה ארוכות מאוד, השכר הממוצע הוא 19 אלף שקל — כמחצית מהשכר שממנו נהנים עובדי הבורסה. לידי "כלכליסט" הגיע גם הנתון החציוני, שעומד על 37,463 שקל בחודש נכון ל־2014. מדובר במספר קרוב מאוד לשכר הממוצע של העובדים, דבר המעיד על כך שהנתון הממוצע לא משקף שכר של קומץ עובדים שמרוויח הרבה ומעלה את הממוצע, אלא שפערי השכר בבורסה נמוכים מאוד — ורוב העובדים משתכרים שכר גבוה.

 

 צילום: שי סלינס

 

עשרת העובדים המשתכרים הכי הרבה בבורסה (לא כולל ההנהלה), כך עולה עוד מהנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", נהנו ב־2015 משכר ברוטו (לפני בונוסים) של 50–60 אלף שקל בחודש. אם משקללים את הבונוסים שקיבלו אותם עובדים, מכוח ההסכם הקיבוצי הכולל בונוס בגין "תרומה יתרה" ובונוס עבור המעבר לבניין החדש ברחוב אחוזת בית בת"א — השכר ברוטו הממוצע החודשי שלהם כבר מזנק ל־70–80 אלף שקל בחודש. עלות השכר הממוצעת עומדת על 87 אלף שקל. מנתונים נוספים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי שכר הברוטו הממוצע של 18 המזכירות בבורסה עמד ב־2014 על 24,146 שקל, והמזכירה ששכרה היה הגבוה ביותר נהנתה מ־40,000 שקל ברוטו.

 

המו"מ על ההסכם החדש החל בינואר 2015, והדיונים בין הצדדים כללו סעיף חשוב נוסף — השפעת השינוי המבני המתוכנן בבורסה על העובדים. יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, נחוש לקדם את השינוי המבני ולהפוך את הבורסה לגוף הפועל למטרות רווח. מי שאמון על השינוי הוא היו"ר נויבך, שגיבש תוכנית שתגדיר את החלוקה של הבורסה בין החברים בה, בעיקר הבנקים ובתי ההשקעות.

 

העובדים, מצדם, חוששים מהשינוי הזה, שיחייב את הבורסה להתייעל כדי לשרת את בעלי המניות שלה, לחלק דיבידנדים ולהשיא את ערך המניות שלה — בהנחה שתונפק בעתיד, בדומה לבורסות בעולם. כיוון ששכר העובדים מהווה את ההוצאה הכבדה ביותר של הבורסה, ברור שזה הסעיף הראשון שבו מבקשת ההנהלה לחתוך. העובדים, שרצו להבטיח את מצבם לאחר ההפרטה, דרשו לקבל נתח מהבורסה המופרטת בתמורה לוויתורים כאלה ואחרים.

 

 

אך לפני ארבעה חודשים החליט שר האוצר משה כחלון להתערב ולבחון מחדש את השינוי המבני. כחלון בודק אם הבורסה בכלל שייכת לחבריה, או שהיא שייכת למדינה. בשלב זה נושא השינוי המבני קופא על השמרים, וזאת אף על פי שיו"ר הרשות האוזר מתכנן לבקש את הארכת הקדנציה שלו, כדי להשלים את המהלך הזה.

 

הוועד: המנכ"ל הטעה אותנו

לגבי מהלך שינוי המבנה טוען הוועד כי "המירוץ של הנהלת הבורסה לבית הדין לעבודה, בבקשה להוצאת צווי מניעה נגד העיצומים שנוקטים עובדי הבורסה, נועד לכסות על מהלך חסר תקדים של הטעיה מפורשת של העובדים ונציגיהם בכל הקשור להתקשרות עם נאסד"ק", טוענים בוועד העובדים. "בעוד שמנכ"ל הבורסה הודיע לעובדים כי מדובר במגעים ראשוניים של בחינה וכי אין הסכם או עסקה, התברר כעבור עשרה ימים כי דירקטוריון הבורסה אישר את ההתקשרות עם נאסד"ק. מנכ"ל הבורסה הודה במכתב ששיגר לעובדים כי היה מנוע מלפרסם את הפרטים על העסקה, לאור העובדה שנאסד"ק היא חברה ציבורית" , מסכמים בוועד.

 

בסביבת ההנהלה טוענים כי לוועד כלל לא אכפת מהיכן יגיע הכסף לתוספות השכר המבוקשות, ונציגות העובדים אף הציעה להנהלה להעלות את עמלות המסחר והאגרות לבנקים, חברי הבורסה. לכאורה, השתת עלויות גבוהות יותר על הבנקים אינה פוגעת בציבור, אלא שהבנקים יתרגמו את התוספות הללו לייקור עמלות הקנייה והמכירה שהם גובים מהציבור הסוחר דרכם. וכך ייצא, בעצם, שהציבור הוא שישלם את מחיר הדרישות של הוועד.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x