החברות הממונפות שילמו יותר לבכירים

תיקון 20 לחוק החברות נועד לחזק את הקשר בין ביצועי חברה לבין התגמול לבכירים - אלא ששכר הבכירים בחברות ציבוריות בישראל כמעט ולא הושפע ממנו. כך עולה מנתונים שפרסמה אתמול רשות ני"ע. ולא זאת בלבד: מהמחקר עולה כי ככל שהחברה ממונפת יותר, שכר הבכירים בה עולה.

ובמילים פשוטות: ככל שהציבור מממן יותר את החברות וחשוף לביצועים שלהן - בין שבאמצעות הפנסיה ובין שבאמצעות קופות הגמל - הוא תורם יותר למשכורות השמנות שמקבלים הבכירים בהן.

התיקון, שנכנס לתוקף בסוף 2012, נולד בין היתר על רקע עלייה ניכרת בשכרם של הבכירים בחברות ציבוריות בשנים האחרונות. אולם, הנתונים שהציגה המחלקה הכלכלית של רשות ני"ע, שבראשה עומדת ד"ר גיתית גור גרשגורן, לא עומדים בקנה אחד עם כוונת המחוקק.

עוד עולה מהמחקר כי ככל שהציבור מחזיק ביותר מניות של חברות ציבוריות, כך רמות השכר בחברה נמוכות יותר. כל עלייה של 1% באחזקות הציבור בחברה ציבורית מכווצת את רמות השכר בה ב־0.53%. כשמדובר בחברות המשתייכות למדד ת"א־100, ההשפעה אף חזקה יותר: עלייה של אחוז בודד באחזקות הציבור מורידה את השכר המקסימלי בחברה בכמעט אחוז.

במהלך השנים 2014-2013 פרסמו מרבית החברות הציבוריות את מדיניות התגמול שלהן, וברובן היא אושרה או תוקנה. ואם מדיניות התגמול מבקשת לקשור בין שכר לבין ביצועים, איך קורה שהקשר איננו? התשובה פשוטה: במרבית החברות נקבעו תקרות שכר לא רלבנטיות, משום שהן גבוהות מאוד בהשוואה לסכומים שקיבלו הבכירים בפועל בשנת 2014.

יותר מ־270 בכירים עם שכר מופלג

בשנת 2014 הגיש שר האוצר דאז יאיר לפיד הצעת חוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית. מחליפו, משה כחלון, בחר להמשיך באותו קו ובחודש יוני האחרון ביקש להחזיר את החוק לשולחן הכנסת. הצעתו של לפיד אושרה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, והוחל לגביה דין רציפות בכנסת הנוכחית. כך, היא עתידה לעלות להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים.

על פי הצעת החוק, אם השכר יעלה על 3.5 מיליון שקל בשנה - העלות העודפת לא תוכר לצורכי מס. ההצעה גם ביקשה ששכר העובר את הרף הנ"ל יידרש את אישורם של רוב בעלי המניות שאינם מטעם בעל השליטה.

אלא שההצעה של לפיד לא השפיעה עד כה על המציאות. 11% מהבכירים קיבלו שכר של יותר מ־3.5 מיליון שקל לשנה. כלומר: יותר מ־270 בכירים נהנו משכר מופלג ביותר. שכר הבכירים הממוצע בכלל החברות במשק עמד ב־2014 על 1.7 מיליון שקל.

בחברות הנכללות במדד ת"א־100, שגייסו מהציבור גם אג"ח נוסף למניות, נהנו הבכירים משכר ממוצע שעמד על 3.67 מיליון שקל ב־2014. בשנה זו, הענף שתגמל הכי הרבה את בכיריו היה הפיננסים. אלה נהנו משכר שנתי ממוצע של יותר מ־2.5 מיליון שקל.

חברות בענף הפיננסי ששייכות גם למדד ת"א־100 נהנו מ"כפל מבצעים": ברובן יש בכירים שנהנו משכר שנתי שעבר את רף 3.5 מיליון השקלים.

מהמחקר מתברר שיש גם קשר בין שווי השוק של החברה לבין השכר המופלג של בכיריה. ככל שהחברות קטנות יותר, פחות ופחות בכירים נהנים מתגמולים גבוהים במיוחד.

הרשות לא מקפחת את הזווית המגדרית, וגם היא אינה משביעת רצון: מהמחקר עולה כי גברים מרווחים 52% יותר מנשים. נתון זה אינו מפתיע, אך אם נבחן את השכר החציוני, שמנטרל את מקבלי השכר הקיצוני, המצב אף גרוע מכך: הפער בין נשים לגברים מגיע ליותר מ־80%.

עם זאת, נשים שכבר הגיעו לראש הפירמידה ומשמשות כמנכ"ליות בחברות ציבוריות מרוויחות כמו מקביליהן הגברים המנכ"לים. בתפקידים בכירים אחרים גברים הותירו את הנשים מאחור והרוויחו עד כפליים מהן ב־2014. בשנה זו מילאו הנשים 13% מהתפקידים הבכירים בחברות במשק, נתון שלא חל בו שינוי של ממש בשנים האחרונות.

ראש המחלקה הכלכלית של רשות מביעה דאגה לגבי ההבדלים המגדריים: "אמנם לא נרשמו פערים גבוהים אצל נשים בתפקידי מנכ"ל, אך בכל שאר התפקידים כן נרשמו פערים כאלה - וזהו בהחלט נתון מדאיג".

"מוקדם לראות השפעה לתיקון"

בעוד שכר הבכירים עלה ב־2014-2012 ב־12%, העומדים בראש הדירקטוריונים בחברות רשמו עלייה ממוצעת של כ־3% בשכרם. השכר הממוצע שקיבל יו"ר הוא 1.5 מיליון שקל, ואם מלבד יו"ר הוא כיהן גם כמנכ"ל, שכרו הממוצע עמד על 2.5 מיליון שקל.

לדברי גור גרשגורן "יהיה קשה לראות את השפעת התיקון לחוק בתוך שנים ספורות בלבד. יש להמתין עוד כמה שנים. אתן דוגמה: ניקח למשל חברה שבשנת 2012 מצבה הפיננסי לא היה טוב, ולכן מונה לה מנכ"ל מבחוץ, ובשנת 2013 ביצועיה לא השתפרו אך גם לא הידרדרו. במצב כזה, לא נמצא קשר בין שכר המנכ"ל לביצועי החברה, אך ייתכן מאוד שאותו מנכ"ל ייצב את החברה בשנה הראשונה לכהונתו וכי בשנים הבאות מצבה ישתפר".

כבר עתה, מציינת גור גרשגורן, ניתן לראות כמה נקודות חיוביות. "אמנם ב־2013 טרם ניכר השינוי, אך ב־2014 השכר המקסימלי בחברות ציבוריות היה נמוך ב10% לעומת השנים שקדמו לה".

צילום: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

שכר הבכירים לא יישר קו עם שווי השוק

גור גרשגורן מציינת כי בין 2012 ל־2014 חלה עלייה של כמעט 30% בשווי השוק של החברות, בעוד שכר הבכירים עלה בשיעור נמוך יותר מכך - 12%.

באופן אירוני, נמצא דווקא קשר שלילי בין ביצועי החברות לשכרם של הבכירים המועסקים בהן. כך, עלייה של 100 מיליון שקל ברווח התפעולי של חברה עשויה להביא לירידה של 1% בשכר הבכירים בה.

נתון שכן השפיע על השכר הוא גודל החברה: ככל שזו היתה גדולה יותר, כך השכר שקיבלו הבכירים בה היה גבוה יותר.

מבחינה ענפית, ככל שרמות השכר בענף עולות, כך עולה גם השכר הממוצע בחברה. עלייה של 10% ברמות השכר בענף בו פועלת החברה מביא לעלייה של 3% בשכר הממוצע בה, וכן לעלייה של 8.6% בשכר המקסימלי בחברה.

אכן, לגמרי הגיוני שחברה גדולה תשלם שכר גבוה יותר עבור ניהולה, בהתחשב במורכבות האופרציה ומספר העובדים שיש לנהל. אלא העובדה ששכר הבכירים בחברות השונות לא ממש הושפעו מהתוצאות שהשיגו מעידה על טעם לפגם.