• תפריט
בורסת ת"א

בלעדי לכלכליסט

"רשות ני"ע נתנה רישיון לסגל בלי שהקפידה על הפיקוח"

מפרקי אלפא פלטינום, חברת הקרנות של עמי סגל, טוענים בתביעה כי הרשות התרשלה בתפקידה כשבין השאר אפשרה לחברה לפעול באופן גירעוני. "לו היתה עושה את המוטל עליה, יכלה למנוע את הנזקים שהסבה פעילות אלפא לנושי החברה"

תומר גנון 10:1611.10.15

רשות ני"ע התרשלה בפיקוח ובבדיקה מקדמית שערכה בטרם נתנה רישיון לניהול קרנות נאמנות לחברת אלפא פלטינום, שקרסה בסוף 2013. כך נטען בתביעה שהגישו ביום חמישי מפרקי החברה, עוה"ד אמיר פלמר ורו"ח יהודה בר לב, באמצעות בא כוחם עו"ד אביתר קרמר, לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. "הרשות הפרה את חובת הזהירות החלה עליה", טוענים המפרקים שדורשים מהרשות פיצוי של 8 מיליון שקל. "לו היתה עושה את המוטל עליה, היתה מונעת מראש את פעילותה של החברה, שכן לא היתה מעניקה לה את הרישיון המתאים לניהול קרנות נאמנות. בכך היו נמנעים הנזקים שהסבה אותה הפעילות לנושי החברה".

 

קרנות הנאמנות של אלפא, שניהלו בשיאן כ־2 מיליארד שקל, נשלטו על ידי קבוצת החברות של עמי סגל. הן התחייבו להשקיע בקרנות השקעה זרות שמקומן בברמודה ונסחרות באירלנד. החברה קרסה עם כל אשכול החברות הפרטיות, לאחר שנפתחו נגדן הליכים אזרחיים משום שסגל לא השיב עשרות מיליוני שקלים למשקיעים. במקביל לתביעות שהוגשו נגד סגל, פתחה גם רשות ני"ע בחקירה פלילית של הפרשה.

 

"המודל העסקי בעייתי"

על פי דו"ח החקירה שערכו מפרקי החברות, וצורף לתביעה, סגל פעל בשיטת פירמידה. הוא גייס עשרות מיליוני שקלים ממשקיעים, תוך הבטחה שהכספים יושקעו בקרנות הנאמנות הזרות בחו"ל. אלא שבפועל, כך ממצאי דו"ח המפרקים והחשד של רשות ני"ע, סגל השתמש בחלק מהכספים למימון החברות הפרטיות שלו שעסקו בפיננסים, תקשורת, אינטרנט וטכנולוגיה. כאשר מסת משקיעים בחברות הפרטיות ובקרנות הזרות דרשה להנזיל אותן, לאור קשיים בהחזרי הכספים ופרסומים בתקשורת על הקשיים, קרסה כל קבוצת החברות. מעט לפני הקריסה נמכרו קרנות הנאמנות של אלפא על נכסיהן לחברת הביטוח איילון בסכום זעום של 1.25 מיליון שקל.

 

 

עמי סגל עמי סגל צילום: אוראל כהן

 

סך החובות שנותרו לסגל, שהוכרז כפושט רגל, מקריסת כלל אשכול החברות, בגין ערבויות אישיות למשקיעים, הלוואות והתחייבויות לבנקים, עמד על 100 מיליון שקל. על פי התביעה שהוגשה בסוף השבוע ודו"ח החקירה של המפרקים, לקרנות הנאמנות אלפא שהקים סגל היה גימיק שיווקי — אי־גביית דמי ניהול. אלא שעל פי התביעה היה מדובר ב"מודל עסקי" בעייתי מלכתחילה משום שלחברה לא היו מקורות הכנסה חלופיים. את הפעילות השוטפת היה אמור לממן סגל בהזרמות בעלים עד שהקרנות יתחילו להרוויח כסף. סגל, כך עולה מהדו"ח, נתן מצג למשקיעים שהכסף עובר לקרנות ההשקעה הזרות, אלא שאותן קרנות השקיעו בעצם גם בחברות הפרטיות שלו. במקביל, המודל של קרנות הנאמנות בישראל לא החזיק מעמד. "התוכנית העסקית היתה למשוך לקוחות, לצבור נתח שוק משמעותי ולהפסיד כספים בתקופה מוגדרת מראש", נכתב בתביעה. "בנסיבות אלה היה לצפות כי אותה 'תוכנית עסקית' תגובה בכסף שיועבר מראש על ידי סגל, או בהתחייבות כתובה כלשהי מצדו המגובה בביטחונות הולמים. אלא שלא דובים ולא יער. תרופתה היחידה של התלות המוחלטת בסגל באה לידי ביטוי בכך שמדי חודש נערכה פנייה טלפונית או במייל לבעל השליטה כדי שיזרים כסף. מקורותיו הכספיים לכאורה של בעל השליטה הם נושא החקירה הנפרדת. ככל הנראה, כבר בראשית 2013 לא היו מקורות כאלה, וסגל עשה שימוש בכספים של אחרים לצורך מימון אופרציה זו".

 

"ההון העצמי לא היה נזיל"

תביעת המפרקים, שהם גם המנהלים המיוחדים של סגל כפושט רגל, מבקשת לבוא חשבון עם הדירקטורים ונושאי המשרה באלפא — למשל יו"ר הדירקטוריון שי ברק, המנכ"ל יוסי הרשטיק, ורואה החשבון ומבקר הפנים שנתנו יד למודל הבעייתי. כמו כן עם הרשות שנתנה, לטענת המפרקים, רישיון ניהול לקרנות הנאמנות מבלי שהקפידה בבדיקה המקדמית על טיב הקרנות. לטענת המפרקים, הרשות כשלה בשלוש נקודות מרכזיות. הראשונה, בכך שאפשרה לקרנות לפעול באופן גירעוני, ביודעה שדמי ניהול לא נגבים מהלקוחות. השנייה, בכך שידעה שהמודל העסקי מבוסס על הזרמת הון של סגל, אולם לא דרשה שהדבר יעוגן בהסכם בינו לחברה. השלישית, בבדיקת ההון העצמי המינימלי הדרוש לפי חוק כדי לקבל רישיון (900 אלף שקל). על פי הנטען מהתכתבויות בין אלפא לרשות שצורפו לתביעה, סגל טען שהמקור למימון ההון העצמי הנו הזרמת הון מחברת פורום שבשליטתו. ההון, כך טוענים המפרקים, היה בעצם ני"ע שלא היה ניתן להנזילם ולכן לא היה בהם כל ערך.

 

מרשות ני"ע נמסר: "הרשות טרם קיבלה את התביעה ולכן היא לא מוכרת לה".

לכתבות נוספות בנושא שוק ההון 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x