בנק ישראל: ביטוח פקדונות יגביר את התחרותיות בבנקים

ביטוח פיקדונות יכול להגביר את התחרותיות במערכת הבנקאית ולצמצם את הנטל על ההוצאה הציבורית, כך קובעת עבודה שעשו בנושא בבנק ישראל. בבנק הבהירו כי הנייר אינו נועד להביא עמדה רשמית אלא לסקור את ההשלכות של החלת ביטוח פיקדונות. בישראל אין כיום מנגנון רשמי של ביטוח פיקדונות אך קיימת ערבות ממשלתית משתמעת – כלומר ניסיון העבר מלמד כי בנק שנקלע לצרות בגלל משבר נזילות או מעילה – מקבל את רשת ההגנה של המדינה.

ביטוח פקדונות הוא ביטוח המגן על חסכונותיו של המפקיד, למקרה שהבנק מתמוטט. החלת ביטוח פיקדונות נועדה למנוע "ריצה אל הבנק" – מצב שבו מפקידים רצים אל הבנק בעת משבר כדי למשוך את פיקדונותיהם, וכתוצאה מכך מצוקת נזילות זמנית עלולה להוביל לחדלות פירעון של בנק או אף להתרחבות הכשל למערכת כולה.

בין היתרונות שמציין בנק ישראל להחלת בטוח פקדונות נמצא כאמור הגברת התחרות. זו משתי סיבות עיקריות. הראשונה - בטוח כזה מעניק למפקידים מידה רבה של ודאות ביחס ליכולתם למשוך את הפיקדון ואילו השניה נוגעת לאופן החלת המנגנון שכן אם הביטוח מתייחס בנפרד לפיקדונות בבנקים שונים ולא לסך פיקדונות המפקיד במערכת הבנקאית הוא יכול לעודד את ציבור המפקידים לפצל את פיקדונותיהם בין בנקים שונים, דבר שיכול להגביר את התחרות ולהפחית את הריכוזיות במערכת. כמו כן מציינים בבנק המרכזי כי החלת בטוח פקודנות מהווים חלק מסטנדרטים בין-לאומיים ועשויים לתרום לתדמית המערכת.

אולם בבנק ישראל מונים גם מספר חסרונות בנושא. בין היתר נכתב כי בטוח פיקדונות עלול להגדיל את הסיכון המוסרי (moral hazard), משום שהוא מעודד את ההנהלה ובעלי המניות של הבנק ליטול סיכונים גדולים יותר כדי להגדיל את הרווחים. חסרון זה למעשה פועל גם כיום בשוק, ללא מנגנון של ביטוח פקדונות רשמי שכן גם כיום פועלים הבנקים הגדולים מתוך ידיעה שהמדינה תחלץ אותם במקרה של חדלות פירעון.

חסרון נוסף שמעלה בנק ישראל הוא גלגול מחיר בטוח הפקדונות אל ציבור המפקידים – דבר שעלול להעלות את מחיר השירותים הבנקאיים שמשלם הלקוח. על פי הסקירה שעשה בנק ישראל על המתרחש בעולם בנושא עולה כי גובה הכיסוי של הביטוח משתנה באופן משמעותי ממדינה למדינה, גם באופן מוחלט וגם באופן יחסי להכנסה לנפש, והוא נע מכיסוי של סכומים נמוכים – 50,000 אירו ואף פחות – עד לכיסוי מלא.

המדינות בגוש היורו קבעו כי סכום הפיקדון המבוטח יעמוד על 100 אלף יורו, בריטניה קבעה כי הוא יעמוד על 85 אלף ליש"ט ובארה"ב קבעו סכום שעומד על 250 אלף דולר.כמו כן, ב-66% מהמדינות הממשלה מנהלת את הביטוחים – דבר שתלוי מאוד ברמת ההתפחות של המדינה. במדינות המתפתחות הממשלות מנהלות 82% מכלל הביטוחים, בשעה שבמדינות המפותחות הן מנהלות 44%. במדינות אלה הבנקים מנהלים 21% מהביטוחים, ואת היתר (35%) הממשלה והגופים הפרטיים מנהלים במשותף.

באופן דומה גם המימון לביטוח הפיקדונות מגיע בראש ובראשונה מפרמיה שהבנקים המבוטחים משלמים, אף כי חלק מהביטוחים מקבלים מימון ממשלתי חלקי או מלא. כאשר מדובר במימון משותף – מימון שבו גם הממשלה משתתפת - המימון הראשוני מגיע ממנה והיתר – מתשלום מתמשך של הבנקים.

קרנית פלוג צילום: עמית שאבי

הנייר של בנק ישראל מצא כי ביטוח פיקדונות הוא השיטה השכיחה ביותר שמדינות נוקטות כדי להבטיח את הפקדונות בעת משבר, ומספר המדינות שיש בהן ביטוח גדל משמעותית בשנים האחרונות – מ-84 מתוך 189 המדינות שבמדגם בשנת 2003 ל-112 מתוכן בסוף 2013. כמו כן, ב-96% ממדינות אירופה יש ביטוח פיקדונות. בשורה התחתונה כותבים בבנק ישראל כי ביטוח פיקדונות אינו מייתר בהכרח את הצורך ברשת הגנה כוללת, במיוחד כאשר מדובר בבנקים גדולים המחזיקים בחשיבות מערכתית עבור המשק כולו – בישראל קביעה זו מתייחסת לשני הבנקים הגדולים – לאומי והפועלים ואולי אף גם לדיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי.

כמו כן, הנייר מצביע על כך שאחד הכלים המשמעותיים לטיפול בבנק כושל - במיוחד במקרה של בנקים בינוניים וגדולים – הוא קרן ייעודית. לרוב מדינות אירופה לא הייתה ב-2008 כל קרן ייעודית שכזו, ואם היו קרנות הן צברו רק סכומים נמוכים. לכן גוש האירו גיבש לאחרונה חקיקה חדשה, וזו מעבירה אותו להסדר של קרן אירופית כוללת למימון משברים פיננסיים בעתיד. קרן זו אמורה להחליף בעתיד את המנגנון הבודד לטיפול בבנק שמגיע לחדלות פרעון ובכך לצמצם באופן משמעותי את הזרמת כספי המסים במקרה של משבר.