לאחר המדד: היורו היציג איבד 0.6%, הדולר עלה ב-0.1%
שערו היציג של המטבע האירופי נקבע על 4.238 שקלים, שפל של 13 שנה, הדולר היציג נקבע על 4.019 שקלים. מחר, יום הבחירות, לא ייקבעו שערים יציגים
שערים יציגים ראשונים בשבוע המסחר: לאחר פרסום המדד השלילי של פברואר אתמול בערב (מינוס 0.7%), ירד היום היורו יורד ב-0.6% ושערו היציג נקבע על 4.238 שקלים. הדולר עלה ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 4.019 שקלים. מחר, יום הבחירות, לא ייקבעו שערים יציגים.
הפעם האחרונה שבה נסגר השער היציג של היורו מתחת ל-4.24 היתה ב-16 באפריל 2002, אז נקבע למטבע האירופי שער יציג של 4.2209 שקלים.
בעולם עולה היורו מול הדולר ב-0.9% ונסחר בשער של 1.057 דולר ליורו.
האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, ממשיכה להיות שלילית בשיעור של מינוס 1%, והיא נמצאת לכן הרבה מתחת לגבול התחתון של תחום יעד האינפלצה השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%). קצב האינפלציה ב-4 החודשים האחרונים משקף אף ירידת מחירים ממוצעת גבוהה יותר של מינוס 1.5% בשיעור שנתי.
איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות "יצירות" אומרת כי מדד חודש פברואר הינו המדד השלילי האחרון, "שכן מדדי החודשים הקרובים צפויים להיות חיוביים, ולהתחיל ולמשוך את האינפלציה מרמתה הנמוכה והשלילית כלפי מעלה. מדדים אלו יושפעו מסדרה של גורמים עונתיים, אך גם מהשפעה בפיגור של הפיחות המצטבר בשער השקל/דולר". מנגד, עוזי לוי, אנליסט ראשי באינפיניטי, אינו צופה שינוי כיוון. לדבריו, הגורמים העיקריים למדד הנמוך הם מלאי הנפט הגדל בארה"ב, שער החליפין של השקל מול הסל והגידול במסחר האלקטרוני הם גורמים מרכזיים לרידית המדד. לדבריו. שלושת גורמים אלו ימשיכו ללחוץ על רמת המחירים במשק הישראלי כלפי מטה. "הבעיה העיקרית היא שמול שלושת הגורמים הללו, לבנק ישראל קשה מאד להתמודד. אם נוסיף לכל אלה את הגורמים הפנימיים כגון הממשלה החדשה שתקום, בה סדר היום החברתי נמצא במוקד, שנת 2015 איננה נושאת עימה בשורה אינפלציונית".
אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות הלמן-אלדובי, אומר כי המדד נמוך מהציפיות, ו"סביר שבנק ישראל יאלץ להוריד שוב את הריבית, אולי אף לרמה שלילית, על מנת להעלות את האינפלציה ולפחת את השקל". יונתן כץ, כלכלן ואסטרטג ראשי בלידר שוקי הון, אומר בעניין זה כי "לאחר שהתחדש הייסוף בשקל מתחילת החודש (ייסוף של 2% בשקל עד היום, מול סל המטבעות), סביר להניח שקיים לחץ בבנק ישראל לבלום את המגמה על ידי הורדת ריבית נוספת ואולי שימוש בכלים נוספים".
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, כותב בסקירתו השבועית שהסיפור המרכזי שמשפיע על השווקים הפיננסיים בשבועיים האחרונים הוא שוק המט"ח, ובאופן ספציפי שער החליפין של היורו-דולר. "אם בתחילת פברואר היה נראה כי השווקים מעריכים ששע"ח יורו/דולר של 1.14-1.13 מגלם כבר את העלאת הריבית בארה"ב ואת ההרחבה הכמותית באירופה, הרי שהשבועיים האחרונים מלמדים (שוב) שבכל הנוגע לשוק המט"ח, הוודאות היחידה היא חוסר הוודאות. נתוני התעסוקה החזקים והתגברות ההערכות לכך שהפד יעלה ריבית כבר השנה חזרו לחזק את הדולר, בעוד שכניסתה לתוקף של ההרחבה הכמותית הובילה להיחלשות המטבע האירופי. שילוב שתי מגמות אלו הביאו את שער החליפין להיסחר ב-1.05, שפל של 12 שנים. בנוסף, סביבת התשואות הנמוכה באירופה מבריחה משקיעים גלובאליים לשוק האג"ח האמריקאי ומשפיעה גם היא על שער היורו-דולר".
