$
מט"ח וסחורות

המפולת במחיר הנפט יוצאת משליטה

ארה"ב ביקשה להטיל סנקציות על הפרחח התורן מרוסיה, סעודיה ביקשה לבסס את כוחה במזרח התיכון, והאינטרסים הבלתי פוסקים סביב הנפט הובילו לשפל של מחירים שאף אחד לא הצליח לצפות, ושלא ברור מי יצליח לתקן

דורון פסקין ומיכאל פרל 07:0508.01.15

מה שהחל בקיץ האחרון כירידה של מחירי הנפט מסתבר כיום, בתחילת 2015, כמפולת של ממש וחושף את הקרעים והשסעים של העולם - בין המזרח למערב, בין רוסיה לארה"ב ובין העולם הערבי לבין כולם, ואולי עוד יותר בינו לבין עצמו. אבל יותר מכל, במשבר הנפט הנוכחי, כמו במקרים נוספים מרכזיים במזרח התיכון של השנים האחרונות, מתבררת עוצמתה ויכולת מנהיגותה של סעודיה. היחלשות מצרים אחרי נפילת מובארק ועליית האחים המוסלמים הותירה ואקום בעולם הערבי, אך אותו מיהרה משפחת סעוד למלא.

 

 

הסעודים

ממנפים את המשבר

 

עד עתה לא ברור אם הסעודים, שמזרימים לשוק הנפט העולמי כ־10 מיליון חביות, ביום יזמו את הורדת מחירי הנפט. אך מה שברור הוא שלאחר שהחלה המגמה הזו להסתמן הסעודים לוקחים את זה (כמעט) עד הקצה והפתיעו רבים בזירה הבינלאומית. עד לפני כמה חודשים טען שר הנפט הסעודי עלי נעימי באדיקות כי מחיר של 100 דולר לחבית משרת את האינטרסים של הממלכה והצרכנים. באחרונה כבר הצהיר נעימי כי מבחינת ארצו המחיר יכול לרדת גם ל־20 דולר לחבית.

 

אבל הסעודים מנהלים את המשבר אחרי שעשו הכנה פוליטית מתאימה. ההתפתחות החשובה ביותר של השבועות האחרונים בזירה הערבית היא מה שנראה כ"אילוף הבת הסוררת" של מדינות המפרץ, הלא היא קטאר. הסעודים, שקצה נפשם במדיניות הקטארית שקראה תיגר על מנהיגותם (ושל המצרים) ושהרעיפה מכל טוב על האחים המוסלמים, שנואי נפשם של השליטים בריאד, הצליחו להחזיר את הקטארים למוטב, לפחות נכון להיום. קטאר, שהיא חברה באופ"ק ביחד עם סעודיה, יישרה קו בנושא מדיניות הנפט כמו גם בנושאים אחרים (כמו גירוש מנהיגי האחים המוסלמים וחאלד משעל). הזמן יגיד אם מדובר בשינוי אמיתי או בעוד תעלול מבית היוצר של משפחת א־ת'אני בקטאר.

 

 

כרגע הקטארים, לפחות כלפי חוץ, נראים מחויבים ובכך הצטרפה קטאר לשתי מדינות נוספות שחברות באופ"ק - איחוד האמירויות וכווית – שעומדות מאחורי סעודיה. מרכיב חשוב נוסף באסטרטגיה הסעודית היתה החלפת ראש הממשלה העיראקי נורי אלמאלכי, עושה דברם של האיראנים. השחיתות, הכוחניות ובושת התפרקות הצבא העיראקי מול אנשי דאעש במוסול סללו את דרכו של אלמאלכי החוצה.

 

אין ספק שהסעודים לא ממש מתרגשים מזעקות השבר הבוקעות מטהרן חדשות לבקרים נוכח קריסת מחירי הנפט. ההנהגה האיראנית משוכנעת כי ירידת מחירי של הנפט היא חלק ממזימה כנגד איראן, דווקא כשהיא כה קרובה לחזור לשוק העולמי עם הסדר אפשרי עם המערב. במקרה הזה לא בטוח שהאיראנים טועים לגבי הכוונות הסעודיות.

 

בכל מקרה הסעודים כלפי פנים משדרים עוצמה ועסקים כרגיל. תקציב המדינה בשנה הנוכחית הועלה ב־0.6% לעומת השנה שעברה, למרות הירידה במחירי הנפט. תקציב שנת 2015 יעמוד על כ־230 מיליארד דולר. עם זאת, הצפי להכנסות בתקציב החדש מגיע לכ־190 מיליארד דולר, לעומת כ־230 מיליארד דולר בשנת 2014. כרגע לפחות לא צריך לדאוג לסעודיה. הרזרבות שלה מוערכות בסביבות 250 מיליארד דולר.

 

האמריקאים

משתחררים מהתלות בנפט זר

 

ארה"ב היא צרכנית הנפט הגדולה ביותר בעולם, עם צריכה של כ־18.9 מיליון חביות ביום. התעשייה המתרחבת של המדינה, יחד עם הצריכה הפרטית של אוכלוסייתה שגדלה בקצב מהיר, גורמות לכך שמספר זה גדל משנה לשנה.

 

במשך שנים נאלצה ארה"ב לייבא כמויות עצומות של נפט, תוך שהיא משלמת על כך מחיר כבד מאוד וכן נאלצת להיות תלויה בגחמותיהן של מדינות אופ"ק, שהיו מעין קרטל שברצותו יעלה מחירים, וברצותו יוריד אותם.

 

האמריקאים הבינו שהדרך היחידה שלהם לצמצם את ההוצאות העצומות על אנרגיה וכן לנתק את עצמם מאילוצים מדיניים לא רצויים היא ייצור עצמאי של נפט. מעבר לפיתוח אסדות בים וביבשה, החלה ארה"ב לייצר נפט מפצלי שמן, מה שהגדיל משמעותית את הכמויות המיוצרות על ידה. ב־2008 ארה"ב ייצרה 5,000 חביות נפט ליום בלבד, והשנה היא הפכה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם, עם כ־11 מיליון חביות ביממה.

 

למרות ההישג המרשים, ארה"ב עדיין לא יכולה ליהנות מעצמאות אנרגטית, שכן היא נמצאת בגירעון של כ־8 מיליון חביות נפט ביום. לכן יש לה אינטרס להחזיק את מחירי הנפט נמוכים ככל הניתן. "מחירי הנפט הנמוכים פועלים לטובתה של ארה"ב, משום שהיא איננה מייצאת נפט, אלא רק מייבאת אותו", אמר לבלומברג ראש המחלקה למחקר חומרי הגלם בבנק אוף אמריקה, פרנסיסקו בלאנש.

 

גם בהיבט המדיני ניתן לומר המהלך האמריקאי נושא פרי, משום שחלקו של אופ"ק, שהיה אחראי לכ־50% מאספקת הנפט בעולם לפני 20 שנה, ירד לכ־30% בלבד. ארה"ב תלויה הרבה פחות במדינות המפרץ, וזה ניכר גם בירידה הניכרת בהוצאות הביטחון שלה על אזור המזה"ת.

 

יתר על כן, נכון להיום מרבית יצרניות הנפט בעולם מצויות מהצד השני של המתרס מבחינת האינטרסים הגיאופוליטיים של ארה"ב. רוסיה ואיראן, למשל, שנאנקות תחת הסנקציות כשייצוא הנפט הוא צינור החמצן העיקרי שלהן. אותו הדין גם לגבי ונצואלה, שמתקרבת בצעדי ענק לפשיטת רגל עקב העובדה שמרבית הכנסותיה מגיעות ממכירת נפט. יש מומחים שקושרים לכך גם את המדינה האיסלאמית (דאע"ש), שמרבית התקציב שלה, שאושר השבוע, נשען על הכנסותיה ממכירת נפט למדינות שכנות, בעיקר טורקיה.

 

הרוסים

טוענים למזימה אמריקאית

 

עבור חלקים נרחבים מהאליטה הרוסית השאלה איננה האם, אלא עד כמה ארה"ב ובנות בריתה מעורבות בהורדת מחיר הנפט. "בחודשים האחרונים אפשר לזהות קו תעמולתי אחיד בתקשורת הרוסית, שנועד לגרום לקהל הרוסי לנווט את זעמו לכיוונם של האויבים החיצוניים - סעודיה וארה"ב", אומרת ד"ר אלינה ברדץ'־ילוב, מומחית לתעמולה פוליטית רוסית ומייסדת המרכז הישראלי ללימודי רוסיה ואירואסיה (ICRES).

 

כלכלתה של רוסיה מושפעת מאוד ממחיר הנפט וכ־68% מהכנסותיה מגיעים ממכירתו. מבחינת רוסיה, נקודת השבר היתה ב־18 בספטמבר 2014, היום שבו מחירה של חבית נפט ירד אל מתחת ל־98 דולר. תקציב רוסיה ל־2014 היה בנוי על ההנחה שהמחיר לא יירד מתחת ל־100 דולר לחבית. ברגע שזה קרה, רוסיה החלה להתנהל בצורה גירעונית, בעיה שרק הולכת ומעמיקה עם כל ירידה במחיר הנפט.

 

 צילום: רויטרס, אי.פי, אי.אף.פי

 

בנובמבר 2014, כשמחיר הנפט עוד נע סביב 85 דולר לחבית, פרסם העיתון "מוסקובסקי קומסומולץ" מאמר מערכת בשם "האם הנפט יהרוג את כלכלת רוסיה?", ובו נטען כי הורדת הנפט הנוכחית היא מהלך מתוכנן היטב של ארה"ב, בסיוע של מדינות אופ"ק, שנועד להוריד את רוסיה על ברכיה.

 

המאמר הזכיר כי מהלך דומה התרחש באמצע שנות השמונים, כשמחיר הנפט ירד באופן דרסטי בשל הצפה של השוק בנפט ערבי. כשנה לאחר מכן ברה"מ וגרורותיה היו כבר בדרך לפשיטת רגל, מה שהביא בסופו של דבר לנפילת הגוש הקומוניסטי כולו. כמובן שהיו לכך גם סיבות נוספות, אך מחיר הנפט בהחלט היה הגורם העיקרי.

 

נשיא ארה"ב ברק אובמה, שהתראיין השבוע לרדיו NPR, כרך בין הסנקציות למחיר הנפט וציין ששניהם צפויים לשתק את רוסיה. חבר הפרלמנט הרוסי אלכסיי פושקוב, המקורב לפוטין, צייץ בתגובה בטוויטר שדבריו של אובמה מהווים הודאה בכך שארה"ב "עשתה מניפולציה למחיר הנפט כדי לפגוע ברוסיה".

 

אבל רוסיה, שהיתה אחראית ליצוא של 13.9% מהנפט בעולם ב־2014, אינה שחקן פסיבי במשחקי המחירים. גם היא יכולה להשפיע על מחיר הנפט על ידי צמצום הייצור. אבל רוסיה דווקא הגדילה את הייצור שלה השנה. רוסיה ממשיכה לשווק את הנפט ביתר שאת, גם כשהמחיר נמוך מאוד, בעיקר בשל העובדה שאיננה רוצה לאבד את הנתח שלה בשוק האנרגיה העולמי ובשל היעדר מקורות הכנסה אחרים.

 

השיקולים הפוליטיים הכריעו את אופ"ק

 

המשבר הנוכחי שב ומוכיח את ירידת קרנו של ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק). הארגון מפוצל בין החברות הערביות מהמפרץ (סעודיה, האמירויות, כווית וקטאר) שאינן מתכוונות לפעול להורדת התפוקה ובכך לנסות להעלות את מחיר הנפט לבין שאר המדינות ובראשן איראן, ונצואלה ואלג'יריה, שאינן מרוצות מהמצב הנוכחי. הבעיה הגדולה של אופ"ק היא שלא רק שיקולים כלכליים מניעים את חברותיה, אלא גם שיקולים פוליטיים. האם ניתן למצוא מכנה משותף לאינטרס הסעודי והאיראני? ספק רב. כמו כן, כשבאופ"ק מדברים על הורדת תפוקה, הכוונה היא בדרך כלל שהסעודים יצמצמו תפוקה - דבר שהם לא מוכנים לעשות כיום.

 

עכשיו חלק מהמדינות משלמות את מחיר הרמייה של השנים האחרונות. תקרת התפוקה של חברות הארגון עומדת בשנים האחרונות סביב 30 מיליון חביות ליום. הבעיה היא שחלק מהחברות נהגו "לרמות" ולהזרים כמויות גדולות יותר במטרה לגרוף הכנסות גבוהות יותר. עכשיו הן לומדות את הלקח בצורה קשה.

 

אופ"ק שולט כיום בכ־30% מתפוקת הנפט העולמית. לכן טענת בכירים במדינות המפרץ כי האשם בירידת המחירים מוטל במידה רבה על כתפיהן של מדינות מפיקות מחוץ לארגון (למשל רוסיה, קנדה וארה"ב), אינה מנותקת מהמציאות.

לגבי התפוקה של סעודיה: כושר הייצור שלה עומד על 11.6 מיליון חביות ביום, אבל היא לא מנצלת את כל הכמות. הממוצע בשנה שעברה עמד על כ־10 מיליון חביות ייצור ביום.

 

דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)

בטל שלח
    לכל התגובות
    x