"הרגולטור מכיר את פוטנציאל ההכנסות ממסים מהביטקוין"

מחקר חדש של בנק ישראל על הביטקוין (Bitcoin) מסמל את שינוי המדיניות שלו לקראת הסדרה חוקית של המטבע בישראל. רק לפני שמונה חודשים הזהיר בנק ישראל את אזרחי המדינה משימוש במטבע הווירטואלי ביטקוין וכינה אותו "מטבע מסוכן". הרגולטורים הישראליים ציינו בהודעתם כי מדובר במטבע שאינו מפוקח, בעל תנודתיות גבוהה וסיכוי להוות פוטנציאל להונאות. ביום ראשון, במהלך כנס שערך איגוד הביטקוין הישראלי ברמת גן שכלל מאות מבקרים מכל העולם, יצא בנק ישראל בהצהרה בנושא הביטקוין שעשויה לסמל את שינוי המדיניות שלו לגבי התופעה המתרחבת בישראל.

רוצים ליצור סביבה נוחה למשקיעים"

עקיבא אופנבכר, הממונה על האגף המוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, הציג אתמול את מסקנותיו ממחקר ארוך טווח שערך בנושא הביטקוין בישראל בשיתוף עם אדן שוחט, מייסד קרן ההון סיכון אלף המנהלת נכסים בהיקף של 154 מיליון דולר. המחקר של אופנבכר ושוחט נעשה על רקע התכנסות צוות בין־משרדי שהקים בנק ישראל. הצוות אמור להתוות את הדרך להסדרת הטיפול במטבעות הווירטואליים בישראל בחודשים הקרובים.

"הרגולטור מכיר את הפוטנציאל של הביטקוין ורוצה ליצור את הסביבה הכי פחות מעיקה על המשקיעים והמפתחים", אומר אופנבכר בראיון עם "כלכליסט". "אנו מכירים בעובדה שניתן לייצר לא מעט הכנסות ממסים למדינה מביטקוין, אולם אנו רוצים למנוע שימוש לרעה במכשיר כמו הלבנת הון". המחקר של אופנבכר ושוחט נועד לבדוק כיצד ייראה העולם בהנחה שכל המטבעות יהפכו למטבעות וירטואליים. השורה התחתונה של המחקר שלהם היא שעולם כזה עלול להיות בעייתי מבחינה מוניטרית, שכן הוא יביא לדפלציה (ירידת מחירים מתמשכת) לנוכח העובדה שכמות הביטקוין בעולם מוגבלת לסכום של 21 מיליון מטבעות.

אופנבכר ממליץ במחקרו שלא לאפשר אשראי על מטבעות הביטקוין. בכך, הוא אומר, יקטן הסיכון להשפעה רעה על הכלכלה וניתן יהיה לממש את תוכנית שיקגו שעיקרה הפרדה של מערכת האשראי ממערכת הכסף (הבנקים). "עד כה הניסיון מלמד שכמות קבועה של כסף זה לא טוב לכלכלה" מסביר אופנבכר. "כשאין התאמה של כמות הכסף לצריכה הריאלית, זה מכניס את המשק לדפלציה. אנשים לא אוהבים לראות מחירים יורדים", הוא מזהיר. עם זאת, אופנבכר מכיר בעובדה שלא ניתן להתעלם מהתופעה: "למרות הבעייתיות, בנק ישראל כבר לא יכול להתעלם מהתופעה המתרחבת ורוצה לצמצם נזקים ככל הניתן".

דוקטור עקיבא אופנבאכר צילום: נמרוד גליקמן

"המטבע הוא הדרך להכפלת התל"ג"

נכון להיום קיימים בישראל 50 אלף מטבעות ביטקוין ובהתאם לשוויים הנוכחי בשוק, סכום ערך מטבעות אלו מסתכם בכ־19 מיליון דולר (70 מיליון שקל). הפוטנציאל של הביטקוין אינו גלום רק במטבע עצמו, אלא גם בחברות העוסקות בו. בישראל יש עשרות חברות העוסקות בתחום הביטקוין בין שבהענקת פלטפורמת מסחר במטבע ובין שבאפליקציות שונות המאפשרות תשלום באמצעותו. מרבית חברות אלו רשומות בחו"ל ומשלמות מיסים בחו"ל מכיוון שישראל טרם הגדירה כללים ברורים להסדרת המטבע ושימושו. מטרת איגוד הביטקויון הישראלי ובנק ישראל הוא לגרום לחברות ההזנק הישראליות לרשום עצמן בישראל ובכך להגדיל את עוגת המיסוי הישראלית.

"אם נדע לנצל נכון את השימוש בביטקוין נוכל להכפיל את התל"ג של מדינת ישראל", אומר שוחט בשיחה עם "כלכליסט". "גרמניה באה ויצרה סביבה רגולטורית נוחה (גרמניה הגדירה את הביטקוין כ'כלי פיננסי' הכפוף למערכת הבנקאות – א"פ) ופתאום חברות רבות החלו להירשם שם כי זה נוח ברמה הרגולטורית".

בארה"ב לעומת זאת אין מדיניות ברורה לגבי הביטקוין: חלק מהרשויות מכירות בו בדומה לגרמניה כנכס פיננסי שמכירתו דורשת מס רווחי הון ואולם רשויות אחרות מכירות בו כמטבע שאינו כפוף לתשלום מס לאחר מכירה בדומה לכל מטבע ריאלי אחר. מצב זה מאפשר גישה נוחה לחברות הפועלות בארה"ב אולם לא בצורה מלאה. ברגע שתהיה הסדרה ברורה ואחידה בקרב כל הרשויות האמרקאיות, צפוי היקף הפעילות של חברות הביטקוין בארה"ב לעלות.

שוחט הוא מאמין נלהב במטבע הביטקוין: "אני צופה שקרן אלף תשקיע 30 מיליון דולר בחברות ביטקוין ישראליות". לדברי שוחט, ישראל היא שחקן משמעותי בשוק הביטקוין העולמי בעקבות של שלושה תנאים: יזמים שמוכנים לקחת סיכון, ידע עמוק בקריטוגרפיה וסביבה מוניטרית יציבה שאינה תלויה בגוש היורו או הדולר.

שוחט מאמין שזה יהיה לטובת הבנקים בישראל לגלות פתיחות בנושא: "אנו רוצים לאפשר לכל אחד להשתמש בביטקוין ולבנות תעשייה מסביב לתחום הזה. הבנק הראשון שיאפשר גישה לארנק יהיה השליט בתחום ויעשה הרבה מאוד כסף".

רגולציה הגיונית כדי להגן על הצרכן"

רון גרוס, מראשוני משקיעי הביטקוין בישראל ומייסד איגוד הביטקוין הישראלי, מחכה כמה שנים כדי להבין מה היא עמדתו של בנק ישראל. "בנק ישראל כבר לא יכול להרשות לעצמו לא להתייחס לזה. אנחנו רוצים לדעת מה היא עמדתם. כשיהיו הנחניות ברורות של איך ממסים ומטפלים במטבע זה יעזור מאוד. אנחנו רוצים שתהיה רגולציה ושתהיה הגיונית כדי להגן על הצרכן", הוא אומר.

בחודשים הקרובים צפוי הצוות בין־משרדי שעוסק בנושא הביטקוין לפרסם את מסקנותיו. בראש הצוות עומד מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן, ומשתתפים בו נציגים של בנק ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות ניירות ערך, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, והמועצה הלאומית לכלכלה.

קיצור תולדות מטבע - סוף ידוע מראש 

הביטקוין הוא מטבע וירטאולי שנוצר ב־2009 על ידי סאטושי נאקאמוטו, מתכנת מחשבים יפני. המטבע הונפק בשווי של 5 סנט ונסחר כיום בשווי של 380 דולר. בשיאו (בדצמבר 2013) הגיע לשווי של 1,230 דולר. את הביטקוין ניתן לרכוש ישירות ממשתמשים אחרים ללא צורך בתיווך של בנק או מסלקה באמצעות תוכנה או אפליקציה הנקראת ארנק. דרך נוספת להשיג ביטקוין היא "לכרות" אותו באמצעות מחשבים מיוחדים. סאטושי תכנת את הביטקוין כך שיכיל כמות מוגדרת של 21 מיליון מטבעות. משתמשים בעלי ידע בקריטוגרפיה (חקר הצפנות של קודים) יכולים ליצור מטבעות חדשים מתוך המאגר. עד כה נכרו 13 מיליון מטבעות ביטקוין, וההערכות הן שהכמות תגיע למיצוי מלא בעוד 120 שנה.