אקסלנס על היחלשות השקל: כיל ואלביט מערכות ירוויחו, אסם תפסיד
"אם היחלשות השקל תימשך - ממליצים 'לתפוס מחסה' בחברות העשויות להרוויח מזה" - מיהם המפסידים והמרוויחים מהמשך היחלשותו של המטבע הישראלי על פי אנליסטים של אקסלנס ברוקאז'
האנליסטים ממחלקת המחקר של אקסלנס ברוקראז' מפרסמים היום המלצות למשקיעים בעקבות היחלשות השקל: "בהנחה שהיחלשות השקל וההאטה בפעילות הכלכלית המקומית ימשכו, אנו ממליצים למשקיעים לתפוס 'מחסה' בחברות אשר עשויות להרוויח מהיחלשות השקל", אומרים באקסלנס.
באקסלנס מציינים את מגזר ההיי-טק ואת אלביט מערכות כמרוויחים העיקריים מהיחלשות השקל. טבע גם היא צפויה ליהנות, אם כי אצלה יש רמת גבוהה של אי ודאות הנוגעת לעסקי הקופקסון. מגזרים אלה גם אינם מושפעים מההאטה בכלכלה המקומית. "מנגד, אנו מציינים לשלילה את יצרני המזון ובעיקר אסם, אשר ייאלץ לשלם מחירי ייבוא גבוהים יותר – ובעיקר אם השקל ייחלש גם יחסית ליורו", מוסיפים באקסלנס.
אקסלנס מחלקת את הניתוח למגזרים וחברות, ומתייחסת להשפעות האפשריות של שערי המטבע בכל אחד מהמקרים.
כך תשפיע היחלשות השקל, על פי אקסלנס:
כיל: היחלשות השקל מועילה לחברה שחלק מהותי מאוד מההוצאות שלה הוא בצורת משכורות לעובדים בישראל וכמעט כל ההכנסות שלה הן במטבע זר.
גז: החברות פועלות בסביבה דולרית כאשר חלק מזערי מההוצאות הוא במשכורות שקליות. לכן השפעת הדולר/שקל היא קטנה.
אלביט מערכות, נייס, נובה: עם העלייה בצבר והצלחתה המתמשכת של אלביט מערכות בחדירה לשווקים חדשים יש מקום לאופטימיות באופן כללי. כמו כן, יש מקום לאופטימיות בטווח הקרוב בהנחה שהחברה תצליח לתרגם את הביצועים שלה במבצע "צוק איתן" לחוזים ללקוחות חו"ל. מגמת החלשות השקל היא בבחינת פלוס גדול לחברה שכ-75% מהכנסותיה הן הכנסות ייצוא וההוצאות שלה בצורת משכורות שקליות הן משמעותיות. היחלשות השקל ל-4 שקלים לדולר יכולה להוסיף כמה אחוזים לרווח הנקי של החברה. כמובן שגם נייס ונובה ייהנו בצורה דומה.
טבע: אין ספק שגם טבע תהנה מהמגמה בשקל אולם אנו יותר זהירים עם החברה הזו בשל אי הוודאות הרבה האופפת את החברה בכל הקשור לקופקסון הגנרי.
בנקים: בניגוד לעבר, הבנקים היום כבר הרבה פחות רגישים לתנודתיות מטבעית, בעיקר כתוצאה משינוי הגדרת חברות הבנות בחו"ל כיחידות אוטונומיות, ומהקטנת החשיפה לחו"ל בכללותה. נכסי הסיכון אמנם עדיין רגישים במעט להתחזקות הדולר, אך לא באופן מהותי, וגם רווחי המטבע כבר מזמן לא מהותיים וברובם מקוזזים בשורת המס.
מבין הבנקים, אנחנו מעדיפים היום בנקים שיכולים ליהנות הן מרווחי מסחר משמעותיים (לאומי, דיסקונט), רווחי הון גדולים (לאומי - מובילאיי) ומ"עזרה עצמית", כמו תוכניות פרישה מרצון, ריסון הסכמי שכר וצמצום שטחים ועוד - בעיקר לאומי, פועלים ואולי בעתיד הרחוק יותר גם דיסקונט.
ספקיות ענף המזון: לאחר שראינו שיפור ברווחיות הגולמית בשנתיים האחרונות כתוצאה מהתחזקות השקל, כאשר הן מייבאות מוצרים מוגמרים, החברות עשויות לסבול ממגמה הפוכה ככל שהשקל יחלש. אסם נהנתה יותר מהמגמה בעבר צפויה לסבול ממנה כעת. בשורה התחתונה, אומנם סקטור המזון נחשב דפנסיבי אך בשל משקלו בסל ההוצאות של הצרכן וקשיחות ההוצאה של מגורים (שכירות או משכנתא) והוצאות ממשלתיות (ארנונה, חשמל מים וכו') אנו רואים כבר היום את הפגיעה בתוצאות אשר אליה מתווספת השפעת שערי המט"ח.
ענף הזיקוק: החלשות השקל הינה יותר משמעותית עבור בתי הזיקוק כאשר המכירה הינה דולרית (או פונקציה של המחיר הדולרי) ומנגד עלויות כוח אדם הינן שקליות כך שהחלשות השקל צפויה להשפיע לחיוב על תוצאות בתי הזיקוק.
תקשורת: בצד המטבע, ההשפעה איננה צפויה להיות דרמטית, כאשר מרבית ההכנסות וההוצאות של החברות הינן שקליות, אך אנו עשויים לראות השפעה שלילית בצד ההשקעות כאשר החברות פורסות בימים אלו את הדור הרביעי (בעיקר פלאפון) ובצד ציוד הקצה אשר מיובא ועל כן הרווחיות שם עשויה להישחק במעט. נציין כי השפעות אלו אינן דרמטיות אם כי עשויות להיות מורגשות. ללא ספק הפן היותר משמעותי בשוק התקשורת בימים אלו הינן התחרות והרגולציה, כאשר בזווית הזו יש משמעות גבוהה יותר לאיוש תפקיד שר התקשורת.
חברות נדל"ן למגורים: סביבת הפעילות בשוק המגורים שהייתה בעבר דולרית ברובה, הפכה בעידוד בנק ישראל לשקלית לחלוטין לפני כ- 7-8 שנים ולשינויים בשער החליפין אין כיום השפעה מיידית על המחירים. על אף האמור, חלק מחומרי הגלם בבניית דירות (בעיקר ברזל) מיובאים ארצה, ולכן במקרה של תנודה משמעותית מעלה בשער החליפין, אין ספק כי הקבלנים יטו לגלגל את ההתייקרות אל הרוכשים.
חברות נדל"ן מניב: בישראל, בניגוד לעבר, חוזים צמודי דולר קיימים כיום במקרים נדירים, כאשר מרביתם המוחלט של חוזי השכירות המסחריים הינם צמודי מדד, ולכן לא צפויים להיות מושפעים משינויים בשער החליפין. השפעה חיובית צפויה להיות על חברות הנדל"ן המניב מוטות חו"ל, כאשר עליית המט"ח תעלה הן את שווי הנכסים והן את התזרים מהם בתרגום לשקלים. חברות אלה צפויות להציג עליה בהון העצמי, ברווח ובתזרים.
