תקרת הזכוכית של האג"ח הקונצרניות הישראליות

מבט אל התשואות בקבוצת האג"ח הכללי ובקבוצת מדדי אג"ח קונצרניות מראה שבחמש השנים האחרונות שוק האג"ח הישראלי הניב תשואה נהדרת. כך למשל מדד אג"ח כללי הוסיף 36.95% בחמש השנים האחרונות, מדד תל בונד־20 עלה ב־40.3% בחמש שנים, ומדד תל בונד־60 רשם בתוך חמש שנים עלייה מצטברת של 39.83%. מכיוון שהאינפלציה בשנים אלה היתה נמוכה מאוד, מדובר ברווח ריאלי נאה.

מדדי האג"ח החלו לעלות לפני חמש שנים, בעת שהשוק החל לצאת מהמשבר הגדול של סוף 2008. הפחתות הריבית בשווקים המפותחים, שהביאו להורדת הריבית של בנק ישראל, גם תרמו לעליות, כאשר ירידת ריבית מביאה לעליית מחירים באג"ח. גורם נוסף שסייע הוא הירידה בסיכון העסקי של החברות בגלל ההתאוששות מהמשבר. במקביל פחתה תחושת הסיכון מצד המשקיעים, למרות עשרות הסדרי חוב בשנים האחרונות ושלל הסדרים שעדיין נידונים בבתי המשפט.

מדד אג"ח מדדיות בולט בתשואה גבוהה

הבעיה בהשקעה באג"ח היא שהרווחים הגבוהים בשנים מסוימות באים בדרך כלל על חשבון הרווחים בשנים הבאות. שלא כמו מניות, שיכולות לעלות באופן תיאורטי עד אינסוף, לאג"ח יש מחיר תקרה. אם מישהו חייב לך 100 שקל בעוד שנה, הוא לא יחזיר לך יותר.

ועתה, כאשר הריביות צפויות להמשיך להיות נמוכות, המשקיעים נמצאים בצומת דרכים. יהיו שיחליטו שמרווח האג"ח הקונצרניות אל מול האג"ח הממשלתיות אינו מצדיק את הסיכון, ויהיו כאלה שלנוכח תחזיות האינפלציה הנמוכות יצפו להורדת ריבית נוספת, ולכן ימשיכו לקנות אג"ח קונצרניות בחיפוש אחר פיסת תשואה.

שוק האג"ח הקונצרניות והממשלתיות אינו צפוי לרדת בקרוב, אך מנגד צפוי להציג תשואות נמוכות מהממוצע בשנים הקרובות. המדדים הכלליים מכילים אג"ח חברות ואג"ח ממשלתיות בתוך מדד אחד. המפורסם בהם הוא מדד אג"ח כללי שכולל את כל האג"ח שנסחרות בבורסה - ממשלתיות, קונצרניות, צמודות ושקליות - בכל דירוגי ההשקעה. המדד הזה הוא אבן הבוחן של התיקים הסולידיים. הוא מציע את הפיזור הרב ביותר, וסטיית התקן שלו, 2.74 בחמש השנים האחרונות, היא הנמוכה מבין המדדים שנסקרים כאן.

בין מדדי אג"ח כללי בולט מדד אג"ח מדדיות עם התשואה הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות - 43.5%.

האג"ח להמרה מאבדות רלבנטיות

במדדים הקונצרניים יש יתרון לגודל, לפיזור ולשקט נפשי. שני המדדים שמובילים את הדירוג הם מדדים רחבי היקף שמכילים כמות גדולה של ני"ע: מדדיות לא ממשלתיות, שכולל את כל האג"ח הקונצרניות צמודות המדד הנסחרות בבורסה; ומדד אג"ח לא ממשלתיות, שכולל את כל האג"ח הקונצרניות הנסחרות בבורסה.

מדד אג"ח להמרה כללי אמנם מדורג רביעי בדירוג המשוקלל לחמש שנים, אך תשואותיו בחמש השנים האחרונות (49.34%) ובשנה וחצי האחרונות (17.74%) הן הגבוהות ביותר. המדד כולל את כל האג"ח להמרה הנסחרות בבורסה, אך מספר סדרות האג"ח הולך ומצטמצם. כעת נותרו רק 28 סדרות אג"ח להמרה, רובן שוות עשרות בודדות של מיליונים, למעט סדרה ו' של טאואר ששווייה הוא 800 מיליון שקל. סטיית התקן של המדד הזה היא הגבוהה ביותר לחמש שנים - 8.82%. מכשיר האג"ח להמרה הפך כמעט ללא רלבנטי, אבל עדיין אפשר להרוויח כסף גם בערוץ הזה.

אילוסטרציהצילום: shutterstock

מדדי תל בונד (תל בונד־20, תל בונד־40 ותל בונד־60) שמכילים אג"ח בדירוג גבוה, משתרכים במורד עם תשואות דומות. מדד תל בונד־20 ובו הסדרות הגדולות (לדוגמה הבנקים, כימיקלים לישראל והחברה לישראל) הוסיף 40.3% בחמש שנים בסטיית תקן של 3.96 ו־16.81% בשלוש שנים עם סטיית תקן של 3.77. מדד תל בונד שקלי, שהושק בתחילת 2010, כולל את כל האג"ח הקונצרניות שאינן צמודות למדד בריבית קבועה. האג"ח הנכללות הן בטוחות יחסית, לפחות –A בדירוג מעלות או A3 בדירוג מידרוג. המדד הזה עלה ב־22.47% בשלוש השנים האחרונות, וסטיית התקן שלו לאותה תקופה היתה הנמוכה ביותר מבין הקבוצה.

השורה התחתונה: שוק האג"ח הקונצרניות והממשלתיות לא צפוי לרדת בקרוב, אך הוא צפוי להציג תשואות נמוכות מהממוצע.

IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל