"המשק בהאטה ניכרת, הקטנו את תחזית הצמיחה לישראל"

אין בנק זר שהוזכר פעמים כה רבות בתקשורת הישראלית בשנים האחרונות כמו קרדיט סוויס. חלק קטן מהאזכורים היה סביב עסקאות רכישה של חברות ישראליות והנפקות שבהן היה מעורב, אך כל אלה התגמדו מול רכישת 3.5% ממניות הבנק על ידי אי.די.בי של נוחי דנקנר. הרכישות הביאו להתקרבות משמעותית בין מנהלי הבנק בשוויץ ודנקנר, אולם בסופו של דבר הביאו גם לנפילת אי.די.בי, לאחר שבסיבוב השני הפסידה החברה את כל הרווח שרשמה בסיבוב הראשון של ההשקעה — 3 מיליארד שקל.

באמצעות הקשר ההדוק שנרקם, העניק הבנק הלוואה אישית לדנקנר לצורך רכישת מניות אי.די.בי. הלוואה שהצטרפה לחוב גדול אחר בהיקף של חצי מיליארד שקל שלקחו החברות הפרטיות של דנקנר מקרדיט סוויס. היום, אחרי הסדר החוב ואובדן השליטה של דנקנר בקונצרן, סביר להניח שהבנק יצטרף לבנקים הלווים האחרים כדי לקבל בחזרה את כספו.

הסערה שעוררו פרשות אלו בשוק ההון המקומי מנוגדת לאופי השקט של מנכ"ל קרדיט סוויס ישראל, דורון אברבוך. בראיון ל"כלכליסט" אברבוך מילא פיו מים כשנשאל על אירועים אלו, אך כן הסכים להתייחס לאינפלציית ההנפקות של חברות ישראליות השנה, ועל הפסימיות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית.

בחו"ל אנו נתפסים כשוק טוב וצומח, אבל בארץ התחושה היא של האטה והרעה במצב הכלכלי.

 "בהשוואה לכלכלה העולמית שעדיין מקרטעת, לישראל כלכלה חזקה. תחושה בארץ מבוססת על האטה מקומית — יש פחות קונים בכל הקשור לצריכה פרטית. נכון שכלכלת ישראל המבוססת על יצוא מושפעת ממה שמתרחש בחו"ל, אך ישראל ממשיכה לשמור על צמיחה סבירה, גם אם נמוכה יחסית לעבר.

על פי ניתוחי הכלכלנים של קרדיט סוויס, היתה האטה ניכרת במשק הישראלי ברבעון הראשון של השנה. הגידול הריאלי בתוצר הוגדר כמאכזב, וזאת כתוצאה מהקטנת הביקושים המקומיים. ההוצאה הממוצעת למשק בית הצטמצמה ב־2%, וזאת בפעם הראשונה מאז הרבעון השלישי של 2008. ייתכן שהקיבעון בתחום השכר הוא אחד הגורמים לחולשה שנרשמת בכוח הקנייה של משקי הבית. ראינו גם צמצום בהשקעות וגידול מתון בהוצאות הממשלה. בהתבסס על כל אלו, קרדיט סוויס שינה את תחזית הצמיחה שלו בישראל לשנת 2014 מ־3.5% ל־3%. זהו עדיין קצב חיובי יחסית למדינות מובילות בעולם שכלכלותיהן עדיין בתהליכי התאוששות אטית ושברירית".

איך הזרים רואים את הרגולציה בישראל?

"הרגולציה בכל העולם עוברת שינויים, והמשקיעים הזרים לא מופתעים למצוא בישראל רגולציה חזקה או מתחזקת מפני שהם מכירים את הרגולציה במדינות שהם פעילים בהן. ישראל מתיישרת גם מול העולם, וכיום הנטייה היא ליותר מעורבות של הרגולטור. רגולציה היא תהליך שנתון תמיד בתהליכי תיקון עצמי — תנועת מטוטלת בין תקופות שהרגולטורים מעוניינים לשחרר כדי לא לחנוק יותר מדי את הפעילות העסקית, לבין תקופות כמו עכשיו שבהן יש הרגשה שצריך להקפיד יותר".

דורון אברבוך צילום: אוראל כהן

כוח ספיגת קנסות

מגזין "יורומאני" ("Euromoney") פרסם בפברואר את תוצאות הסקר השנתי שלו המדרג בנקים ברחבי העולם. על פי הסקר, קרדיט סוויס הוא הבנק שהגיע למקום הראשון בקטגוריית "שירותי בנקאות פרטית כלליים" בישראל. ברמה הגלובלית הוכרז קרדיט סוויס כבנק הפרטי הטוב ביותר — זו השנה השלישית. אבל במקביל, קרדיט סוויס מעורב בחודשים האחרונים בפרשה מול הרשויות האמריקאיות שחוקרות העלמות מס הקשורות בבנק. הבנק עלול לקבל קנס של 2 מיליארד דולר בעקבות דו"ח של הסנאט האמריקאי שהאשים את בנקאי קרדיט סוויס בנסיעות סודיות לארה"ב לשם גיוס לקוחות. לפי דו"ח הסנאט, פעילות קרדיט סוויס סייעה להעלמות מס מהממשל האמריקאי במשך שנים. עד 2008 לבנק היו יותר מ־1,800 בנקאים שוויצרים שלהם היו לקוחות אמריקאים. בסך הכל פתח קרדיט סוויס חשבונות עבור יותר מ־22 אלף לקוחות בארה"ב עם נכסים בשווי כולל של 12 מיליארד דולר.

נושא החשבונות הפרטיים בשוויץ, סינגפור ומדינות נוספות עובר שינוי?

"זה תקופה ארוכה יש בקרדיט סוויס מדיניות של הקפדה על עמידה בכל תקנות המס, וזה כולל תמיכה באמצעים כמו שקיפות מלאה והעברת מידע שיכול לסייע לכך שנכסים המופקדים בבנקים ברחבי העולם עומדים בדרישות המיסוי. מקלטי המס בעולם הולכים ונסגרים. רוב המדינות חתמו על תקנות ה־FATCA האמריקאיות הנכנסות לתוקף, ואנו לא צופים מעבר של לקוחות רציניים לבנקים אחרים כתוצאה מכך. אני מאמין שבסופו של יום, גם אל הבנקים הקטנים המנסים לדחות את המעבר לרגולציה שקופה, תגיע ידו של המחוקק. השאלה היא כמה סיכון מוכן המפקיד לקחת כשהוא בוחר בבנקים שלא מקבלים על עצמם את תקנות המס. קרדיט סוויס אמנם שילם קנס גבוה מאוד, אך זהו גם בנק חזק מאוד. אפשר להניח שבנקים פחות גדולים לא יוכלו כלל לעמוד גם בקנסות בסדרי גודל צנועים יותר".

יתרון הגישה ההוליסטית

אברבוך (46), טייס קרב בעברו, התמנה למנכ"ל קרדיט סוויס בישראל בספטמבר 2009. בתפקיד הזה הוא אחראי לכל עסקי הבנק בארץ הכוללים בנקאות השקעות ובנקאות פרטית. לבנק הצטרף בשנת 2000 בעקבות המיזוג בין בנק ההשקעות דונלדסון, לופקין וג'נרט לקרדיט סוויס. לפני שמונה למנכ"ל, הוביל שורה ארוכה של עסקאות מימון, הנפקות, מיזוגים ורכישות, וייעץ לחברות ישראליות ובינלאומיות בתחום רחב של מגזרים.

רוב המניות של ההנפקות הישראליות בנאסד"ק מתחילת השנה ירדו אחרי ההנפקה. למה זה קרה?

"הירידות היו חלק מתיקון גורף שעבר על השוק מסוף מרץ ועד מאי, בעיקר בתחום הטכנולוגיה והביוטק. מניות שהונפקו כמה חודשים קודם לכן נהנו מעליות חדות ואז הגיע התיקון. כעת יש עליות מתונות, השוק משתפר וזה משפר גם את מצב ההנפקות החדשות".

מתוכננות עוד הנפקות לזמן הקרוב?

"כן. השוק פתוח, ויש עניין בחברות חדשות".

הייתם מעורבים במכירת המניות של שדות ים בחברת אבן קיסר. היה ביקוש?

"ההנפקה האחרונה של אבן קיסר היתה Secondary Offering. מי שנפגש עם הכסף היה הקיבוץ כולו, לא החברים כפרטים. החברה מצוינת, מצליחה מאוד והיה עניין רב מאוד בהנפקה הזאת. עד כדי כך שלא היה צריך להגיע אפילו לפגישות — כל הרוד שואו היה בטלפון. נתוני הצמיחה של החברה מדברים בעד עצמם".

מה היעדים שלכם בארץ?

"בקרדיט סוויס מעריכים במיוחד את סקטור ההייטק הישראלי. נשאף תמיד להיות בין הבנקום הזרים המובילים — בוודאי באחד משלושת המקומות הראשונים — בעסקי הבנקאות הפרטית ובבנקאות להשקעות",

מה היתרון שלכם מול המתחרים?

"קיימים שני דברים שמאפיינים את קרדיט סוויס ומסייעים לנו למצב את עצמנו מול המתחרים: ראשית, יש לנו פלטפורמה שלמה של מוצרים ופתרונות, ושנית, קרדיט סוויס דוגל בגישה של One Bank לכל השירותים הבנקאיים האלה. פירוש הדבר שאנו יכולים להציע ללקוח לא רק את מיטב המחקר והניהול של השקעותיו הפרטיות אלא גם לתת מענה לצרכיו העסקיים בכל הנוגע לבנקאות השקעות. הגישה המשולבת היא מרכזית לאסטרטגיה של קרדיט סוויס, והוא מחויב לה ומקצה משאבים רבים להצלחתה. לקוחותינו מודעים לכך שאצלנו ההסתכלות היא הוליסטית על כל המגוון של השירותים הנחוצים, ומבינים את יתרונותיה הגדולים".

מה התחזיות שלכם לגבי שוק המניות ושוק האג"ח?

"כל עוד החברות מציגות תוצאות טובות מצד אחד, וסביבת הריבית נמוכה מאוד מצד שני, השקעה במניות נשארת אלטרנטיבה אטרקטיבית ואין סיבה שלא תימשך זרימת המשקיעים לשוק הזה".

ביטול מכירת כלל עלול לגרום רתיעה לזרים להגיע לכאן?

"הזרים מגיעים לכאן כל הזמן, והמקרה של כלל ביטוח לא צריך כלל להשפיע עליהם. העסקה לא התבטלה בגלל שהמשקיע לא היה מעוניין, אלא בגלל שהוא לא אושר. זה לא מפתיע, מדובר בחברת ביטוח ובישראל קיימים תנאים מאוד ברורים לרכישה של חברה כזאת, יש כאן רגולציה בדיוק כמו במקומות אחרים בעולם".