בתי ההשקעות המירו את הגורמה ברוטשילד בפלאפל בפתח תקווה
אקסלנס הוא בית ההשקעות הראשון שבו העובדים הקימו ועד, ובתעשייה סבורים שזה רק עניין של זמן עד שהתופעה תתרחב. בצד האחד ניצבים המנהלים שמובילים תהליכי התייעלות כדי לשרוד בענף עמוס רגולציה ותחרות, ובצד השני העובדים המואסים בקיפאון שכר, בפיטורים ובמעבר לפריפריה. מי ינצח בעידן הקונסולידציה בשוק ההון?
הקמת הבזק של ועד העובדים באקסלנס היכתה בתדהמה לא רק את המנכ"ל עוזי דנינו, שרק לאחרונה השלים את המעבר של כ־600 עובדיו למשרדים חדשים ופחות מרכזיים בפתח תקווה, אלא את מנהלי בתי ההשקעות בכל התעשייה. ענף בתי ההשקעות שבמשך שנים נתפס כסמל הקפיטליזם, כזה המבטיח למצטרפים אליו תנאי שכר מפנקים ובונוסים שמנים, כבר מזמן לא באמת כזה, אבל הקמת ועד עובדים משנה לחלוטין את כללי המשחק לגופים שמבחינתם התייעלות היא שוות ערך להישרדות.
למעשה, הקמת הבזק של הוועד באקסלנס, שבתוך שלוש שעות בלבד השיג את הרוב הדרוש להכרתו כוועד יציג, רק נחזית ככזו. הזרעים שהולידו את הוועד כבר נבטו מזמן, והם מספרים את הסיפור של כל תעשיית הפיננסים — כיצד היא הגיעה למצבה הנוכחי, ומה עוד צפוי להוליד יום.
"קיפאון בשכר בבתי ההשקעות"
רק לפני שנים מועטות משרה בבית השקעות היתה דבר נחשק. משרה דינאמית, כסף והטבות, ושלא כמו בבנקים – אפשריות קידום מהירות. אולם כיום בתי ההשקעות איבדו את המעמד כמקום עבודה "זוהר".
לדברי גורמים בקבוצת נישה, המתמחה בהשמת עובדים בשוק ההון, בענף בתי ההשקעות מתפתחת תופעה מעניינת: "בשנים 2009–2012, עם ההתאוששות מהמשבר הפיננסי, היתה עלייה חדה בביקושים לעבוד בבתי השקעות, שהיו מפתים בעיקר את היועצים בבנקים לצאת ולעבור אליהם, ולהיות משווקים בתמורה לשכר הרבה יותר גבוה".
לפי בכיר בנישה, בשנתיים האחרונות אנחנו עדים למגמה הפוכה לחלוטין — אנשים מחפשים יותר לחזור למערכת הבנקאית אף על פי שהיא מציעה שכר נמוך יותר וזה בגלל חוסר היציבות בענף בתי ההשקעות והרגולציה שהולכת ומתהדקת. הבנקים נתפסים כיותר יציבים. למעשה, מי שנהנים מהמשכורות המפנקות ומהתנאים הנלווים בבתי ההשקעות הם שכבה מצומצמת של מנהלים בצמרת, כאשר השכבה הרחבה, ממנה מבעבעים ניצני ההתאגדות, מסתפקת במשכורות נמוכות מאוד. כך, למשל, בבית ההשקעות מיטב דש, בסוף 2013 היו 977 משרות, כאשר כמחצית מתוכן היו של "בק אופיס", שירות לקוחות, תפעול ומזכירות, עם שכר שנע בין 4,000 ל־8,000 שקל בחודש.
לטענת גורם בכיר בנישה, "יש קיפאון בשכר בענף, והמנהלים מנצלים את הרגולציה והצורך להתייעל לטובת הקפאת שכר. זה מוביל לא רק לחזרה למערכת הבנקאית, אלא גם ליציאה של הרבה אנשים לדרך עצמאית".
אמנם בהסתכלות במצבת העובדים ב־2012 לעומת 2013 רואים שבבתי ההשקעות הגדולים נרשמה עלייה במספרם. כך, למשל, באקסלנס צמח המספר מ־560 ל־593 עובדים אך מדובר בנתונים מתעתעים. זאת מכיוון שעובדים במשרות בכירות עם שכר גבוה הוחלפו בעובדים בשכר נמוך יותר, כאשר עיקר הגיוסים החדשים הגיע למערכי השירות שבהם כוח העבודה זול, כתוצאה מרגולציה שחייבה שיפור בשירות ללקוחות וכן מהתרחבות לתחומי פעילות חדשים כמו כניסה לתחום ייעוץ המשכנתאות.
ההתחלה: מבצע "קשת בענן"
ונחזור לאקסלנס, שם המהפך מבית השקעות צעיר ודינאמי למקום בו העובדים חשים שהם צריכים הגנה מוועד – הושלם במהלך בזק: אז מתי החלו שורשי חוסר הביטחון של עובדי אקסלנס? בשלהי 2012, ערב כניסתה לתוקף של רפורמה מרחיקת לכת בענף קופות הגמל, כינס דנינו את צוות ההנהלה הבכירה באקסלנס והכריז על הוצאתו לפועל של פרויקט שזכה לשם המבצעי "קשת וענן". דנינו הסביר שמדובר בפרויקט התייעלות חוצה חטיבות בקבוצה, שאליו יש לרתום את כל 600 עובדי אקסלנס.
הרפורמה שאותה הוביל המפקח על הביטוח לשעבר פרופ' עודד שריג הורידה את תקרת דמי הניהול בקופות הגמל כמעט ב־50%, ופגעה מאוד באקסלנס שנחשב לאחד מבתי ההשקעות עם דמי הניהול הגבוהים בענף הגמל. הרגולציה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על השינויים שעוברים בתי ההשקעות. בין אם מדובר ברגולציה שמתערבת בדמי ניהול, ובין אם כזו שמגבילה פעילויות בהן עוסקים בתי ההשקעות, כגון ניהול חיתום ונוסטרו. כך או כך – ההכנסות פוחתות.
הורדת תקרת דמי הניהול אילצה את מנכ"ל אקסלנס לבדוק את גודל הפגיעה בהכנסות ולפתוח בתוכנית התייעלות שתקצץ בשורת ההוצאות. העובדים מצדם, שראו באקסלנס
מותג שיש להתגאות בו, סברו כי אם יעבדו קשה יותר – ירוויחו יותר ובסופו של דבר המצב ישוב לקדמותו. אלא שלטענתם, אף על פי שההנהלה לא ביצעה פיטורים יזומים, בפועל "המערכת יובשה". ההנהלה מתהדרת בזה שלא היו פיטורים והם צודקים במובן הזה, אבל מנגד היתה הקפאה מוחלטת של גיוסים והקפאת שכר, התחילו לאחד תפקידים, נתנו למנהל אחד סמכויות של מנהל אחר ובכך בעצם דחפו את המנהל השני לעזוב.
נוצר מצב שבמקום פיטורים, עשרות עובדים עזבו מ'רצון'".
יו"ר הועד של אקסלנס, אבי גאנה, אומר כי "יושב לו עובד תפעול שמרוויח 6,000–7,000 שקל בחודש ולא העלו לו את השכר ארבע שנים, ובינתיים השכר גם נשחק ריאלית בגלל יוקר המחיה וקשה לגמור את החודש. זה יוצר תסכול. אפילו בפעילויות הרווחה קיצצו , פעם היו לוקחים אותנו למלון פעם בשנה, עכשיו גם זה לא".
את ליבת התסכול מתמצת גאנה כשהוא אומר: "החברה מרוויחה כסף. ב־2012 הרווחנו 100 מיליון שקל. ב־2013 הרווחים ירדו כי היו העמסות של פיצויים לכאלה שקיבלו שכר גבוה וכבר לא עובדים איתנו ועלויות מעבר לבניין החדש, אבל המסה הקריטית של בעלי השכר הגבוה כבר טופלה. אקסלנס הרוויחה 20 מיליון שקל, בקופת המזומנים יש נוסטרו של מעל 800 מיליון שקל — הר מזומנים אדיר. הם לא יכולים להגיד לנו שאין כסף".
אבי גאנה יו"ר ועד אקסלנס
מפזילה החוצה לשמירה על הכיסא
תפיסת העולם הזו של גאנה שונה לחלוטין מעולם בתי ההשקעות של עד לפני חמש שנים. בשנים שקדמו למשבר של 2008, יציבות תעסוקתית וקידום מבית לא ממש הטרידו את העובדים, שכל הזמן פזלו החוצה כדי לראות מי יציע להם תנאים מפנקים יותר בבתי ההשקעות המתחרים.
תפיסת עולם זו התנפצה מאז. לדוגמה, לפני כשנה בתי ההשקעות מיטב ודש עברו תהליך מיזוג מורכב שכלל קיצוצי שכר אגרסיביים, אך העובדים לא מיהרו להתפטר אלא חרקו שיניים ונשארו מתוך הבנה שבתי ההשקעות המתחרים עוברים תהליכים דומים ואף אחד לא מחכה להם בחוץ עם ג'יפ נוצץ ומשכורת 13.
בקבוצת נישה מציינים כי דווקא בשנה האחרונה נרשמה עלייה בביקושים לעבודה בבתי ההשקעות, וגם בפניות מצד בתי ההשקעות על רקע התנופה בהיקף הנכסים שלהם בזכות הגאות בשוקי ההון. העלייה בשכר האנליסטים ומנהלי ההשקעות נובעת מהעלייה האדירה בהיקף הנכסים, שדורשת יותר מנהלי השקעות והגבירה את הביקוש למשרה. עם זאת, גם אם יש עלייה בשכר השוטף, הבונוסים של מנהלי ההשקעות והאנליסטים הצטמצמו בשנים האחרונות. גם העלייה בשכר עובדי הבק אופיס מגיעה על רקע דרישות רגולטוריות שדורשות להגביר את מערך שירות הלקוחות, מה שהגביר את הביקוש למשרה זו.
האטרקציה: להתפלח לחדר האוכל של מגדל
עדות נוספת למהפכה שעברה על ענף בתי ההשקעות מוצאת את ביטויה במיקומם הגיאוגרפי. לאחר שבמשך שנים התמקמו בתי ההשקעות בלב תל אביב, והעובדים התרגלו לסעוד את ארוחות הצהריים שלהם במסעדות בשדרות רוטשילד ולקיים שם פגישות עם לקוחות, לאט אט מתחילה נדידה של בנייני המשרדים לפריפריה.
כך יוצא שגם ברמת הקולינריה מצאו את עצמם עובדי בתי ההשקעות בתנאים פחות טובים, בלשון המעטה. בין העובדים אף החלה חרושת שמועות שעל רקע דלות אפשרויות הקולינריה באזור, חלק מהעובדים 'התפלחו' לחדר האוכל של עובדי חברת הביטוח מגדל, שמשרדיה ממוקמים בסמוך. העובדים שהתרגלו למסעדות היוקרה בשדרות רוטשילד בתל אביב, "התפשרו" על הפלאפליות של הפריפריה.
החלופה הזולה צילום: גיא אסיאג
עוד תהליך שעומד ברקע לחוסר ביטחון תעסוקתי של העובדים בענף הוא תהליך הקונסולידציה בבתי ההשקעות. רק לאחרונה הושלם המיזוג המורכב של בתי ההשקעות מיטב ודש. קודם לכן ביצע מיטב שלל מיזוגים עם בתי השקעות קטנים יותר — גאון, ישיר ואפריקה. במאי אשתקד נחתם המיזוג של בתי ההשקעות הלמן־אלדובי והדס ארזים ואלו הם רק שניים משורת מיזוגים ארוכה שהיתה בענף לאחר המשבר של 2008.
המטרה של כל המיזוגים האלו היתה להתמודד עם המציאות הרגולטורית החדשה ועם התחרות הגואה בענף בתי ההשקעות, שמנהליו הבינו כי היכולת שלהם להמשיך ולהרוויח על חשבון חוסר המודעות של הלקוחות — הולכת וקטנה. המנהלים של תהליכים אלו, שנועדו להוביל להתייעלות בלתי נמנעת, ניסו להצניע את כמות העובדים שנפלטו לאורך הדרך, שלא היו מצוידים בוועד שדאג לאינטרסים שלהם.
מימין: אילן רביב מנ"כל מיטב דש ועוזי דנינו מנכ"ל אקסלנס צילום: ישראל הדרי, צביקה טישלר
ב"בוטיקים" העובדים רגועים?
בענף הפיננסים מבינים כי תהליכי הקונסולידציה ימשיכו שכן הגופים מבינים כי היכולת שלהם לשרוד מבוססת על יתרון הגודל. כמובן שלמהלך מקביל, שנרקם או צפוי להירקם בקרוב, יהיה קשה יותר לצאת אל הפועל תחת ועד עובדים.
יתרה מכך, לעתים, מכירת בתי ההשקעות תעשה שלא מרצון. במקרה של אקסלנס, מה שתרם למהלך ההתאגדות הן מסקנות ועדת הריכוזיות שאילצו את בעלי ההון לבחור בין האחזקות הריאליות לאחזקות הפיננסיות שלהם. יצחק תשובה (בעל השליטה בקבוצת הפניקס, השולטת באקסלנס) מחפש במשך תקופה ארוכה קונה להפניקס, כשלעובדים ברור שזו רק שאלה של זמן עד שאקסלנס יימכר, עם הפניקס או לחוד.
גם העובדים של פסגות, שעבר תהליך של התייעלות בשנים האחרונות, בוודאי קוראים את המפה ומבינים כי בעלת השליטה, קרן אייפקס, תבקש לממש את השקעתה בשנים הקרובות, כשמכירה היא אחת מן האפשרויות שתעלה על הפרק. תהליכי מכירה אלו יצטרכו לתמחר את עלות הוועדים, אם וכאשר יקומו.
בתי ההשקעות הבודדים שנותרו בשליטת בעלים פרטיים וממתגים את עצמם כ"בוטיק השקעות", כמו למשל אלטשולר שחם וילין לפידות, לא ממהרים להיענות להצעות רכישה שהם מקבלים תוך שהם נהנים מתנופת גיוסים ומצמיחה אורגנית. גופים אחרים, כדוגמת בית ההשקעות אנליסט שכבר מזמן איבד את מגע הקסם שלו, גם מתעקשים לשרוד בכוחות עצמם ומנצלים את העובדה שהם בלתי ממונפים. אלא שמדובר רק בשאלה של זמן, עד שהבעלים המעורבים של בתי ההשקעות האלו יבקשו לפרוש — ואז המכירה תהיה בלתי נמנעת. התעוררות העובדים בבתי ההשקעות והקמת הוועדים שידאגו לאינטרסים שלהם עלולות להתנגש בהמשך המגמה הבלתי נמנעת, ובכך להקשות על המנהלים המעוניינים להמשיך את תהליכי ההתייעלות.
אמצעי הרגעה: אופציות לעובדים
בינתיים, חלק מבתי ההשקעות מנסים להוריד את גובה הלהבות. במיטב דש הבינו את "הר הגעש" שיכול להוליד המיזוג, וכך במקביל להורדה של 25% משכר המנהלים הבכירים נקבע כי שכר המינימום בחברה יהיה גבוה ב־25% משכר המינימום במשק. בנוסף לכך, באופן תקדימי לענף, במיטב דש חילקו אופציות לכל העובדים.
"כלכליסט" פנה למנכ"לים של פסגות, מיטב דש ואקסלנס (בדש, רביב ודנינו), ואף אחד מהם לא רצה לסנגר על ענף בתי ההשקעות ולהגיד שמדובר במקום עבודה מצוין, מתגמל, עם בטחון תעסוקתי ותנאים מפנקים. בשיחות סגורות טוענים חלק מהם שבתי ההשקעות עדיין לא איבדו מיוקרתם, ושצריך להבין כי רוב העובדים היו מאז ומתמיד עובדי בק אופיס, לצד אנשי מכירות שעיקר הכנסתם מגיעה מבונוסים.
על כן, נראה שהועד באקסלנס הוא רק הסנונית הראשונה, ובענף משוכנעים שמדובר רק בשאלה של זמן עד שעובדים מבתי השקעות אחרים יפעלו להתאגד כדי לשמור על זכויותיהם. התפשטות התופעה מעוררת שתי שאלות: הראשונה — האם העובדים לא נזכרו מאוחר מדי; השנייה — כיצד תשפיע התרחבות התופעה על ענף בתי ההשקעות ביום שאחרי ההתאגדות.
מאקסלנס נמסר בתגובה: "אקסלנס נמצא בתהליך התארגנות לגיטימי, בחירת חלק מעובדי החברה, ואנו מכבדים את החלטתם. ההון האנושי הוא גורם מרכזי בהצלחת אקסלנס כבית השקעות וכך ימשיך להיות. לא בכדי, אקסלנס מופיע במשך שנים בדירוגים השונים של החברות הטובות ביותר לעובדים בישראל. אקסלנס ידעה להתמודד עם אתגרי השוק לאורך השנים, לפתח מקורות הכנסה חדשים ולשמר את כוח האדם שלה, וגם ב־2013 הגדילה את מספר העובדים, כפי
שמדווח בדו"חותיה".
לטענת אקסלנס, פרויקט "קשת וענן" התמקד בשינוי מערך העבודה ומעבר למיקוד מכירות הוליסטי ללקוח. אלא שבעיני העובדים המערך נתפש כמהלך שהגיע לצורך התייעלות, ולטענתם הוביל לייתור של משרות שהיו קיימות קודם, מה שהוביל עובדים לפרוש. בניגוד לטענת הוועד, באקסלנס מבהירים שלא היו הקפאות שכר ומצבת העובדים גדלה. עוד טוענים באקסלנס כי הבונוסים קטנו כיוון שהם נגזרים מרמת הרווחיות של החברה.
