ת"א ננעלה בעליות: קמהדע צללה ב-36%, זינוקים באג"ח הממשלתיות
מדד ת"א 25 עלה ב-0.4% ות"א 100 הוסיף 0.3%. אחרי המלצות ששינסקי: כיל ירדה ב-2.1% והחברה לישראל ב-2.7%. האג"ח ל-10 שנים קפצה ב-0.76% לתשואת שפל של 3.01%. הראל: "ההסתברות להורדת ריבית עלתה משמעותית"
ת"א 25 ת"א 100 בנקים ביומד תקשורת נפט וגז נדל"ן 15
תל בונד 20 תל בונד 40 תל בונד 60
צילום: בלומברג
16:30 - מסכים ירוקים בנעילה למרות מחזור המסחר הנמוך - 532 מיליון שקל בלבד. המניות הבולטות: קמהדע, כיל, חברה לישראל, רמי לוי ו פוקס
האג"ח ל-10 שנים קפצה ב-0.76% לתשואת שפל של 3.01%.
15:50 - קצת יותר מחצי שעה לנעילת המסחר מחזור המסחר עומד על 480 מיליון שקל. קמהדעמרכזת מחזור מסחר של 40 מיליון שקל - פי 7 ממחזור המסחר הממוצע במניה בחצי השנה האחרונה. המחזור הגבוה בבורסה שיך לכיל
15:15 - התגובות לנתוני הצמיחה ממשיכות לזרום. עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "ההפתעה הגדולה במדד האחרון ונתוני הצמיחה החלשים, מחזקים את הערכתנו הקודמת שהאינדיקטורים שתומכים בהעלאת ריבית עדיין אינם מספיק חזקים. על פי התרחיש המרכזי שלנו ריבית בנק ישראל לא תשתנה עד לסוף השנה. יחד עם זאת, על רקע הנתונים האחרונים, ההסתברות להורדת ריבית עלתה משמעותית".
סתוך כך האג"ח ל-10 שנים כבר קופצת ב-0.75% לתשואת שפל של 3%. האג"ח הצמודות מאבדות עד 0.5%.
13:50 - יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון, מגיב לנתוני הצמיחה: "החולשה בצריכה הפרטית באה בהמשך למדד אפריל הנמוך מזה עשר שנים ברצף ומלמדת על התפתחות שלילית במשק. נתון הצמיחה השלילית ברבעון הראשון בשיעור של 2% מהווה צניחה חופשית ומקור דאגה אמיתי למקבלי ההחלטות.
"הנחת המע"מ בשוק הדיור עשויה לפגוע בצמיחת המשק ברבעונים הקרובים ואילו עוצמת השקל צפויה לכרסם בצמיחת הייצוא כך שאופק הצמיחה של המשק בהינתן מנוע הצמיחה בצריכה הפרטית מקרטע", הוסיף פגוט.
גם יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, התייחס לנתוני הצמיחה: "מדובר בהמשך מגמת ההידרדרות בקצב הצמיחה של המשק. זהו סימן אזהרה מובהק שהמשק ניצב על מידרון חלקלק שללא תגובה יעילה ואפקטיבית, עלול להידרדר אף למיתון. על משרד האוצר ובנק ישראל לגבש באופן מיידי צעדים אגרסיביים לעצירת הצניחה בשער הדולר כדי לעודד את הייצוא עד – מנוע הצמיחה של המשק. בטווח המיידי על בנק ישראל להכריז על הפחתת ריבית בשיעור של 0.25%. הנתונים תומכים במהלכיו של בנק ישראל שפעל להפחתת ריבית לעידוד הפעילות במשק, אל מול אלה שחשבו ששער הריבית משפיע רק על מחירי הנדל"ן".
13:30 - המשק הישראלי צמח ברבעון הראשון של השנה בשיעור שנתי של 2.1% בלבד, זאת לעומת צמיחה גדולה יותר של 2.9% ברבעון הקודם, ובהמשך לצמיחה של 1.9% שנרשמה ברבעון השלישי של השנה שעברה. התוצר העסקי, ללא חברות הסטארט-אפ, גדל ברבעון הראשון בשיעור שנתי מעט גדול יותר, של 0.5%. לדברי הלמ"ס, העלייה שנרשמה בתוצר ברבעון הראשון של השנה משקפת עלייה ביצוא הסחורות והשירותים וביבוא הסחורות והשירותים, יציבות בהוצאות לצריכה ציבורית לעומת ירידות בהוצאה לצריכה פרטית ובהשקעות בנכסים קבועים.
מתגברות העליות באג"ח הלא צמודות. אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים קופצת ב-0.7% לתשואה של 3.02%.
12:20 - אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, בהתייחסות לשוק האג"ח: "רמת התשואות הנוכחית מבטאת ציפיות של המשקיעים לריבית "טבעית" של 3% בלבד. לפי הפד והתחזיות שפרסם רק במרץ האחרון, הריבית ה"טבעית" בארה"ב היא 4.2%. במילים אחרות, רמת התשואות הנוכחית מבטאת למעשה ציפיות לכך שארה"ב נכנסת לתהליך של יפניזציה ארוכת טווח בו האינפלציה והצמיחה נותרת נמוכה במשך שנים רבות (צמיחה נומינלית של כ-3% בשנה)".
"על מנת שנוכל להשוות לעבר, בשנים 2007-1990, הצמיחה הנומינלית הממוצעת בארה"ב עמדה על 5.6%. אם ניקח בחשבון גם את השנים של המשבר (שכזכור היה המשבר העמוק ביותר מאז השפל הגדול) הצמיחה הנומינלית הממוצעת מאז 1990 עמדה על 4.7%. בהינתן כמות הכסף שנשפכה לשווקים בשנים האחרונות, המהפכה האנרגטית שחווה ארה"ב והיעילות והדינאמיות של הפירמות האמריקאיות אנו מעריכים כי למרות התהליכים הדמוגרפיים שיקשו על המשק האמריקאי לצמוח בקצב מהיר בשנים הבאות, הסבירות לתרחיש בו הצמיחה הנומינלית נותרת על 3% בלבד במשך עשור נמוכה באופן יחסי. המסקנה הישירה מכך היא שכיוון התשואות בארה"ב הוא כלפי מעלה", כתב גרינפלד.
11:50 - כיל מאבדת גובה. ועדת ששינסקי 2 לבחינת החלק היחסי אותו מקבלת המדינה כתוצאה משימוש במשאבי טבע הגישה את דו"ח מסקנות הוועדה להערות הציבור. חברי הוועדה סבורים כי יש להטיל מס רווחי יתר, על כלל המחצבים המצויים בישראל ועל אלו אשר יתגלו בעתיד. צעד זה צפוי להעלות את שיעור החלק אותו מקבל הציבור ל-46%-57%. הוועדה ממליצה כי המס יחושב על פי מודל המבוסס על דוחות הרווח וההפסד החשבונאיים, והוא ייגבה לאחר שיובטח לחברה שיעור תשואה של 11% על נכסיה. המס בשיעור של 42% ייגבה על בסיס שנתי והוא יהווה כלי נוסף בתמהיל המיסוי הכולל תמלוג ומס חברות.
על פי מודל הוועדה, המס שיוטל על כיליהיה על הרווח התפעולי, בניכוי תשואה על ההון שתנוע בין 9%-13%. הועדה ממליצה שהתמלוגים שמשלמת כיום החברה, שנעים בין 5%-10%, לא ישתנו ואף ירדו בשנים שבהן המדינה תגבה מס מקסימלי על רווחי היתר. מצד שני בשנים שבהן רווחי החברה יהיה נמוכים, כתוצאה למשל מעליית מחירי האשלג, החברה תשלם פחות מס ויותר תמלוגים. הועדה ממליצה בנוסף לעלות את התמלוגים השנתיים על פוספטים, שאותם כורה כיל בנגב, מ-2% ל-5%.
11:30 - פוקסממשיכה לשקוע - אחרי ירידה של 8.9% ביום חמישי לאחר פרסום הדוחות לרבעון הראשון ממשיכה המניה לרשום ירידות גם היום במחזור ה-4 בגודלו בבורסה.
ד"ר יואב קידר, יועץ חיצוני של של בנק ירושלים, התייחס לדיווח של קמהדע מיום שישי האחרון: "החברה כשלה בהשגת שיפור ביעד העיקרי של הניסוי - אשר הוגדר כזמן עד התקף בינוני או קשה. השגת יעדי המשנה אינה חד משמעית. אין ברשותנו נתונים אחרים מן היעדים המשניים עדיין - כמו משכי ההתקפים ואינפורמציה אחרת העולה משאלונים הנוגעים לחומרת המחלה ואיכות החיים של החולים בתקופת הניסוי. החברה אמורה להשלים את עיבוד הנתונים הללו ברבעון השלישי של השנה".
"בשל כל האמור, ובעיקר כמה שמסתמן כתלות ברצונה הטוב של הרשות האירופית בשלב הזה, אנחנו מאמצים גישה זהירה. אנו מעניקים לחברה המלצת תשואת שוק עד התבהרותה של התמונה, ומחיר יעד של 29 שקל, או 300 מיליון דולר. 250 מיליון דולר על פעילות הבסיס, הכוללת בתוכה את עסקת בקסטר והפעילות האחרת, בתוספת 50 מיליון דולר על הפרויקט באינהלציה", הוסיף קידר.
10:40 - אלביט מערכות זכתה בחוזה של 20.1 מיליון דולר להשבחת מסוקי תקיפה של חיל המארינס האמריקאי. מדובר למעשה ב-2 חוזים נפרדים, אחד בהיקף של 11.6 מיליון דולר לשנתיים למכירת מערכות לקסדות הטייסים ושני בהיקף 8.5 מיליון דולר ל-15 חודשים להוספת מערכת וידיאו למסוקים. מתחילת מרץ הודיעה אלביט מערכות על הזמנות חדשות בהיקף כולל של 841 מיליון דולר. החברה דיווחה במסגרת דוחות 2013 על צבר הזמנות של 5.8 מיליארד דולר נכון לסוף 2013, כאשר מתוך צבר זה 69% מההזמנות מיועדות לביצוע בשנים 2014-2015.
9:50 - עליות בפתיחת המסחר. העליות החדות של הימים האחרונים במחיר איגרות החוב הממשלתיות נמשך - אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים קופצת ב-0.5% לתשואה של 3.05%.
דודי רזניק, לאומי שוקי הון: "מחויבות בנקים מרכזיים בעולם להמשך מדיניות המוניטארית מרחיבה, ואף תוך אפשרות של הגדלת מידת ההרחבה (אירופה לדוגמא), ממשיכה לגרום לירידת תשואות איגרות חוב ממשלתיות לטווח ארוך במרבית שווקי האג"ח הממשלתי בעולם".
"ירידת סביבת האינפלציה לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים תומכת בהגדלת האחזקות באפיק השקלי הלא צמוד. עקום הציפיות האינפלציוניות כמעט שטוחלחלוטין ונראה כי לפחות בחלק הקצר של העקום צפויה ירידה בציפיות האינפלציוניות. החלק הארוך של העקום ימשיך להיות מושפע בעיקר מהתפתחות התשואות בשווקי האג"ח הממשלתיים בעולם. המשך הירידה בגרעון הממשלתי, עוצמתו של השקל ויציבות בריבית בנק ישראל ממשיכים לתמוך בהשקעה בחלק הבינוני – ארוך בשוק האג"ח הממשלתי המקומי, אם כי הסיכון המחודש של עליית תשואות בעולם בהחלט קיים".
8:00 - יום המסחר האחרון של השבוע בבורסות של ניו יורק ננעל בשישי בירידות, כאשר דאו ג'ונס נחלש ב-1% ל-16,447 נקודות, נאסד"ק ירד ב-0.8% ל-4,069 נקודות ו-S&P 500 החסיר 0.9% מערכו ל-1,871 נקודות.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
דאו ג'ונס, אשר רשם בשישי את הנפילה היומית החדה ביותר זה חודש, נסוג ב-0.6% בסיכום שבועי, מדד S&P 500 סיים את השבוע כמעט ללא שינוי ונאסד"ק הוסיף 0.5% בשבוע.
ברקע למסחר עמדו התחלות הבנייה של בתים חדשים בארצות הברית שזינקו באפריל בשיעור הגבוה ביותר מזה חמישה חודשים. מדו"ח שפרסם משרד המסחר האמריקאי עולה כי התחלות הבנייה טיפסו בחודש שעבר ב-13.2% לקצב שנתי מותאם עונתית של 1.07 מיליון יחידות. התוצאות היו טובות מתחזיות האנליסטים, שציפו לשיעור מותאם של 980 אלף יחידות, ולעומת מספר של 947 אלף שנקבע עבור חודש מרץ.
7:50 - מניית קמהדעצנחה ביום שישי ב־34.3%, ושווי החברה נחתך מ־479 מיליון דולר ל־315 מיליון דולר. זאת על רקע אכזבה מתוצאות הניסוי שהחברה ערכה בחולי נפחת תורשתית להעברת החלבון אלפא־1 באינהלציה. נפחת תורשתית היא מחלה גנטית הגורמת לניפוח יתר של חללי אוויר בריאות. החברה ממשיכה לנתח את הנתונים על פי התוכנית הסטטיסטית ובכוונתה לפרסם תוצאות מבוססות יותר ברבעון השלישי של 2014. קמהדע חתמה ב־2012 על הסכם הפצה ל־12 שנה עם קייסי האיטלקית לתרופה באינהלציה, כאשר בהתאם לעמידה באבני דרך רגולטוריות ומכירתיות קמהדע היתה אמורה לקבל כ־60 מיליון דולר.
בנוסף התחייבה קייסי לרכישות מינימום בהיקף של עשרות מיליוני דולרים במהלך חמש השנים הראשונות לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים. כעת תלוי ההסכם באישור התרופה באירופה. בנוסף, אם התרופה אכן תאושר באירופה, תמחור התרופה עשוי להיות נמוך יותר בעקבות חוסר ההצלחה ביעד הראשוני של הניסוי. פרוטוקול הניסוי היה בשיתוף רשות התרופות האירופית, EMA. אם הניסוי היה מצליח במלואו, הגשת הבקשה לשיווק התרופה היתה קלה, אך כעת ייתכן שקמהדע תתקשה לקבל אישור שיווק מהרשות האירופית אף על פי שמדובר בתרופת יתום, ללא ניסויים נוספים.
