$
בורסת ת"א

"אנחנו מייצרים מדורת שבט לענף הביומד"

תוכנית MBA משותפת של המכללה למינהל ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב מנסה למלא את החלל בין תוכניות מינהל העסקים ועולם הביומד הייחודי. משלחת ראשונה של התוכנית יצאה כדי להפוך את הפיתוח המבטיח להצלחה עסקית

ניר צליק, מרילנד 08:2222.04.14

התבוננות בקמפוס האדיר של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שמסביבו בטבעת מהודקת יותר מ־350 חברות ביומד וביוטק, מעלה סימני שאלה רבים לגבי היתרון הנתפס של מדינת ישראל בתחום, על "המוח היהודי" שמקנה לנו יתרון תחרותי והיכולת להתמודד מבחינה מחקרית עם המוחות הבולטים בתעשייה האמריקאית.  

 

האוניברסיטה, שהוקמה ב־1876 במרילנד, היא הטובה בארה"ב בתחום מדעי החיים ומהמובילות בעולם המחקר הרפואי. בעשור האחרון היא ממוקמת באופן עקבי בשלושת המקומות הראשונים מבחינת איכות לימודי הרפואה ומדעי החיים בה במדדים המובילים המדרגים מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם, ובהם שנגחאי ו־QA.

 

היתרון האמיתי של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס נובע מכך שברדיוס לא גדול של 10–20 ק"מ שוכנים במקביל לאוניברסיטה שני גופים משמעותיים נוספים: ה־FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי; וה־NIH, מכון הבריאות האמריקאי, שממשלת ארה"ב מתקצבת 30 מיליארד דולר בשנה לפעילותו. הקרבה הגיאוגרפית מסייעת לחברות הביומד הקטנות בגלל הקרבה למוסדות המחקר, ההון האנושי המצוי באזור והקשרים הבין־אישיים - כולם תורמים להצלחת הפיתוחים בתחום.

 

נקודה קריטית נוספת שעולה בשיחה עם גנות היא העובדה שניהול הביומד עצמו זקוק לסוג ניהול שונה מאשר בחברות אחרות. מצד אחד המשאבים המוגבלים שיש בידי המנהלים, ומנגד הצורך לבצע מחקרים קליניים מקיפים שעולים עשרות ואף מאות מיליוני דולרים. המאבק התמידי הוא בין הצורך לקצץ בעלויות התפעול לבין הצורך לבצע מחקרים קליניים בני־תוקף שניתן יהיה להגיש לרשויות הרגולטוריות.

 

על רקע זה הקימה המכללה למינהל בשיתוף עם ג'ונס הופקינס לפני ארבע שנים מסלול לימודים מיוחד. המסלול של המכללה למינהל שבראשו עומד ד"ר ירון דניאלי הוא ייחודי - MBA עם התמחות בניהול ביומד. בשנה הבאה צפויה המכללה להקים שני מסלולים נפרדים ללימודים: המסלול הראשון יכלול קורסים בודדים שייערכו בשיתוף עם ג'ונס הופקינס; ואילו המסלול השני, שנועד לעובדי תעשיית הביומד הישראלית, יכלול לימודים של שנה בקמפוס בראשון לציון ושנה נוספת בג'ונס הופקינס - באמצעות קורסים מקוונים או נוכחות פיזית בקמפוס לתקופה קצובה. בסופו של המסלול יהיו זכאים הסטודנטים לתעודת MBA מהמכללה למינהל ותעודת סיום לימודים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

 

המחזור הנוכחי של תוכנית הלימודים בליווי ראש המסלול ד"ר ירון דניאלי המחזור הנוכחי של תוכנית הלימודים בליווי ראש המסלול ד"ר ירון דניאלי

 

השנה, לראשונה, יצאה קבוצה של שבע סטודנטיות לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס כחלק מהמסלול המקורי של המכללה למינהל. עלות הקורס כלולה בתשלום לימודי ה־MBA במכללה והסטודנטיות נושאות רק בעלות הטיסות לארה"ב. שפנות הניסיון היו ד"ר נילי שוץ, שמשמשת כיועצת פרטית לחברות ביומד; היועצת הרגולטורית ד"ר חגית מר־חיים, רוית רויטמן־לוסקי, העובדת בחברת איתמר מדיקל; עדי טייפלד מ־GE הלת'קר; איילת בראון, שעבדה ברדיאנסי עד לאחרונה; ושתי סטודנטיות נוספות.

 

הקורס שאליו נשלחו הסטודנטיות נערך בשיתוף עם סטודנטים אמריקאים ועסק בסוגיית מסחור פטנטים, אחת הסוגיות הבוערות בתעשיית הביומד הישראלית. במקביל למוסדות כגון מכון ויצמן, שבו מסחור הפטנטים נעשה בצורה ממוקדת והביא למכון הכנסות של מיליוני דולרים בשנים האחרונות (בין הפטנטים הבולטים שיצאו ממנו נמצאת המולקולה שעל בסיסה פותחה תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה של טבע), מוסדות אקדמיים אחרים בישראל עדיין לא מצאו את הנוסחה הנכונה להעברת הפטנטים ממרתפי האקדמיה אל החברות המסחריות בצורה המיטבית.

 

"הקורס עצמו", מספרת ד"ר נילי שוץ, "תרם לנו מאוד בהבנה הפרקטית של הנושא. לשמוע וללמוד את הדברים מאנשים שמתעסקים עם מסחור טכנולוגיות באופן יומיומי תרם לפרספקטיבה ברמה הרחבה, תרם להבנה כיצד מקימים חברה אמיתית שמבוססת על טכנולוגיה באקדמיה". עדי טייפלד הוסיפה: "התהליך עצמו תרם הרבה, ולי אישית, העובדה שהקורס היה מקוון בחלקו ובחלק אחר היה במקום עצמו עזרה מאוד".

 

היתרון הגלום בנוכחות פיזית בקמפוס של ג'ונס הופקינס ניכר גם בקרב חלק מהסטודנטים הלומדים שם ל־MBA. האינטראקציה עם החברות הנמצאות בקמפוס כבר הולידה מקומות תעסוקה עבור חלקם. אחד הסטארט־אפים המעניינים הנמצאים באזור הוא TruBios, שמעסיק שני סטודנטים מהתוכנית האמריקאית והוקם על ידי ד"ר רוברטו טרוחיליו, שהיה מהראשונים שזיהו את נגיף האיידס בעולם; ועו"ד אדוארדו דורנהופר, שעסק בעבר בדיני חוזים במקסיקו ולמד משפטים בניו יורק. הסטארט־אפ עצמו הוא בעל שני רבדים: הראשון הוא לסייע למסחר תרופות של חברות שכבר ביצעו ניסויים קליניים באזורי מקסיקו ובדרום אמריקה, ולשווק אותן במדינות הלטיניות; ושני, לקחת מולקולות של חברות ולבצע בהן ניסויים בבתי חולים בדרום אמריקה, כשעיקר ההתמקדות היא בתרופות זולות שיכולות להימכר ולסייע לאזרחים של מדינות אלה.

 

"שוק הביומד בישראל קטן"

ד"ר ירון דניאלי / ראש מסלול MBA עם התמחות בביומד

 

אחד הסטודנטים בתוכנית מספר כי הגיע לג'ונס הופקינס כדי לשלב בין הביומד לעולם העסקים. "האינטראקציה שיש לנו עם סטודנטים שמגיעים מרחבי העולם היא משהו שמלמד גם על עולם העסקים, ועל הצורך לגשר בין תרבויות שונות כדי להצליח ולבנות חברות גלובליות אמיתיות, כפי שיש בעולם הביומד".

 

ד"ר ירון דניאלי, שמכהן במקביל לתפקידו כראש המסלול גם כמנכ"ל חברת אלקוברה - הנמצאת בדרכה לניסוי בשלב 3 בתרופה לטיפול בהפרעות קשב ונסחרת לפי שווי של יותר מ־200 מיליון דולר בנאסד"ק - הצטרף לסטודנטיות לתחילת הקורס. דניאלי הדגיש את הצורך בתוכנית כזו בעולם משתנה: "אני עשיתי את ה־MBA שלי במקביל לפוסט־דוקטורט. חשבתי שההשכלה הגבוהה במדעים לא באמת פותחת את העולם אלא מצמצמת אותו. זה טוב לאנשים שרואים את העתיד שלהם באקדמיה, אבל לאנשים שרוצים משהו אחר זה חוסם. היו מסגרות שפעלו אחר הצהריים ואני עשיתי את המסלול בטכניון. זו היתה תוכנית ארוכה ואינטנסיבית ומאוד נהניתי, ברמה החברתית והאקדמית, ובעיקר הרגשתי שהתואר העשיר אותי בזמן העשייה שלו. עבדתי במקביל ללמידה, ויישמתי בבוקר את הדברים שלמדתי בערב. זה הוציא אותי מהאפלוליות של העבודה ושם אותי בעולם העסקים והתקשורת.

 

 

כשסיימתי את ה־MBA והמשכתי לעבוד בגמידה סל, היה חסר לי ההקשר של עולם הביומד. ללמוד שיווק ומערכות מידע בלי עולם הביומד היה מעשיר, אבל יש דברים שמיוחדים לעולם שלנו שהיו חסרים לי. ב־2010, כשפנה אליי פרופ' אבי קרסיק, הוא סיפר שהוא רצה להקים תוכנית שמתמחה בביומד והיתה לנו כימיה טובה.

 

למה דווקא ג'ונס הופקינס?

"עולם הביומד בישראל הוא יחסית קטן. קשה למצוא חברות ישראליות שמגדירות את הפעילות שלהן בישראל מבחינת שוק היעד. חשבנו שצריך להסתכל גלובלית, והתוכנית עצמה נבנתה בדומה לתוכניות שנעשות בעולם. אחרי שהתוכנית עמדה על הרגליים, התחלנו לחפש שיתופי פעולה. ג'ונס הופקינס היא אוניברסיטה ממוקדת מדעי החיים. בהופקינס הבינו את היתרונות שבשיתוף פעולה בינלאומי בין סטודנטים. זה לא היה פשוט לחבר מוסד אקדמי ישראלי עם מוסד ענק כמו ג'ונס הופקינס, אבל התעקשנו וזה עבד".

 

מהו היתרון הגדול ביותר עבור סטודנטים במסלול לימודים זה?

"קשרים אישיים. המון מההתקדמות בתחום הזה היא בעזרת קשרים אישיים. אנשים שחשבו שהם בעולם המחקר והפיתוח, פתאום מצאו את עצמם בעולם השיווק. אנשים עושים שינויים במסלול עצמו, ואין לי ספק שהקשרים שנוצרים אצלנו תורמים לכולם".

 

מי מגיע ללמוד בתוכנית?

"היום יש יותר מ־100 סטודנטים שעברו את המסלול, כל סטודנט הוא הראשון ממקום העבודה שלו אבל הוא לא יהיה האחרון. מחברת קובידיאן למשל יש לנו כבר שלושה סטודנטים שעברו, לא מכיוון שהיינו שם אלא מפני שהמסלול מדבר בעד עצמו. יותר משליש מהסטודנטים אצלנו הם בעלי תואר שני ומעלה והם בעלי ניסיון בתעשייה. אנחנו לא מלמדים ביומד, אלא מלמדים את הקורסים הרגילים של MBA, אבל הדוגמאות הן מעולם הביומד".

 

ד"ר גליה גנות ד"ר גליה גנות

 

יש גם קשיים?

"אף שאני משוכנע בצורך בתוכנית ובתרומה שלה, יש שני קשיים: להגיע לקהל היעד - עדיין אין מדורת שבט לביומד. אני לא מרגיש שיש דיאלוג והתארגנות חזקה של התעשייה, שבה אפשר לקדם בצורה ברורה וממוקדת את החשיבות של התוכנית. אז מה שקורה הוא שאנחנו מייצרים את המדורה, כבר עברו אצלנו יותר מ־100 איש.

 

"הדבר השני הוא שבניגוד לארה"ב, שם מקדמים את ההשכלה של העובדים ומכירים בחשיבות שלה, מעסיקים בישראל מתנגדים להכיר בחשיבות של תוכנית כזו ובתרומה שלה, ולא הסכימו שנשתמש במקום העבודה כפלטפורמה להציג את התוכנית. אני לא מבין את זה. למה לא להשקיע בעובדים שלך?".

 

 

"העולם שטוח, כולנו צריכים לעבוד יחד"

לין ג'ונסן לנגר / מנהלת תוכניות המדע, ג'ונס הופקינס

 

לין ג'ונסון לנגר, מנהלת תוכניות המדע בג'ונס הופקינס, אומרת כי "כשירון פנה אליי, מיד ראיתי את היתרונות בשיתוף פעולה בין־אקדמי. ירון חיפש תוכנית בינלאומית, ואנחנו האמנו שקורס שיש בו גם סטודנטים מישראל וגם סטודנטים מקומיים יתרום לשני הצדדים. כמו כן, זה הניסיון הראשון שלנו לעשות תוכנית שהיא גם מקוונת וגם דורשת נוכחות פיזית. עד עכשיו תוכניות הלימוד שלנו היו אחד מהשתיים: בקמפוס או מקוונות, אבל אף פעם לא שילבנו את שני הרבדים האלה, אז גם בשבילנו זה ניסיון חדש. אנחנו מקווים ששיתוף הפעולה זה יימשך בעתיד".

 

טוענים כי סטודנטים מתקשים לסיים תארים מרחוק בלבד, זה קורה אצלכם?

"זו בהחלט אחת הבעיות בתוכניות שהן מקוונות בלבד, ולכן אנחנו מנסים להתמודד עם זה באמצעות תוכניות לימוד משולבות, שבהן חלק מהקורסים מקוונים. צריך לזכור שגם נלסון מנדלה סיים את התואר הראשון שלו במשפטים בלימודים מרחוק, אבל אולי אצלו זה היה אפשרי כי הוא עשה את זה בתקופה שהוא היה בכלא". באשר לסטודנטים הישראלים אמרה לנגר כי "אני מאמינה שהעולם שטוח וכולנו צריכים לעבוד יחד".

 

"לחזור בגיל 50 לבית של אמא"

ד"ר גליה גנות / שותפה מייסדת אופטיקל דיאגנוסטיקה

 

הקבוצה הצעירה מהמכללה למנהל היא לא הנציגות הישראלית היחידה בג'ונס הופקינס. ובתיאום לאימרת השפר הידועה: לא משנה לאן תגיע בעולם - תמצא שם ישראלים. כך גם במרילנד, ארה"ב, כשאל חדר ישיבות שכוח אל בג'ונס הופקינס, בשיאה של סופת שלג, נכנסת לחדר ד"ר גליה גנות מלווה בבעלה, פרופ' ישראל גנות. השניים הקימו את הסטארט־אפ הישראלי אופטיקל דיאגנוסטיקס (Optical Diagnostics), שנועד לקצר את משך הזמן הנדרש בפענוח תרביות שנלקחות מחולים הסובלים מבעיות עיניים, ונתמך בחממת ד"ר שמעון אקהויז מסינרון וחממת ון־ליר. בשנה האחרונה העבירו השניים את מרבית פעילות החברה להחברת־בת, שמיקמה את עצמה במרילנד.

 

גנות מספרת על מסלול התלאות שהם עברו. "ישראל, בעלי", מספרת גנות, "נאלץ בגיל 50 לחזור לגור בבית אמו לתקופה מסוימת. קשה מאוד להקים סטארט־אפ. משתדלים לחסוך כל שקל כדי להשקיע אותו בפיתוח. גם המשרדים החדשים שלקחנו בג'ונס הופקינס יותר יקרים מהמשרדים הקודמים שהיו לנו באזור, אבל המשרדים הקודמים נסגרו כי הם החליטו להקים שם חממת סייבר". קשה שלא להתחבר לדבריה של גנות, מהזווית הישראלית. לכאורה, התחושה בישראל היא שרק פה זיהו את שתי המגמות הבולטות בשנה האחרונה בשוק ההנפקות בנאסד"ק, ביומד וסייבר. אך גם במרילנד זיהו את שתי המגמות שנאבקות על מקומן ומצמיחות חממות רבות.

 

הכותב היה אורח המכללה למינהל

 

לפרטים על תוכנית ה-MBA המשותפת של המכללה למינהל ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס לחצו כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x