דירקטוריון הפניקס התחכם, סלינגר החריפה מגבלות השכר
המפקחת על הביטוח קבעה בטיוטת המגבלות על שכר הבכירים שרק במקרים מיוחדים יעלו הבונוס והאופציות על 100% משכר הבסיס. פרשנות מקלה של הפניקס שביקש להעניק למנכ"ל בונוס של 150% עשויה להיות הגורם להחרפה גורפת של התקנות ביחס ליו"ר ומנכ"ל
ההוראות החדשות להגבלת שכר הבכירים בחברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים חסכונות פנסיוניים שפרסמה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר קובעות כי מרכיב התגמול המשתנה - בונוסים ואופציות -בשכר הבכירים לא יעלה על 100% משכר הבסיס שלהם.
- הפער בין שכר הבכירים לממוצע העובדים יירד מפי 37 לפי 15
- שמים גבול לשכר הבכירים: הכל בזכותי (ובזכות הריבית)
- אשר לי ואאשר לך: אישור חריגות השכר בגופים הפיננסיים נשאר בידי הקולגות
סלינגר עמדה בהבטחתה, ופרסמה את המסמך לאחר שהבהירה לפני חודשיים, כאשר פרסמה טיוטה בנושא, שהנוסח הסופי יפורסם באפריל, לאחר קבלת הערות הציבור. כבר עם פרסום הטיוטה הדגישה סלינגר כי מדובר בהוראות זהות לאלו שהחיל המפקח על הבנקים דודו זקן כחודש קודם לכן על המערכת הבנקאית, וכי הסיכוי שיחול שינוי בין הטיוטה לנוסח הסופי שואף לאפס.
דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח צילום: עמית שעל
אלא שחלק מהגופים המוסדיים שעליהם חלות ההוראות החדשות לא לקחו ברצינות את הטיוטה שקדמה להן, ונתנו לה ולהצהרות המפקחת פרשנות מקלה.
למשל, לאחר פרסום הטיוטה, שהבהירה באופן ברור כי המענקים והאופציות לבכירים בגופים המוסדיים לא יעלו על 100% מהשכר השוטף, אישר דירקטוריון הפניקסלזמן אסיפת בעלי מניות לאשר את הסכם העסקתו החדש של המנכ"ל אייל לפידות - וזאת אף על פי שהתנאים המבוקשים לא עמדו בהוראות של סלינגר.
צילום: צביקה טישלר, אוראל כהן, אבשלום שושני
דירקטוריון הפניקס אמנם הדגיש כי אם וכאשר הטיוטה תיכנס לתוקף יבוצעו התאמות בחבילת השכר, אך בשורה התחתונה ביקש להעניק ללפידות תנאים שלא עולים עמה בקנה אחד - חבילה שבה מרכיבי המענק והאופציות עמדו על 150% משכר הבסיס. בדירקטוריון פירשו סעיף בטיוטת ההוראות באופן מקל במיוחד: סלינגר קבעה כי במקרים חריגים בלבד ניתן יהיה לתת מענקים ואופציות בשווי של 200% משכר הבסיס, ובהפניקס כנראה הניחו שלפידות הוא מנהל שמגיע לו מענק חריג.
יתרה מכך, סלינגר הבהירה שלא תסכים לשינויים רטרואקטיביים בחבילות השכר כדי לעמוד בכללים שלה, אלא שבהפניקס דווקא פעלו אחרת והעלו ללפידות את שכר הבסיס כדי להקטין את הפער בין השכר השוטף למענקים. סלינגר התרגזה ומיהרה לשלוח לפני חודש מכתב ליושבי הראש של הדירקטוריונים של חברות הביטוח ובו הבהירה שייאסר אישור חבילות שכר חדשות עד פרסום ההוראות הסופיות, לא יותר שינוי רטרואקטיבי של שכר הבסיס וייאסר מענק הגבוה מ־100% משכר הבסיס. כתוצאה מכך נאלצו גם הפניקס וגם חברת הביטוח מגדל, שביקשה לאשר חבילת שכר למנכ"ל עופר אליהו וליו"ר ענת לוין, לדחות את האסיפות שזימנו.
לא סומכת על הדירקטוריונים
סלינגר לא הסתפקה במכתב. בהוראות הסופיות היא ביצעה בכל זאת שינוי אחד לחומרה, וקבעה כי יו"ר ומנכ"ל של חברה לא יוכלו לקבל בכל מקרה מענקים ששוויים גבוה מ־100% משכר הבסיס וחריג ה־200% לא יחול עליהם.
סלינגר הבינה שלא ניתן לסמוך על הדירקטוריונים שיפעילו שיקול דעת ויאשרו מענק גבוה יותר אך ורק במקרים חריגים ומוצדקים מכיוון שאלו הוכיחו כי ישתמשו בפרצת החריג ויהפכו אותה לכלל. לצד ההוראה המרכזית המגבילה את היחס בין שכר הבסיס לשכר המשתנה במטרה למנוע מהמנהל לקחת סיכונים עודפים, כולל המסמך של סלינגר מגבלות נוספות. כך, בדומה למגבלות שכבר מיושמות היום על הגופים המוסדיים - המענקים של מנהליהם חייבים להיות מותאמים לביצועים ארוכי הטווח של הגוף המוסדי ובפרט לתשואות ארוכות הטווח של תיק החיסכון (על בסיס מדדים המחושבים על פני תקופה מינימלית של שלוש שנים).
תשלום המענקים לשנה מסוימת ייפרס על פני ארבע שנים וכך גם מענק הפרישה. לבסוף, ייאסר על מנהלים לקבל שכר דרך חברות ארנק, המאפשרות להם היום לבצע תכנון מס. כן קובעת סלינגר כי בעת קביעת השכר לבכיר יש לשקול את היחס שבין עלות העסקתו לעלות השכר של שאר עובדי הגוף המוסדי ובפרט היחס לעלות השכר הממוצעת ולעלות השכר החציונית של העובדים והשפעת הפערים ביניהם על יחסי העבודה בגוף המוסדי. ההוראות ייכנסו לתוקף ב־1 ביולי 2014 וכל הסכם העסקה חדש של בכיר בגוף מוסדי שטרם אושר יהיה כפוף להן. הסכמי שכר שאושרו לפני 25 בדצמבר 2013 יצטרכו לעבור התאמה להוראות החדשות עד דצמבר 2016. כלומר, מנהלים שהצליחו לחתום על הסכמי שכר לפני התאריך הנקוב יוכלו להמשיך וליהנות משכר מופלג בשלוש השנים הקרובות - ביניהם איזי כהן מנכ"ל כלל ביטוח, שחתם על הסכם העסקתו בנובמבר 2012 ונהנה ב־2013 מעלות שכר של 18 מיליון שקל.
הסכמי שכר שאושרו או יאושרו בין 25 בדצמבר 2013 ועד לכניסת ההוראות לתוקף ביולי הקרוב, יותאמו להוראות החדשות עד לסוף 2014. למשל, הסכמי השכר של עופר אליהו וענת לוין, שאושרו השבוע באסיפת בעלי מניות המיעוט, כפופים להוראות החדשות. בינתיים אישרה מגדל לאליהו ולוין רק שכר בסיס (170 אלף שקל ברוטו בחודש לאליהו ו־185 אלף שקל ברוטו בחודש ללוין). כל מענק ואופציות שתבקש מגדל להעניק יהיו כפופים לכך שלא יעלו על 100% משכר הבסיס.
בהמשך לחוק שכר הבכירים
להוראות השלכה משמעותית נוספת - סלינגר התמהמהה מעט בגיבוש ההוראות שלה, באופן שנוצר פער בינן לבין מגבלות שמטילה חקיקה אחרת על שכר הבכירים בכל החברות הציבוריות - תיקון 20 לחוק החברות.
תיקון 20, הידוע בכינויו 'חוק שכר הבכירים', שנכנס לתוקף בסוף 2012, מחייב את כל החברות הציבוריות לפרסם מדיניות תגמול שתגדיר מראש תקרות לשכר ולמענקים לבכירים ולהביא לאישורה על ידי בעלי מניות המיעוט. חברות הביטוח ובתי ההשקעות הציבוריים פרסמו במהלך השנה החולפת את מדיניות התגמול של הבכירים שלהן, כאשר כל התוכניות אושרו על ידי בעלי מניות המיעוט. כעת יידרשו גופים אלו לאשר מחדש תוכניות תגמול חדשות על ידי בעלי מניות המיעוט.
אירוע דומה קרה בפיקוח על הבנקים שהצליח לעצור את אישור תוכניות התגמול של הבנקים הנסחרים בבורסה ולדרוש להתאימן למגבלות דומות. בפיקוח על הבנקים אהבו את הצעד של סלינגר, שיישר קו עם הפעילות שלהם.
לפני כשבועיים חשף שר האוצר יאיר לפיד כוונה להחיל מגבלות נוספות על בכירי המוסדות הפיננסיים (הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות). לפיד מציע לקבוע כי רק שכר בעלות של עד 3.5 מיליון שקל בשנה לעובד תיחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. מגבלה זו אמורה לדור בכפיפה אחת עם המגבלות של סלינגר.
