הבנקים לחצו וועדת גולדשמידט ריככה המלצות למגבלת הלוואות
הוועדה שהוקמה כדי לגבש כללים לשוק הצומח של ההלוואות הפרטיות שנותנים גופי הפנסיה, הגישה מסקנות סופיות שמקלות עם הבנקים בארגון עסקאות הלוואה, יותר מאשר מסקנות הביניים
עשרה חודשים לאחר פרסום דו"ח הביניים, הגיש אתמול ד"ר אמנון גולדשמידט את דו"ח הוועדה שבראשותו לבחינת אופן השקעת גופי הפנסיה בהלוואות פרטיות. המסקנות הסופיות שהוגשו לממונה על שוק ההון דורית סלינגר נועדו לסייע ביצירת נורמות ראויות לגופים מוסדיים בתהליך מתן הלוואות.
יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר קרא לייצר רגולציה על התחום משום שדאג מהתפתחות התופעה של מתן הלוואות פרטיות שתנאיהן לא היו שקופים לציבור הרחב, הלוואות שהיקפן היום עומד על 37 מיליארד שקל. אך בניגוד למצופה, המסקנות שגיבשה הוועדה תמכו בהתפתחות שוק ההלוואות הפרטיות: הן אינן דורשות מהמוסדיים לחשוף את זהות הלווים ולא מגבילות את היקף ההלוואות מהתיק הפנסיוני.
אל מול מסקנות הביניים, הוועדה רשמה נסיגה מסוימת במסקנות הסופיות שיש בהן הקלה עם הבנקים, אותם בנקים שהתקוממו נגד המסקנות שנתנו גושפנקה למתחרים החדשים שלהם בשוק האשראי — הגופים המוסדיים.
הוועדה המליצה במסגרת מסקנות הביניים לחייב את הגוף המוסדי המבקש להשתתף בקונסורציום של לווים שמוביל בנק, לקבל בכתב מאותו בנק פרטים על כל ניגודי העניינים הפוטנציאליים שעשויים להיות לו. הוועדה אף ציפתה כי הבנק ידווח על מערכות יחסים נוספות שמתקיימות בינו לבין החברה הלווה ואם האשראי שניתן לאותה חברה מיועד לפרוע חובות אחרים של הלווה כלפי הבנק. אלא שהמערכת הבנקאית התנגדה לדרישה זו. ואכן, במסגרת הדו"ח הסופי הדרישה המקורית לגילוי כל ניגודי העניינים הפוטנציאליים התחלפה במתן גילוי על כל חשש ממשי לניגוד עניינים מהותי.
הקלה נוספת שהשיגו הבנקים נגעה להתנגדותם לדרישת שמירת 15% מהאשראי שהוענק ללווה (במקום לגלגל את כל ההלוואה הלאה), כדי לשמור על זהות אינטרסים עם יתר המלווים באמצעות שמירה על חלק מהסיכון ומניעה של גלגול הלוואות "רעות" למוסדיים שמהן הבנקים רוצים להיפטר. הוועדה החליטה בדו"ח הסופי להוריד את רף הדרישה ל־10%, ואף קבעה כי הבנק המארגן יוכל להיפטר מיתר ההלוואה לאחר ששליש ממנה נפרע. לטענת גורמים באוצר, ההורדה נבעה מחוק הנרקם בימים אלו שבמסגרתו גם ירד רף דרישת שמירת חלק ההלוואה מ־15% ל־10%.
הקלה נוספת לטובת הבנקים היא שכל ההוראות ביחס לקונסורציום — בדגש על חובות הגילוי ושמירת ה־10% מהאשראי אצל הבנק המארגן, יחולו אך ורק על עסקאות שלפחות שליש מהן ממומן על ידי תאגידים ישראליים. במסקנות הביניים לא נקבעה הבחנה בין תאגידים ישראלים וזרים. גורם באוצר הסביר כי "הרגולציה צריכה להיות אפקטיבית בגבולות ישראל, והחשש שאם המוסדי הישראלי יבוא ביותר מדי דרישות, הבנק המארגן יגיד לו — לא תודה, אל תיקח חלק".
