"מצב הרוח העסקי ירוד, עלייה בריבית תהיה כואבת למשקי הבית"
דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי, במסיבת עיתונאים לאחר פרסום הדו"ח השנתי: "ההתמכרות הארוכה לשער ריבית ריאלי שלילי עלולה ליצור קושי בעיצוב מדיניות כלכלית בעתיד"
"יש נתוני מאקרו חיוביים במשק הישראלי אך לצידם יש גם נתוני מאקרו אחרים, פחות חיוביים, כמו צמיחה מואטת, השקעות נמוכות המתבטאות בביקוש נמוך לאשראי, האטה ברכישות של משקי בית ומצב רוח עסקי ירוד", כך אמר הבוקר יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט.
ברודט דיבר במהלך מסיבת העיתונאים של הבנק עם פרסום הדוחות הכספיים של 2013. "המשק הישראלי למעשה נמצא במציאות דואלית – שער שקל חדש שמייצג משק חזק מחד מול שער ריבית נמוך שמייצג משק מואט מאידך".
"ההתמכרות הארוכה לשער ריבית ריאלי שלילי עלול ליצור קושי בעיצוב מדיניות כלכלית בעתיד. הרבה יותר קל להוריד ריבית מאשר להלאת ריבית אך כאשר יווצרו התנאים להעלאת ריבית, ויהיו כאלה, יהיה קושי למשקי בית שהתרגלו לשער ריבית נמוך להתאים עצמם מחדש וכך נראה לחצים ציבוריים ופוליטיים כנגד העלאת שער הריבית. היציאה ממשטר ריבית הנמוכה תהיה כואבת", אמר.
יו"ר הבנק התייחס לאחר מכן למדיניות התגמול ושכר הבכירים בבנק. עלות שכרה של רוסק עמינח הסתכמה ב-2013 ב-6.5 מיליון שקל ואילו של דוד ברודט הסתכמה ב-5.2 מיליון שקל. "מדיניות התגמול של בנק לאומי מתנהלת בצורה מסודרת, היו לנו דיונים עם בנק ישראל וחברת אנטרופי הייתה מעורבת. הנתונים הם שכר שמבטאים את ביצועי הבנק ולא תראו אותנו מחר בתוך טבלאות שיאני השכר". רוסק עמינח הוסיפה כי "אם מסתכלים על מדיניות השכר של בנק לאומי, מול חברות הציבוריות ומול הבנקים - אנחנו לא אלה שצריכים לענות על שאלות בנושא הזה".
"מנווטים את הבנק בתוך סביבה של אי שקט"
אחרי ברודט עלתה לדבר מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח התייחסה לתוצאות הכספיות של הבנק. רוסק עמינח אמרה כי "אם שמים את החברה לישראל בצד, הרווח של לאומי השנה הוא הגבוה ביותר ב-5 שנים האחרונות". התוצאות של החברה לישראל גרעה מהרווח הנקי של הבנק 340 מיליון שקל. חוק הריכוזיות מחייב את בנק לאומי שמחזיק כיום 18% ממניות החברה לצמצם את ההחזקה בחברה לישראל ב-8%. בנושא זה, הוסיף ברודט כי בעבר החברה לישראל הניבה לבנק הכנסות נאות וציין כי הבנק שוקל את צעדיו בנושא ההחזקה הזאת".
"הבנק שלנו זז, התייעלנו והתייעלנו, סגרנו, פתחנו, הזזנו. היו לנו חלומות שגנזנו אותם, דיברנו בעבר על השקעות ריאליות גדולות ועל פעילות בינלאומית ענפה והיום הדברים האלו הם לא הליבה שלנו", הוסיפה רוסק עמינח. "אנחנו מסתכלים היום באסטרגיה אחרת – חזרה לבסיס, עסקי הליבה שלנו פה בישראל, בסניפים ובתוך החיים היומיומיים".
"אנחנו מנווטים את הבנק בתוך סביבה של אי שקט. אי שקט חברתי שהתבטא עם הקוטג' והאוהלים, אי שקט גיאופוליטי כמו זה האביב הערבי וגם אי שקט רגולטורי. אנחנו רואים את זה בקנסות חסרי תקדים בעולם, אנחנו רואים גם הרבה מאוד גזירות רגולטוריות שמקטינות את ההכנסות של הבנקים במאות מיליוני שקלים ובתקנות ודרישות להלימות הון מרחיבות, כמו כן, אנחנו רואים גם אי שקט טכונולוגי, הלקוח רוצה את הכל, שהכל יהיה זמין וברמה גבוהה יותר ממה שהיה בעבר", אמרה רוסק עמינח.
"השינויים האלה עושים תנועת מספרים – דוחפים לנו את ההכנסות כלפי מטה ודוחפים את ההוצאות כלפי מעלה. הרגולציה דורשת יותר, הטכנולוגיה דורשת יותר, סלי העמלות ודרישות להלימות הון מקטינים לנו את ההכנסות. לדבר הזה יש השפעה לא קטנה על חוסן המערכת הבנקאית. יש מקומות שהיינו לפני המגמות. באנו ב-2008 ויצאנו עם הדיגיטל לפני שכולם דיברו על הלקוח החדש. יש מקומות גם שהיינו קצת אחרי, כמו תוכנית ההתייעלות שהתחלנו ב-2012 ויש לנו עוד דרך לעשות. אנחנו נגדיל את תוכנית התייעלות לאלף עובדים. אם ב-2011 היו לנו 13,700 עובדים אנחנו נגיע בסוף 2014 ל-12,700 עובדים. כדי לייעל באמת הבנק הבנו שאנחנו צריכים צעד של פרישה מסיבית – הן פרישה טבעית שתסתכם עד סוף 2014 ב-300 עובדים והן פרישה מרצון שתכלול 700 עובדים, זה נעשה עם הרבה רגישות ועם נחישות וכבר ב-2013 אנחנו אכן רואים שזה הוריד לנו 116 מיליון שקל בהוצאות השכר", הוסיפה רוסק עמינח.
רוסק עמינח סימנה גם כיוון חדש שבו הבנק רוצה ללכת. "המערכת הישראלית פספסה את תעשיית ההיי טק המקומית. המימון של חברות ההיי טק הוא בסליקון ואלי ובבנקים הזרים שממנים את תעשיית ההי טק ישראלי ועושים עבודה טובה. אנחנו החלטנו שאנחנו רוצים להיות הבית הפיננסי של תעשיית ההי טק".
