"מחירי דיור גבוהים זו בעיה בכל העולם, לא רק בישראל"

השבועיים האחרונים היו סוערים במיוחד עבור אזרחי אוקראינה ורוסיה, על רקע העימות בין שתי המדינות והסנקציות שהטילה ארה"ב על רוסיה ולהיפך. ד"ר מוראט אולגן, שהגיע לביקור בארץ לרגל כנס HSBC לבנקאות פרטית הנערך בימים אלה, מכהן באחד התפקידים המעניינים ביותר בהקשר זה - הכלכלן הראשי של מרכז ומזרח אירופה ואפריקה התיכונה.

עם המדינות הקריטיות שעליהן אחראי אולגן נמנות יוון, ישראל, רוסיה, פולין, סרביה, רומניה, טורקיה, אוקראינה ודרום אפריקה. במשבר היווני שאירע לפני כשנה וחצי זכה אולגן לחוויה מרתקת, וכן גם לאור השפעת המשבר הרוסי־אוקראיני על מדינות כגון פולין ורומניה. גם ישראל משחקת תפקיד מפתח בכלכלה העולמית, על רקע הנעשה באיראן.

"הדברים זזו במהירות רבה בשבועות האחרונים ונראה שהמתח הגיאופוליטי נרגע מעט. את הסיכון מהוות בעיקר הסנקציות ההדדיות והסלמתן, באופן שישפיע על המסחר. אנחנו לא חושבים שזה יקרה, אבל זהו סיכון", אומר אולגן.

לדבריו, יש סיכון שהמתח יגבר אם חלקים אחרים באוקראינה ירצו להצטרף לרוסיה. "כלכלות רוסיה ואוקראינה כבר תחת לחץ בגלל הצורך בסיוע מאירופה והבנק העולמי", הוא מדגיש. "הכלכלה הרוסית תושפע מהסנקציות וזה פוגע בביטחון הצרכנים והמשקיעים. הצריכה הרוסית צפויה להאט השנה ובשנה הבאה, וגם סביבת ההשקעות, שגם כך לא היתה חזקה, תיפגע. אנחנו מצפים שהכלכלה הרוסית תצמח ב־0.6% לעומת התחזית הקודמת לצמיחה של 2%, ובשנה הבאה הורדנו את תחזית הצמיחה מ־2% ל־1.2% - שינויים דרמטיים. בנוסף, הרובל הרוסי חלש מאוד, והבנק המרכזי מנסה לחזק אותו באמצעות העלאת הריבית ומכירת מטבע זר, וזה מוביל לאינפלציה של 5.5%".

המהלכים באזור ישפיעו, טוען אלוגן, על כלכלות נוספות בסביבה. "יש כלכלות שתלויות ברוסיה מבחינת המסחר. 4.5% מהייצוא הטורקי מגיע לרוסיה ו־5% מהייצוא הפולני. בנוסף הן ואחרות - יוון, צ'כיה והונגריה - מייבאות גז מרוסיה, אבל שם לא צפויה השפעה רבה". תחום נוסף שההתרחשויות האחרונות רלבנטיות לגביו הוא התיירות. "לטורקיה וליוון תיירים רבים מרוסיה, כך שסביבה כלכלית חלשה ברוסיה תשפיע גם על התיירות למדינות האלה".

אתה חש סכנה לשלמות האיחוד האירופי? לפני שנתיים יוון כמעט יצאה ממנו, ועכשיו העימות הזה?

"אזור היורו לא יתפרק. יש התאוששות ביבשת, היא אמנם לא מספיק מהירה כדי להפיג את החששות מפירוק, אבל יש שיפור. ניכרת צמיחה של 0.9% בגוש היורו כולו - זה לא מספיק לייצוב התמ"ג של היבשת, אבל האזור יוצא ממיתון".

"ביוון נרשמה התאוששות ממיתון של שש שנים", הוא מפרט. "ב־2013 חל שיפור בכל רבעון והשנה ישנה צמיחה של 0.2% בכלכלת יוון. ל־2016 אנחנו צופים צמיחה של 2%, שנתמכת על ידי תיירות. יוון עברה שינויים משמעותיים והתקציב בה כרגע מאוזן בזכות קיצוץ משכורות והורדת מחירים כדי להפוך לתחרותיים. זה היה כואב אבל הם הצליחו לעשות זאת. יוון עדיין זקוקה לשינויים מבניים אבל הכלכלה מתאוששת, ואלמלא שינויים קיצוניים, הסיכון לפירוק היורו ירד".

מוראט אולגן

תגליות הגז סייעו לארה"ב

מה השפעת המשבר הנוכחי על שוקי ההון הישראלי או האמריקאי?

"אני לא מומחה בעניין ארה"ב, אבל צפוי בה שיפור כלכלי מדורג וצמיחה של 2.5% בכלכלה השנה ושוב בשנה הבאה. זו צמיחה סבירה ומהירה יותר ממדינות מפותחות אחרות בעולם. ההתאוששות לא מהירה כמו אחרי משברים קודמים, ושיעור האבטלה עדיין גבוה יחסית, וגם הצריכה עדיין לא התאוששה באותה המהירות שהיתה במשברים קודמים.השאלה כעת היא איזו מדינה תמשוך את העולם קדימה, ויש המהמרים על ברזיל או על סין. אנחנו במצב מוזר של התאוששות בלי צרכנים גדולים, ולכן ההתאוששות היא איטית".

"בנוגע לישראל", מוסיף הכלכלן, "זו כלכלה שאני אוהב מאוד, עם שוק תחרותי ומוסדות חזקים. בזמן המשבר הכלכלי התגובה היתה טובה מאוד, וזה סייע לישראל לצלוח אותו בהצלחה. בניכוי תגליות הגז, HSBC צופה לה צמיחה של 2.4% השנה ו־2.9% בשנה הבאה. החוב יורד, כך שבהשוואה למדינות האחרות בטיפולי ישראל במצב טוב, אך שונה. ישראל מנסה למנוע מהשקל להתחזק, בניגוד לטורקיה ולדרום אפריקה שמנסות לעשות בדיוק ההפך באמצעות העלאת הריביות. זה מראה על החוזק של הכלכלה. הרבה מדינות מתפתחות נלחצו מאז התחלת האטת רכישות האג"ח בארה"ב, ובגלל שישראל נמצאת במצב מאקרו כלכלי טוב ותחרותי יותר, נוצרה לה בעיה הפוכה. מדינות אחרות נכנסו לסיבוך כלכלי משום שהן סמכו יותר מדי על דרישה מקומית וגם איבדו את התחרותיות ביחס לשווקים העולמיים. זאת בגלל שהשכר עלה במידה ניכרת ביחס לתפוקת העובדים".

העובדה שארה"ב עומדת להפוך עצמאית מבחינה אנרגטית משפיעה על מדיניות החוץ והכלכלה שלה?

"גיאופוליטיקה זה לא התחום שלי, אבל אני יכול להגיד שתגליות הנפט והגז עושות הבדל משמעותי בארה"ב. ההתאוששות נתמכת בתגליות הגז והנפט ולא משיפור בייצוא".

המצב באוקראינה יגרום למשקיעים לשקול שוב השקעות בה או ברוסיה?

"הסביבה הכלכלית העולמית היתה בין כה וכה בעייתית, כי יש פחות נזילות כלכלה ולכן ההשקעות במדינות האלה קטנות, והמצב הפוליטי רק מערים קושי. במובן הרחב הסיבה שהשווקים המתעוררים האטו את הצמיחה היתה בגלל אובדן תחרותיות במהלך השנים האחרונות. המערב הפך שוב לתחרותי בדרך הקשה - על ידי קיצוץ בשכר ושיפור בתפוקות העובדים. השינוי הגדול בתמונת התחרותיות הוביל לכך שהשווקים המפותחים צומחים במהירות גבוהה מזו של השווקים המתעוררים".

האטה במדינות המפותחות

בטווח הארוך, אולגן צופה פוטנציאל צמיחה גבוה יותר לשווקים המתעוררים לעומת המדינות המפותחות. "יש שם יתרון דמוגרפי גדול והם משפרים את קשרי המסחר בינם לבין עצמם. בטווח הקצר, בגלל בעיות הנזילות, תחול האטה בצמיחה במדינות המפותחות".

איך העלאת הריבית בארה"ב תשפיע על הכלכלה העולמית? "

אנחנו מעריכים שרכישות האג"ח ייפסקו לקראת סוף השנה, ולא מצפים להעלאת ריבית לפני סוף 2015. זה תהליך בהתהוות וקשה להצביע על הנקודה המדויקת שבה תעלה הריבית".

בחלק מהמדינות הריבית הנמוכה הובילה לחוליים כמו עלייה במחירי הדירות. מה יקרה כשהריבית תעלה?

"זה היה אתגר עבור בנק ישראל כבר זמן מה. הצמיחה היתה טובה אבל לא מספיקה, ולכן הורדה הריבית, אבל מצד שני נוצרה בעיה של מחירי דיור. ניסו לבצע צעדי מאקרו אבל בסוף היום, מדיניות מוניטרית יכולה לטפל רק בחלק מהבעיה ולא בכולה. אני לא בטוח שיש בועה במחירי הדירות. העלייה במחירים היתה גבוהה, אבל יש גם דרישה לדירות, כך שכרגע זה עניין מאקרו כלכלי עולמי".

אתה לא חושש שהריבית בעולם תעלה ותפגע בתשלומי המשכנתה ואז לצרכנים לא יהיה כסף עבור קניות שיוצרות צמיחה?

"זה בהחלט חשש מוחשי. עד כה במדינות שהעלו את הריבית ראינו ירידה בצריכה המקומית, ובמדינות שנסמכו עליה יותר מדי זה יקרה בעוצמה רבה".

יש מדינות שישתמשו בהעלאת הריביות כדי להפוך לתחרותיות יותר על ידי השארתה ברמה נמוכה?

"עד עכשיו התהליך של הגברת התחרותות קרה נוכח כוחות השוק ולא בגלל תכנון מוקדם של המדינות. אירלנד למשל צריכה לחשוב כיצד לצמוח בצורה מהירה יותר. עדיין יש הרבה מה לעשות שם, בעיקר בשוק העבודה. בטורקיה יש רק 20% של ייצוא וגם בדרום אפריקה הייצוא נמוך, כך שיש עדיין מקום לשיפור".