$
בורסת ת"א

עלות השכר של איזי כהן: פי 4 מקודמו בתפקיד

האופציות שקיבל מנכ"ל כלל ביטוח הקפיצו את עלות שכרו בעשרות אחוזים, אולם בדיקת כלכליסט מראה כי גם בנטרול שלהן, פערי השכר בחברה העמיקו בשנה שעברה - שנה שבה החברה קיצצה 6% ממצבת כוח האדם שלה. וגם: המחאה ניפחה את הבונוס של מנכ"ל וילי פוד

גיל קליאן 06:5019.03.14
עלות שכרו של איזי כהן, מנכ"ל חברת הביטוח כלל ביטוח, עמדה על 18.1 מיליון שקל ב־2013 - כלומר כ־1.5 מיליון שקל בחודש. מדובר בעלות שכר הגבוהה כמעט פי ארבעה לעומת עלות השכר של קודמו בתפקיד שי טלמון, שקיבל ב־2012 שכר בעלות של 4.6 מיליון שקל. הסיבה העיקרית לקפיצה בשכר היא שרשות ניירות ערך חייבה את החברה לרשום כבר בהוצאות השכר של 2013 את האופציות שהוענקו למנכ"ל בפריסה לשלוש שנים (עד 2015).

 

מה דעתך על מניית כלל עסקי ביטוח:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, צפויה להכריע בקרוב אם חברת הביטוח כלל ביטוח תימכר לקבוצת משקיעים סינית־סינגפורית - החלטתה תשפיע לא רק על ענף הביטוח, אלא גם על חשבון הבנק של כהן. עם כניסתו לתפקיד בדצמבר 2012 הוא קיבל מענק של 600 אלף אופציות, שהיו אמורות להבשיל במנות על פני שלוש שנים, כדי לספק לו תמריץ ארוך טווח לביצוע עבודה טובה. עם זאת, בחוזה ההעסקה שלו גם נקבע כי אם תבוצע העברת שליטה בחברה - מה שסביר מאוד שיקרה בחודשים הקרובים - כהן יוכל לממש את כל האופציות שלו בבת אחת, וליהנות משווי הטבה המוערך על ידי החברה ב־11 מיליון שקל. כך, ההטבה לטווח ארוך תתקצר משמעותית.

 

איזי כהן איזי כהן צילם: אוראל כהן

 

ומכיוון שמדובר באופציות שסביר כי כהן יוכל לממש בזמן הקרוב, החליטה רשות ני"ע כי על כלל ביטוח לרשום כבר השנה את כל העלות לחברה על תוכנית האופציות של כהן, מה שהקפיץ את עלות שכרו ב־8.4 מיליון שקל.

 

בנטרול האופציות פערי השכר עומדים על פי 43

 

עם שכרו של המנכ"ל המריא גם הפער בינו לבין עלות השכר הממוצעת בחברה - מפער של פי 23 ב־2012, לפער של פי 81 ב־2013. יש להדגיש כי גם אם כלל ביטוח לא תחליף ידיים, והאופציות של כהן לא יהיו שוות דבר (תרחיש שהוא מאוד לא סביר), פערי השכר בחברה עדיין נותרים דרמטיים - ביחס לשנה הקודמת ובכלל. עלות שכרו של כהן ברכיבי מזומן בלבד (שכר ובונוס) עמדה ב־2013 על 9.7 מיליון שקל - יותר מפי 2 לעומת עלות שכרו של טלמון ב־2012 (שעמדה על 4.6 מיליון שקל). לפי החישוב הזה פערי השכר בחברה עומדים "רק" על פי 43.

 

עלות שכרו של כהן ופערי השכר צורמים עוד יותר על רקע הפיטורים הנרחבים שהחברה ביצעה השנה, מהלך שכונה בדו"חותיה "צמצום תקנים". ב־2013 צומצמו 400 "תקנים" - חלקם פוטרו, חלק הועברו לחברות אחרות וחלקם הועברו לתפקידים אחרים בחברה. כך, בסוף השנה הגיעה מצבת העובדים של החברה ל־4,226 עובדים - ירידה של 255 עובדים (6%) לעומת 2012.

 

כלל ביטוח סיכמה את 2013 עם שיפור בתוצאות כתוצאה מרווחי הון בבורסה. הרווח הנקי של החברה זינק פי ארבעה בשנה שעברה - מ־143 מיליון שקל ב־2012 ל־583 מיליון שקל ב־2013. זאת אף כי דמי הניהול של החברה בתחום הגמל ובתחום הפנסיה ירדו ב־1.9% ל־476 מיליון שקל.

 

התוצאות הטובות של כלל ביטוח נבעו בעיקר מהגאות בשוק ההון, ולאו דווקא ממהלכי הפיטורים שישפיעו יותר על השנים הבאות. זאת משום שכחברה שבעיקרה מנהלת נכסים פיננסיים, כלל ביטוח תלויה מאוד בתשואות שהיא משיגה עבור העמיתים שלה בקופות ובקרנות שהיא מנהלת.

 

עלות שכר העובדים עלתה בגלל הבונוסים והפיטורים

 

ב־2013 עלה השכר הממוצע לעובד בכלל ביטוח ב־13.1% והגיע לעלות שכר ממוצעת של 18.7 אלף שקל בחודש. העלייה ברווח הנקי של כלל ביטוח העלתה בעשרות מיליוני שקלים את הבונוסים לכלל העובדים, שתרמו גם לעליית השכר הממוצע בחברה. מנגד, חישוב השכר הממוצע מוטה כלפי מעלה בגלל הפיטורים שבוצעו במהלך השנה - בעוד מצבת העובדים שנלקחה לחישוב הממוצע היא זו של סוף השנה (כלומר אחרי הפיטורים), עלויות השכר שחושבו הן של כל השנה (כלומר כולל החודשים שבהם הועסקו העובדים שפוטרו). צורת חישוב זאת בעצם מעלה מלאכותית את השכר הממוצע לעובד.

 

בתחילת ינואר השנה עובדי כלל ביטוח רשמו הישג משמעותי, אחרי מאבק ארוך שכלל עזיבה באמצע יום עבודה של 800 מעובדי הקבוצה, כשחתמו כהן, נציגי העובדים וההסתדרות על הסכם עבודה קיבוצי חדש. לפי ההסכם, עובדי החברה יקבלו קביעות אחרי תקופה של בין שנה וחצי לשנתיים וחצי בחברה, וההנהלה תוכל לפטר אותם רק אחרי היוועצות עם הוועד וקבלת שתי חוות דעת שליליות על אותו עובד. כמו כן, ההסכם הבטיח תוספת של קרן השתלמות לכל עובד שיקבל קביעות ותוספות שכר הצמודות לרווחיות החברה.

 

מכלל ביטוח נמסר בתגובה: "השינוי בין רכיבי השכר למנהלים ולעובדים בשנה הנוכחית לעומת השנה הקודמת מוסבר על ידי סעיפים רבים המצוינים בדו"ח השנתי, ומתוכם נציין שני עיקריים: בעלות השכר של המנכ"ל לשנה הנוכחית נרשמה לבקשת הרשות לני"ע הוצאה גבוהה בגין תשלום מבוסס מניות בשל מכירתה הצפויה של החברה. אי לכך, העלות הרשומה אינה משקפת את העלות הריאלית. כמו כן, בשנת 2013 החברה אשר עמדה בהצלחה ביעדיה חילקה בונוסים לעובדיה ולמנהליה. בהתאם, רכיב הבונוס בשכר השנה הנוכחית גבוה משמעותית מזה שהיה בשנה קודמת".

 

המחאה ניפחה את הבונוס של מנכ"ל וילי פוד

 

האם המחאה החברתית תרמה להגדלת פערי השכר בחברת וילי פוד? לפי חישוב "כלכליסט", הפער בין עלות שכרו של צבי ויליגר, מנכ"ל יבואנית המזון ומבעלי השליטה בה, לבין עלות השכר הממוצעת בחברה טיפס ב־2013 לרמה של פי 36. זאת לעומת רמה של פי 29 ב־2012. המניע העיקרי לכך היה העלייה בבונוס שקיבל ויליגר, כתוצאה מהעלייה במכירות החברה, שלהערכת החברה מוסברת באמצעות השפעת המחאה החברתית על דפוסי הצריכה.

 

המכירות של וילי פוד זינקו ב־17.4% ב־2013 להיקף של 336.7 מיליון שקל. בחברה טוענים כי המחאה החברתית הגדילה את הנכונות של הציבור לצרוך מוצרים תחליפיים וזולים יותר למוצרי המזון של המותגים המובילים - בדיוק סוג המוצרים שווילי פוד מייבאת. הצמיחה במכירות הביאה גם לגידול ברווחיות התפעולית (רווח תפעולי כאחוז ממכירות), שעמדה על 8.5% לעומת 8% ב־2012.

 

תיקון 20 לא רלבנטי

 

נוסחת הבונוס של ויליגר קובעת כי אם החברה תרשום רווח לפני מס (ללא תשלום מענקים לעובדים) של עד 3 מיליון שקל, ויליגר יקבל מענק בשווי 3% מהרווח, ואם הרווח יעלה על 3 מיליון שקל - ויליגר יקבל 5% נוספים מהרווח. אחיו ושותפו של ויליגר, יוסי, מקבל שכר ובונוס לפי אותן נוסחאות, כשהפער היחיד ביניהם הוא היקף האחזקות שלהם בחברה - צבי מחזיק ב־37.8% ממניות החברה ויוסי ב־20.2%.

 

מתחילת 2011 חילקה וילי פוד דיבידנדים בהיקף של 20.4 מיליון שקל, מתוכם 7.7 מיליון שקל לכיסו של צבי ויליגר - נוסף על התגמול שקיבל על פעילותו בחברה.

 

תנאי הבונוס של האחים ויליגר מעולם לא אושרו על פי תיקון 20 לחוק החברות ("חוק שכר הבכירים") המחייב את כל החברות הציבוריות בבורסה של תל אביב. זאת משום שהפעילות המסחרית של החברה מתבצעת בחברה־בת הנסחרת בארה"ב בשם וילי פוד אינטרנשיונל, והיא זו שמשלמת את השכר לאחים, בעוד בווילי פוד המקומית הם מקבלים רק גמול דירקטורים.

 

וילי פוד אף אינה מחויבת לבחון את פערי השכר בין הבכירים לבין העובד הממוצע בחברה כפי שדורש תיקון 20, ולכן מחברי הדו"ח מסתפקים באמירה כי "להערכת ועדת התגמול ודירקטוריון החברה, מאחר שנושאי משרה בחברה אינם זכאים לגמול (למעט גמול דירקטורים), הרי שבחינת היחס בין תנאי הכהונה וההעסקה של נושא המשרה לשכר של שאר עובדי החברה ושל עובדי קבלן המועסקים אצל החברה, ובפרט היחס בין התגמול המוצע לבין עלות השכר הממוצעת והחציונית, אינה רלבנטית".

 

השכר הממוצע ירד

 

בחברה־הבת ובחברה־האם מועסקים 136 עובדים, נכון לסוף 2013 - צמיחה של 9.7% לעומת מצבת העובדים בסוף 2012, הנובעת, ככל הנראה, מהצמיחה בעסקי החברה. השכר הממוצע לעובד ירד בשנה שעברה ב־2.9% לעלות שכר ממוצעת לעובד של כ־9,400 שקל בחודש. הירידה בשכר נובעת מגיוס של עובדים זוטרים בשכר נמוך, בעוד מצבת כוח האדם במטה נשארה באותו היקף.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x