$
מט"ח וסחורות

הדולר הספיק למחוק את השפעת הורדת הריבית

אחרי רכישת המט"ח הגדולה והפחתת הריבית הנוספת בחודש החולף התרוקן ארגז הכלים של בנק ישראל ואין לו כיצד להילחם בירידת שער הדולר

אמנון אטד 08:1302.03.14

השפעת המהלך המפתיע של הורדת הריבית על שער החליפין החזיקה מעמד שלושה ימים בלבד: בסוף השבוע התהפכה מגמת המסחר במטבע חוץ, והשקל שב והתחזק. הדולר נחלש מול השקל בשיעור חד של 0.6%, ושב וירד מתחת לגבול 3.5 השקלים.  

בשישי בצהריים נקבע שערו היציג של הדולר על 3.496 שקלים, וחזר בכך לרמה שבה היה לפני חודש. לאחר קביעת השער היציג המשיך הדולר להיחלש, ואיבד במהלך המסחר הבין־בנקאי כ־0.2% נוספים. כתוצאה מכך נמוך כעת שער הדולר ב־0.4% משערו היציג לפני ההודעה על הפחתת הריבית ב־24 בפברואר.

 

הירידה החדה הזו בשער הדולר אמנם נבעה ברובה מחולשתו של המטבע האמריקאי בשוקי הכספים בעולם, אולם סיכום ארבעת ימי המסחר שעברו מאז הורדת הריבית מראה כי גם סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") נחלש בפרק זמן זה מול השקל ב־0.4%.

 

שש שנים מנהל בנק ישראל מאבק סיזיפי להחלשת השקל, ועכשיו יהיה עליו להמשיך את המערכה עם ארגז כלים ריק כמעט. שני כלי העבודה העיקריים שעומדים לרשות הבנק לצורך החלשת השקל הם הפחתת הריבית, שהופכת את המטבע המקומי לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, ורכישה ישירה של מטבע חוץ. הבעיה היא שאי אפשר להשתמש בשני הכלים האלה ללא הגבלה, והשימוש המשולב שנעשה בהם לאחרונה הוביל היישר לתחתית הארגז.

 

בשבוע שעבר הפחית בנק ישראל את הריבית לרמה של 0.75%, וכעת היא גבוהה רק ב־0.25% מנקודת השפל ההיסטורית שבין אפריל ואוגוסט 2009. אבל אותה ריבית נמוכה נקבעה בשיא המשבר הגלובלי, שפגע גם בכלכלה הישראלית. כיום המשק רחוק מהמצב שחייב אז הפחתת ריבית חדה, ולכן הפחתת ריבית נוספת כדי להחליש את השקל ככל הנראה לא עומדת על הפרק.

 

גם רכישות הדולרים המוגברות של בנק ישראל בשנה האחרונה לא מוכיחות את עצמן, וכדי להבין זאת מספיק להעיף מבט בנתונים: מיד לאחר פרסום החלטת הריבית הקודמת, בסוף ינואר, פתח בנק ישראל במסע רכישות דולרים מואץ. בסך הכל רכש הבנק בינואר 1.73 מיליארד דולר — הרכישה החודשית הגדולה ביותר מאז חידוש ההתערבות במסחר במטבע חוץ באפריל 2013.

 

השילוב בין רכישת הדולרים הגדולה בינואר (והרכישות בפברואר שהיקפן עדיין לא ידוע) והפחתת הריבית האחרונה הצליח לחזק את הדולר מול השקל ב־0.2% בלבד.

 

לסיפור הזה יש גם צד נוסף — העלות העצומה שמשלם בנק ישראל על הרפתקת הדולרים הבלתי נגמרת. הדו"חות הכספיים שלו ל־2013 יצביעו על הפסדים עצומים כתוצאה מהתחזקות השקל בשיעור של 7% מול הדולר ושל 7.6% מול סל המטבעות.

 

ייתכן מאוד שהביקורת הציבורית על מדיניות רכישות הדולרים, שתתחדש כשיפורסמו הדו"חות, תגרום לבנק ישראל למתן מאוד את היקף הרכישות בחודשים הבאים. כל זה מוביל לאמת הפשוטה והלא נעימה שבנק ישראל נותר חסר יכולת ממשית להגיב להתחזקות נוספת של השקל.

 

הנגידה קרנית פלוג הנגידה קרנית פלוג

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x