"בלוס אנג'לס יש אותו מספר תושבים כמו בישראל ואין שם בורסה"

מבית קפה קטן בכרם התימנים בתל אביב, לארי האריס מבקש להתכתב עם מנהלי הבורסה ובכירי שוק ההון הישראלי. האריס היה הכלכלן הראשי של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), וכיום מכהן כפרופסור בבית הספר מרשל למינהל עסקים שבאוניברסיטת דרום קליפורניה. רבים מכירים אותו ככותב הספר "Trading and Exchanges", שדן במבנה שוק ההון העולמי, בבורסת ומסחר, וראה אור בהוצאת אוניברסיטת הרווארד.

כדאי מאוד להקשיב למה שלהאריס, שהגיע לישראל כאורח של הקריה האקדמית אונו, יש להגיד על המסחר ועל הבורסה המקומית, והאם בכלל יש מה לעשות כדי לשפר את שוק ההנפקות הראשוניות הדועך. לפניכם רשימת החוליים והגורמים המעכבים שמונעים, לפי האריס, מהבורסה הישראלית לנסוק.

המכה: אין פרטנרים באזור

"אנחנו צריכים בעיקר לנהל ציפיות ולשים דברים בפרופורציה", פותח האריס במיפוי השוק הישראלי. "בישראל יש כ־8 מיליון בני אדם בלבד - כמספר התושבים בלוס אנג'לס - והבורסה פה משרתת בעיקר אותם. אבל כמו כל בורסה, גם פה רוצים לפנות לכולם. בלוס אנג'לס אין היום בורסה כי בורסות מקומיות התאגדו לבורסות גדולות יותר. השאלה היא אם בורסה היא רק פלטפורמת מסחר או סמל לכלכלה של מדינה. השותפים הבולטים שעשויים להתמזג עם בורסת תל אביב הם הבורסות באזור, ואנחנו צריכים לחיות בעולם שבו זה אפשרי, אבל זו לא אופציה כרגע".

המכה: אימת ה"מצב"

"שאר העולם מסתכל על בורסה קטנה כמו של ישראל ומגלגל עיניים. למשוך משקיעים מהעולם לתל אביב זה אתגר בגלל העלויות, שאפילו גבוהות ביחס לכמה בורסות אחרות בעולם. המשקיעים לא ישקיעו במקום שלא עומד בציפיות שלהם, ולכן יש לצמצם את העלויות על ידי אימוץ מערכות מסחר סטנדרטיות עולמיות. ישנם גם אתגרים מקומיים, כמו המצב הביטחוני של ישראל, שבעולם נתפס כבעייתי". במקרה הזה יש להאריס הצעת ייעול: "ניתן לייצר מערכת גיבוי למידע שמאוחסן בתל אביב כדי להרגיע חלק מהמשקיעים. המצב שבו משקיע חושש שאם תפרוץ מלחמה תאבד ההוכחה שהוא מחזיק בבעלות על מניה, הוא בעייתי".

המכה: יום ראשון הארור

האריס מסמן גורם ייחודי נוסף לישראל שמהווה בעיה. "חברות בעולם בודקות את התיקים שלהן ועושות עדכוני תוכנה ביום ראשון - יום שהבורסה בתל אביב פועלת בו. זה פוגע במעגל הטבעי של חברות הקשור לעדכוני תוכנה ולבדיקת הרשומות. חברות ברוקרים יכולות לפתור את זה ולסחור ביום ראשון, אך זה לא נתפס כמשתלם בשביל בורסה אחת קטנה. אינטראקטיב ברוקראז' (שבה מכהן האריס כדירקטור - נ"צ) החליטה שזה לא כדאי. העובדה שהבורסה בת"א סגורה בשישי פחות מפריעה, כי לבורסות רבות בעולם יש ימי חופש שונים".

לארי האריס, פרופסור למימון באוניברסיטת קליפורניה צילום: אריאל שרוסטר

לדעתך גם שעות המסחר בתל אביב, שהן שונות מבארה"ב, הן בעייתיות?

"שעות מסחר הן תמיד בעיה למשקיעים בינלאומיים, אבל גם אירופה שונה מארה"ב ויש שעות מסחר משונות גם במזרח הרחוק, הגרועות ביותר הן בהודו. היה עדיף אם לישראל היתה חפיפה רבה יותר עם שעות המסחר בארה"ב, אבל יש פעולות שאפשר לעשות, למשל שחברות ציבוריות הנסחרות בתל אביב יפתחו חברה־בת בארה"ב, אם זה מה שנדרש כדי להביא משקיעים אמריקאים. בסופו של דבר, משקיעים בוחנים את עלות ההשקעה, וחשוב לעודד תחרות בין הברוקרים. למשל כמו במערכת ACAT שיש בארה"ב, המאפשרת לעבור מברוקר לברוקר בלי מאמץ".

המכה: ההנפקות התייקרו

המסחר בבורסת ת"א ירד באופן דרמטי בתקופה האחרונה ולא נעשות הנפקות. איך אפשר לתקן זאת?

"אם מסתכלים רק על בורסת ת"א, המצב מדאיג, אבל אם מסתכלים על כל העולם - המצב מדאיג אך פחות. יש ירידה בכמות ההנפקות ובמחזורי המסחר בהרבה מקומות בעולם. הסחירות היתה גבוהה באופן חריג ב־2007–2008, בגלל המשבר, אז למעשה אנו משווים את עצמנו לתקופה חריגה. אם נשווה את 2004–2005 להיום, נגלה סחירות דומה".

שוק ההנפקות, טוען האריס, הוא סיפור שונה לגמרי. "כדי להבין את שוק ההנפקות יש להתחיל בהרווארד ובייל. שתי האוניברסיטאות, שמנהלות סכומי כסף אדירים, הובילו את תחום קרנות ההון סיכון וההנפקות. חברות אחרות רצו לעקוב אחריהן, ולפיכך הפנו כסף רב לקרנות הון סיכון. זו טעות גדולה לעקוב אחרי המוביל עבור מי שבעצמו רוצה להוביל. בעבר סטארט־אפ היה מגייס כסף מקרנות הון סיכון ומקבל מהן גם תמיכה וידע, ועכשיו הוא מקבל את הכסף אבל לא את הידע. הלחץ לבצע הנפקה ולקבל את התשואה ירד, וכתוצאה מכך מתבצעות פחות הנפקות".

האריס מוסיף שגם הרגולציה לא טמנה ידה בצלחת בכל הנוגע לתמורות בשוק ההנפקות. "הרגולטורים שינו את החוקים בנוגע להנפקות כתגובה למשבר הכלכלי ולהונאות שהתבצעו, אשר נגעו לחברת האנרגיה האמריקאית אנרון שקרסה. הרגולציה ייקרה את הליך הפיכתן של חברות לציבוריות, והובילה לעלייה בשקיפות החברות. באופן כללי, לפני הידוק הרגולציה הנפקות היו השקעה רעה, כך שאני לא בטוח שלשם אנחנו שואפים. משקיעים בהנפקה סבלו מתשואה גרועה, ומי שהשקיע ביום שאחרי ההנפקה קיבל תשואה גרועה אף יותר".

אם סטארט־אפים הם השקעה גרועה לקרנות הון סיכון והם הופכים להשקעה גרועה גם עבור הציבור הרחב, איך בכל זאת מתבצעים אקזיטים?

"בהשקעות קשה יותר לתמחר חברות צמיחה לעומת אחרות. רוב החברות מנפיקות כשעדיין אין להן הכנסות ראויות, ולכן משקיעים עושים הרבה טעויות. כשיש פוטנציאל כל כך גדול לרווח, כמו למשל להצליח להשקיע בגוגל ברגע הנכון, אנשים רבים נוהרים".

אז זה דומה ללוטו?

"קצת, אבל יש הבדל: אנשים חכמים יכולים להצליח דרך זיהוי חברות טובות וקנייתן במחירים טובים. הם מסוגלים לזהות שנכס מסוים, גם אם התנפח בבועה, יישאר נכס טוב כשהיא תתפוצץ. אנשים רבים אינם מבינים את מגבלות החוכמה שלהם, וחושבים שאם הם ניצבים במקום הראשון בתחומם, ברפואה למשל, הם יהיו חכמים גם בתחום ההשקעות. למקצוענים בתחום משלמים כסף כדי להוכיח את חוכמתם, ופעמים רבות אנחנו מגלים שהם לא חכמים כמו שהם חושבים, אבל עליהם להיראות כאלה, ועל המשקיעים להיזהר גם מהם. רבים נוטים להשקיע בתעודות סל בגלל שהם לא מאמינים יותר במנהלי השקעות, בחברות ערך או בחברות צמיחה. חלק מהכסף שלהם היה אמור להגיע להנפקות, והוא כבר לא מנותב לשם".

המכה: ממשל תאגידי קלוקל

נקודה נוספת שמעלה האריס נוגעת לממשל התאגידי בחברות הציבוריות, שעלה לאחרונה לכותרות על רקע הסדר החוב באי.די.בי. "דרוש לנו ממשל תאגידי תקין בחברות כדי שהן לא יבזבזו או יגנבו כסף. אחת הבעיות היא שהחברות הללו כפופות לאחריות חוקית כשדברים לא עובדים. לפעמים זה קורה כי המנהלים היו חסרי מזל, לפעמים אין להם כישורי ניהול טובים ולפעמים הם לא התנהגו כשורה. שני המקרים הראשונים הם לגיטימיים והם בעיה של המשקיעים, אבל באפשרות השלישית צריך לטפל באמת, ומבלי לאפשר יותר מדי תביעות. יותר מדי חברות נתבעות על רקע של תקלות מהסוג הראשון והשני. אלה תביעות שיש להיפטר מהן ואז יתאפשרו יותר הנפקות, כי העלויות יירדו".

אתה חושב שאלגו־טריידינג (מסחר ממוכן) טוב למשקיעים?

"הוא טוב מאוד למשקיעים שקונים מניות, כי מחזורי המסחר עלו והעלויות ירדו. הברוקרים הידניים הפסידו, אבל אנחנו לא חושבים על חזרה לנהיגה על מרכבה וסוס אחרי המצאת המכונית. בסופו של דבר, אנשים קונים מניות לפי התמחור לטווח ארוך, ומשקיעי אלגו הם לא משקיעים, אלא דילרים. וורן באפט אמר לאחרונה שאנחנו לא צריכים לקנות מניות אלא לקנות חברות, ומשקיע טוב הוא זה שבוחר חברה טובה, אבל הטעות הגדולה ביותר של משקיעים היא לחשוב שחברה טובה היא השקעה טובה. אנשים קונים חברות טובות במחירים גבוהים מדי ואז מפסידים כסף".

לארי האריס

גיל: 57

מקום מגורים: לוס אנג'לס

מצב משפחתי: נשוי + 2

תפקיד: פרופסור למימון באוניברסיטת קליפורניה, דירקטור בחברת אינטראקטיב ברוקראז'

תפקידים קודמים: כלכלן ראשי ברשות ניירות ערך האמריקאית