הספין של הבנק המרכזי בארה"ב
מהלך של הקטנת רכישות השוק, המבוצע לצד הארכת מדיניות הריבית הנמוכה, הוא סמלי ולא שינוי דרסטי
הפד עשה עבודה מצוינת בהכנת השווקים להקטנת הרכישות הכמותיות שהחלו מחודש מאי. לצד ההודעה על ההקטנה, הפד גם הודיע על יעד חדש לאבטלה. מדיניות הריבית הנמוכה צפויה להמשיך עד שהאבטלה תרד מתחת ל־6.5% (היעד הקודם היה 6.5%). כלומר, הפד ייצר ספין עם טון שרמז שסוף ההקלות הכמותיות רחוק מאוד והפגיעה בשוק לא תהיה משמעותית. השוק מצדו רואה בהקטנת הרכישות אירוע סמלי, ולא התחלת הסוף.
בן ברננקי, היו"ר היוצא של הפד, לא רצה להיראות כאדם הבורח בלי לקבל החלטה אמיצה והמשאיר לג'נט ילן, מחליפתו, את ההחלטה הקשה, ולכן החליט לצאת עם ההודעה הסמלית הזאת. אך לא מדובר בשינוי דרסטי, והראלי בבורסות האמריקאיות יכול להידמות לזה שמתקיים בבורסות באסיה.
יפן נמצאת באופוריה מוטעית
יפן היא הדוגמה הטובה ביותר לאיבוד הרסן והפרופורציות של הבנקים המרכזיים. ככל שהמצב הכלכלי מורע, כפי שמשתקף מנתוני המאקרו, כך האופוריה בשווקים גוברת מתוך האמונה שהבנק היפני המרכזי ימשיך לפנק בשלל אמצעי ההקלה הכמותית שברשותו. מנגד, נראה שהבנק המרכזי עצמו איבד את הרסן ולא רוצה לערער את השווקים המכורים לכסף הזול. הכישלון של ממשלת יפן והבנק היפני המרכזי להביא לצמיחה ולהגיע ליעד האינפלציה של 2% ממשיך לתדלק את ניקיי ואת פוזיציית הלונג דולר־ין בציפייה לצעדי הקלה נוספים. ואכן, הבנק המרכזי היפני מצהיר בגלוי שהוא שוקל להקפיץ את סכום רכישות האג"ח החודשיות כדי להגיע ליעד האינפלציה. בינתיים הוא כבר הכפיל השנה את קצב הרכישות החודשי ל־70 מיליארד דולר. סכום זה קרוב מאוד ל־75 מיליארד הדולרים החודשיים של הפד.
בחישוב גס רק הבנקים המרכזיים של אנגליה, יפן וארה"ב משחררים מדי חודש 200 מיליארד דולר בקירוב לשווקים, סכום מבהיל כשמדובר בחוב ההולך ונערם. הכסף הרב שמוזרם לא תורם לצמיחה אמיתית, אין ירידה חדה של האבטלה והכסף לא מחלחל למשקי הבית. ההקלה הכמותית הפכה בידי הבנקים המרכזיים לכלי במלחמת המטבעות ביניהם, כאשר תופעת הלוואי של הבועה בבורסות מתקבלת בשוויון נפש.
היצואניים הישראלים צריכים להתמודד לבד
בנקים מרכזיים שמרניים יותר מצליחים להביא לתוצאות יפות. ניו זילנד היתה הראשונה להצהיר בתחילת השנה שהורדת ריבית נוספת לא נשקלת. לקראת סוף השנה הביטחון של העסקים בניו זילנד נמצא בשיא של 15 שנה, התמ"ג נמצא בשיא של ארבע שנים, והמאזן המסחרי עבר בשבוע שעבר לעודף.
אצלנו, הסיטואציה של בנק ישראל לא פשוטה. השקל ובנק ישראל קטנים במלחמת המטבעות העולמית. ליצואני ישראל הכורעים תחת עולו של השקל החזק אין מה להיתלות בבנק ישראל, הם נדרשים להתייעל ולעשות הגנות בשביל להתמודד עם השקל. המשק הישראלי צומח למרות הקושי שהשקל החזק מייצר, אך התערבות בוטה יותר של בנק ישראל עלולה לפגוע באפשרות של השוק הישראלי להוות שוק פתוח שאפשר לעשות בו עסקים.
השורה התחתונה: ההקלה הכמותית הפכה בידי הבנקים המרכזיים לכלי במלחמת המטבעות ומובילה לתופעת הבועה בבורסות.
הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון
