ההידרדרות נבלמה: הדולר היציג עלה ב-0.2% ל-3.50 שקלים
היורו היציג עלה ב-0.4% לשער של 4.82 שקלים; FXCM: "ישיבת הפד הקרובה עשויה לחזק את הדולר - ייתכן שזו הסיבה שבנק ישראל נשאר כרגע מחוץ למשחק"
המטבע האמריקאי שצנח אתמול אל מתחת לסף 3.5 שקלים ולשפל של שנתיים מתאושש היום בשוק המט"ח: הדולר התחזק ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 3.50 שקלים. היורו עלה ב-0.4% ושערו היציג נקבע על 4.82 שקלים.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר כי הדולר-שקל מנסה להתייצב מעל רמות השפל. "מצד אחד, הצמד לא נשבר ביממה האחרונה מתחת ל-3.48, אך גם לא הצליח לטפס מעל רף 3.50, והלחץ על הצמד נותר כבד. בנק ישראל כרגע משקיף מהצד, אבל ירידה מתחת לשפל ב-3.48 עשויה להביא את הבנק להתערב במסחר, כדי למנוע מפולת מסוכנת בשער החליפין".
"ככל שנתקרב לישיבת הפדרל ריזרב בשבוע הבא, ההשפעה של שינוי המדיניות האפשרי אמורה להתבטא בהתחזקות הדולר. אולי זו גם אחת הסיבות לכך שבנק ישראל נשאר כרגע מחוץ למשחק", הוסיפו ב-FXCM
מאז חודש מאי האחרון עשה בנק ישראל מאמצים גדולים להחליש את השקל. בחודש שעבר הוא רכש 270 מיליון דולר, ומאז חידוש ההתערבות שלו במסחר במטבע חוץ באפריל, רכש הבנק 4.75 מיליארד דולר במצטבר. במהלך חמש וחצי השנים האחרונות בנק ישראל רכש מטבע חוץ בסכום עתק של יותר מ־53.5 מיליארד דולר.
בנק ישראל מסביר את התערבותו במסחר במטבע חוץ ותמיכתו בהחלשת השקל ברצונו לסייע ליצואנים, ודרכם בכלל הפעילות הכלכלית במשק. מה שעומד מאחורי הסבר זה היא העובדה שכשהשקל מתחזק מול המטבעות החשובים בעולם, היצואנים מקבלים פחות שקלים עבור אותן סחורות ושירותים שהם מוכרים לחו"ל במטבע זר.
מנגד, צידו השני של המטבע הוא העלות הכספית הלא מבוטלת שכרוכה ברכישות הדולרים. זאת בשל העובדה שאת הדולרים שבנק ישראל רוכש, הוא משקיע בחו"ל ומקבל עליהם ריבית נמוכה, אולם כדי לממן את הרכישה הוא מנפיק אגרות מלווה קצר מועד (מק"מ), שעליהן הוא משלם ריבית שקלית גבוהה יותר.
ברקע לפעילות הבנק להחלשת השקל עומד סל המטבעות (שער החליפין האפקטיבי) שמחשב בנק ישראל מדי יום לאחר קביעת השערים היציגים. שער החליפין האפקטיבי הוא הנתון שמשפיע על כלל היצוא הישראלי, ולא שער החליפין של מטבע מסוים כמו הדולר או היורו, ולכן זה הנתון שאליו מכוון בנק ישראל את מדיניותו. מדובר בשער חליפין של "סל" המורכב מ־28 מטבעות זרים, המייצגים את 38 המדינות העיקריות שאיתן סוחרת ישראל, ומחושב כמדד הנקוב בנקודות.
מתחילת השנה התחזק השקל מול "שער החליפין האפקטיבי" בשיעור מצטבר של 6.8%, אולם מחודש מאי, שבו ביצע בנק ישראל שתי הפחתות ריבית בשיעור מצטבר של 0.5% וחזר להתערב במסחר במטבע חוץ, שער החליפין האפקטיבי שומר על יציבות מול השקל. גם בחודש האחרון נותר שער סל המטבעות כמעט ללא שינוי, והמסקנה מכך היא שהחולשה שמפגין לאחרונה הדולר מול השקל לא נובעת מגורמים מקומיים, אלא בעיקר מחולשתו של המטבע האמריקאי מול היורו בעולם.
