"כשכולם בורחים מהשקעה מסוימת, אני מתאהב בה"

אריק פיין (Eric Fine), מנהל קרן השווקים המתפתחים של בית ההשקעות ואן אק (Van Eck), ראה מקרוב מה קורה במדינות שבהן התושבים מאבדים את האמון במטבע המקומי. אחרי התמוטטות ברית המועצות הוא נשלח לשם בשנות התשעים עם שני פרופסורים לכלכלה מהמובילים והמשפיעים ביותר בעולם, אנדריי שלייפר וג'פרי סאקס. "ארה"ב רצתה לעזור באינטגרציה של הרפובליקות החדשות לתוך שאר העולם", הוא מספר, "והם התמודדו עם השאלה איך להפריט את נכסי המדינה. אני עזרתי לבנות את המערכת הזו. בתקופה ההיא היית צריך לשלם לאנשים ברוסיה במוצרי צריכה כגון וודקה, כי האזרחים שעבדת מולם לא רצו תשלום של איגרות חוב וכסף מזומן. זו דוגמה טובה למה שקורה בכלכלות שבהן אנשים מאבדים ביטחון במטבע", מספר פיין.

לא משקיע באג"ח חברות

פיין ביקר לאחרונה בארץ כאורח של בנק ההשקעות אופנהיימר, שמייצג את ואן אק בישראל, וקיים פגישות עם מוסדיים לצורך שיווק קרן השווקים המתפתחים שאותה הוא מנהל. הקרן, שהוקמה לפני 14 חודשים ומאז הניבה תשואה של 7.4% למשקיעים לעומת עליות של כ־3% במדדים המובילים של השווקים המתעוררים, היא חלק ממחלקת שיווק הקרנות הזרות שהוקמה לאחרונה באופנהיימר, בניהולו של סער קימל. ואן אק מנהל 32 מיליארד דולר עבור 400 לקוחות מוסדיים בעולם. בית ההשקעות מתמחה בניהול השקעות בקרנות נאמנות ותעודות סל, ומדורג במקום החמישי בעולם דרך תעודות הסל שלו - Market Vectors.

אריק פיין: "סגרתי את כל הפוזיציה שלי בהודו כיוון שהם התחילו לקנות זהב ולא הביעו אמון או תמכו מספיק במטבע המקומי. חששתי שזה יוביל למכה בשוק ההון"צילום: אוראל כהן

לדברי פיין, לעומת התשואות המתונות יחסית שצפויות במדינות המפותחות, בשל משברי החוב השקעה בנכסים ספציפיים במדינות מתפתחות שנבחרות בקפידה עשויה להציג תשואה נאה. פיין מספק נקודת מבט שונה על מדינות מתפתחות, בורח לפעמים מאלה שכולם נוהרים אליהן, ומשקיע במדינות שאחרים חוששים מהן.

אילו נכסים אתם קונים בדרך כלל?

"רוב מה שאנחנו קונים זה אג"ח מדינות, אג"ח של חברות ממשלתיות או ממשלתיות למחצה. אני חושב שהשקעה באג"ח חברות קשורה בעיקר לעתיד ולא להווה, ולכן אנחנו פחות משקיעים בהן".

אז באילו שוקי אג"ח כן כדאי להשקיע כרגע מבחינתך?

"אחד השווקים שאני אוהב כרגע הוא ארגנטינה, בעיקר כי אחרים לא אוהבים אותה. אנשים חושבים שמסוכן להשקיע בארגנטינה ושהאג"ח שלה מסוכנות, אבל אנחנו חושבים שיש דרך להשקיע באג"ח לא מסוכנות שם, אף שמקובל לחשוב שכל ארגנטינה מסוכנת. אני גם חושב שהמדינה מתחילה להשתנות מבחינה מוניטרית. הם עובדים על מדד חדש לאינפלציה, שהנתונים שלה דווחו בעבר בצורה לא מהימנה. כמו כן, הם מרשים לכסף זר להיכנס לתוך המדינה בסקטורים ספציפיים, בעיקר לסקטור האנרגיה.

אין לי ביטחון בכל מה שאני אומר מעבר לשנה הקרובה, כי עדיין יש בארגנטינה הרבה בעיות, אבל אני חושב שהפיצוי על הסיכון שם הוא מספיק גבוה כדי להפוך את ההשקעה לאטרקטיבית".

אילו עוד שווקים מתעוררים מעניינים להשקעה?

"פורטוגל למשל. המשקיעים שלי שמחים שאני משקיע שם. בעקבות משבר החוב הם עברו לשווקים המתעוררים. לפורטוגל יש כרגע דירוג כמו לניגריה, ואנחנו חושבים שהם נותנים החזר טוב להשקעה. הם נאמנים לרפורמה הכלכלית שלהם. גם מקסיקו מנהלת מדיניות פיסקאלית טובה ויש שם אג'נדה של רפורמה. הדאגה שלי היא רק אם הם יישמו אותה או לא. שיעורי הריבית הריאלית שם גבוהים, אך הם הורידו אותה בגלל צמיחה נמוכה.

"מבחינת מטבעות מקומיים אנחנו אוהבים את אינדונזיה משום ששיעורי הריבית שם גבוהים, והממשלה עשתה את הדבר הנכון בתגובה למשבר שם. גם בפיליפינים ובקולומביה משלמים שיעורי ריבית גבוהים ריאלית והם מנוהלים בצורה טובה".

חשיפה נמוכה לברזיל

דוגמה נוספת לנקודת המבט השונה של פיין היא הדרך שבה הוא תופס את ברזיל, שנחשבת על ידי כלכלנים אחרים לקטר צמיחה עולמי. "בברזיל, המדיניות של הבנק המרכזי היא מאוד קונסרבטיבית. יש שם רגישות לעניים וחשש מאינפלציה. פגשתי שם את מנהיג המפלגה השמאלנית הכי גדולה בדרום אמריקה, דיברנו על מדיניות מוניטרית, והתברר לי שהוא הרבה יותר ימני מאשר כל מנהיג ימני בארה"ב. הוא מבין שאם הוא יתחיל להציק לבנק המקומי, המפלגות האחרות מיד יתאגדו נגדו.

"באופן היסטורי, בכל סיטואציה שבה פגעו בעצמאות של הבנק המרכזי המצב תמיד החמיר עבור העניים. למרות זאת אני חושש מברזיל כרגע. הבנק המרכזי לא הידק את המדיניות מוקדם מספיק, והם מודאגים בגלל הריבית והמטבע. אני חושב שבנקים מרכזיים צריכים להתרכז בשמירה על האינפלציה, ושאם רוצים צמיחה זה לא התפקיד של הבנק המרכזי. אני חושב שבשנה הבאה, כשהמונדיאל יתחיל, תהיה שם מחאה חברתית גדולה. בגלל זה יש לנו חשיפה נמוכה לברזיל".

מה בנוגע להשקעה בישראל?

"צריך לזכור שהשקל הישראלי עובד בקורלציה עם היורו ועם השוק האמריקאי, ואילו אני בוחר להשקיע באג"ח ספציפיות ולא בדרך עקיפה בשוק האמריקאי או בשוק האירופי. מבחינתי, ישראל מתקדמת מדי לסוג הקרן שלנו".

איך ייראה משבר החוב באירופה בתקופה הקרובה?

"הרבה מהמדינות באירופה לא בטוחות מבחינת מצב החוב שלהן, אבל הרבה מהחוב הוא למוסדות ממשלתיים, אז הפתרון האלגנטי שעושים כרגע הוא להאריך את החוב הזה לטווח ארוך יותר. סביר שזה מה שיקרה בשנה הנוכחית. המצב של אירלנד משתפר, וגם פורטוגל צפויה להשתפר מבחינת ההתאוששות".

אילו שווקים מתעוררים אתה לא אוהב?

"את ונצואלה. מבחינות רבות זה שוק טוב. יש שם הרבה אנרגיה ומשאבים טבעיים, אבל אני לא מאמין בשוק הזה. השינויים שם הם מאוד מהירים. האינפלציה שם אמורה להגיע ל־50% עד סוף השנה. השוק השחור שם מהווה 53% מהתמ"ג, והוא היה מחצית מזה לפני חצי שנה בלבד. ונצואלה לא מייצרת דבר חוץ מנפט, וזה מצב לא בריא.

"בניגוד להוגו צ'אבס, הנשיא היורש ניקולאס מאדורו אינו שולט בצבא, ולכן השינויים הכלכליים שצריכים להיעשות שם יהיו קשים. יש שם מחסור בדולרים. הם ינסו להפוך את הדולרים לזמינים יותר, ואני חושש שזה יגביר את הציפיות לאינפלציה. כי אם השלטון לא סומך על המטבע המקומי, אז מי כן? כמו כן, הדרך שבה הם מממנים את המוסדות הפיננסיים שלהם היא באמצעות אג"ח".

יש עוד מדינות בעייתיות?

"הודו. בחנו השקעה באיגרות חוב שם, אבל הם קנו הרבה זהב וזה אומר שהם חוששים מהמטבע שלהם. אחר כך הם אמנם הגבילו את רכישת הזהב, אבל מבחינתנו זה עדיין נראה מסוכן. סגרתי את כל הפוזיציה שלי בהודו כיוון שהם לא תמכו מספיק במטבע המקומי שלהם, וחששתי שזה יוביל למכה בשוק ההון".

הסינים לא קונים רק זהב

היית משקיע בארה"ב?

"בארה"ב ובאנגליה אתה לא מקבל תמורה לסיכון הגבוה שאתה לוקח. צריך גם לזכור שאם אתה חושש מהטווח הארוך, אז דווקא המדינות המפותחות הן יותר בעייתיות להשקעה מאחר שמדפיסים שם כסף עכשיו. עבדתי 14 שנה במורגן סטנלי ובגדול אני כלכלן של התאוששות. אני חושב שהמנצחים הגדולים הם השווקים המתעוררים. יותר ויותר בנקים מרכזיים מתלבטים בנוגע לרכישה של דולרים ואג"ח אמריקאיות, בגלל הסיכון הגבוה שיש כרגע בארה"ב.

"המשקיעים לא מחזיקים כיום מספיק איגרות חוב בשווקים המתעוררים, אבל זה תהליך שייקח זמן. מה שקרה בארה"ב, עם החשש מפשיטת רגל, הוביל למחשבה שצריך להשקיע בשווקים מתעוררים חזקים. הסינים לא קונים רק זהב אלא אג"ח של המדינות האלה, שממוקדות באינפלציה ובהגנה על הכסף".