$
בורסת ת"א

"בעלי השליטה שמים 770 מיליון דולר. זה מעל ומעבר"

מקורבים לעידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, תקפו מטעמו את מחזיקי האג"ח וטענו כי אמירותיהם הן רק סיסמאות

גולן חזני 07:2424.11.13

מקורבים לעידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, תקפו מטעמו את מחזיקי האג"ח וטענו כי אמירותיהם הן רק סיסמאות: "צים היא אונייה שעושה ניסיונות להגיע לנמל כשחלק קטן מהצוות מתעקש לנקב בה חורים, וזאת כדי להוכיח לכולם כי רק הוא מסוגל לסתום אותם. החברה לישראל ובעלי השליטה יעמידו 770 מיליון דולר לטובת הגעה להסכם שיציל את צים מפירוק, וזאת נוסף לוויתור על השליטה בחברה וירידה לאחזקה של 30% בלבד. לבעל השליטה אין כל הצדקה כלכלית לקיומו של הסכם זה - המספרים הם לטובתו רק במצב של פירוק. במקרה כזה החברה לישראל חוסכת הזרמה ישירה של 250 מיליון דולר, ועופר מחזיק 55% בחברה לישראל. החברות הפרטיות בשליטתו של עופר מוותרות על חוב (תשלומים עתידיים על פי הסכם החכירה - ג"ח) בהיקף של מאות מיליוני דולרים. זהו וויתור מהכיס הפרטי".

 

 

 

המקורבים הוסיפו כי "צים מבצעת מהלך חסר תקדים של ארגון מחדש והמרות של חובות בסכומים של יותר מ־3 מיליארד דולר. יותר ממחצית מסכום זה יומר למניות ולחובות בקדימות גבוהה, המאפשרות לבעלי החוב השונים פוטנציאל השבה משמעותי של הסכומים שאותם השקיעו. מתוך המרות חוב הוויתורים וההזרמות תורמת הקבוצה יותר מכ־770 מיליון דולר, שחלק משמעותי מהם מגיע מהחברות הפרטיות בשליטת עידן עופר ואודי אנג'ל. צריך להזכיר שבמהלך 2009–2008 תמכה הקבוצה בחברה בהיקף של כמיליארד דולר. סכומים אלו מהווים השתתפות בהיקפים חסרי תקדים על ידי הגופים השולטים בחברה. יתרה מזו, הקבוצה היא היחידה התורמת כסף חדש כדי לייצר נזילות לחברה".

 

 

עידן עופר עידן עופר

 

מקורבים לקבוצה ציינו שכל ניסיון להקטין את חשיבות ההירתמות ולגמד את היקפי המחיר הכלכלי של מאמצי עידן עופר להציל את צים הוא מגוחך.

 

לגבי הטענה שהחברות הפרטיות של עופר ואנג'ל הרוויחו סכומים ניכרים כתוצאה מהסכמי החכירה מול צים, השיבו המקורבים כי הן "שגויות מיסודן ולמעשה ניתן לומר באופן חד, ברור ופשוט כי הסכם החכירה המפורסם, שזכה לקיתונות של ביקורת בשל היותו הסכם בעל עניין, הסב ומסב הפסדים של עשרות מילוני דולרים בשנה לבעל השליטה. חשוב להבין כי רכישת האוניות על ידי החברות הפרטיות של עידן ואודי לצורך החכרה לצים מומנה בהלוואות בהיקפים ניכרים (מקובל היה בענף בתקופות הרלבנטיות היקפי מימון של 80–90% — ג"ח). זמן לא רב לאחר ההחכרות לצים נקלע הענף למשבר, ותוצאתו בין השאר היתה הארגון מחדש של חובות צים ב־2009 ותחילת הפחתות דמי החכירה לבעלי אוניות, לרבות בעלי העניין, כבר ב־2008. התוצאה של ההפחתות היתה שרווחי המכירות המצומצמים לא הספיקו אף לשירות החוב של בעלי השליטה בחברות הפרטיות מול הבנקים, ומשום כך נגרמו להם הפסדים של עשרות, אולי מאות מיליוני דולרים כתוצאה מההסכמים עם צים. למעשה החברות הפרטיות סבסדו את ההסכם. מחזיקי האג"ח סוחטים את עידן עופר בכותרות מתלהמות המנותקות ממספרים ומסכנות את ההסדר כולו. מרבית הבנקים הזרים הסכימו לתוכנית. מרבית החוב הנו לבנקים זרים, והתעקשות המחזיקים יכולה להוביל את החברה לפירוק. עידן עופר והחברה לישראל למעשה כבר איבדו את השליטה בחברה ובהסדר המסתמן יסיימו כבעלי מניות מיעוט, לכן אי אפשר לטעון שעידן עופר מנסה לשמר לעצמו איזו זכות או אינטרס כלכלי. חשבון פשוט מראה שכתוצאה מירידה של דמי החכירה למחירי שוק, האינטרס הכלכלי המובהק של עידן עופר הוא לאפשר לבעלי האג"ח להמשיך להתחפר, ובעצם שיובילו את צים לפירוק במו ידיהם. זאת בניגוד לבעלי שליטה בהסדרים אחרים הרואים המשך אינטרס כלכלי מעצם אחזקתם בחברה".

 

לדבריהם, מחזיקי האג"ח מסרבים להבין כי בעל השליטה הגיע לקו האדום: "ההכפשות ומסירת דיסאינפורמציה לתקשורת לא ילחצו את בעל השליטה". הם מסרו וסיכמו כי "מה שניתן על ידיהם בהסכם זה הוא חסר תקדים ובשלב זה איננו כלכלי. ראינו במקרים רבים כי על הנציגות משתלטים בעלי אינטרס אשר מאמצים רטוריקה המשתלבת היטב עם השיח הפופוליסטי, אך מנותקת מכל הוויה כלכלית. כך גם במקרה זה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x