"מידע צופה פני עתיד": 9 אירועים שיעסיקו את הכלכלה בתשע"ד
מינוי מחליף לברננקי בראשות הפד, מינוי נגיד לבנק ישראל, מחירי הדיור בישראל, ממונה חדשה על שוק ההון ועוד נושאים שישפיעו לנו על הכלכלה בשנה הקרובה
מעצם היותו של הברבור השחור ברבור שחור, גם אנחנו נוותר על הניסיון לחזות מה ומי ואיך ישפיעו בשנה הקרובה - ובאיזה אופן בדיוק ישפיעו - על הכלכלה הישראלית בכלל ועל שוק ההון שלה בפרט. נסתפק בהצגת הדברים הברורים שיהיו על סדר היום.
1.
יו"ר הפדרל ריזרב
בחודש ינואר הקרוב צפוי להיכנס לתפקיד ראש הבנק המרכזי של ארה"ב (המקבילה לנגיד) מחליפו של בן ברננקי. כרגע, למעט שמועות, עוד לא פורסם שם המחליף. בשאיפה, עד מועד ההחלפה יהיה למדינת ישראל גם נגיד חדש.
השפעתו של הנגיד האמריקאי על כלכלת העולם תהיה הרבה יותר ממכרעת. במידה רבה, יו"ר הפד הוא הדמות הכלכלית החשובה ביותר בעולם כיום. הוא זה שצפוי להחליט (ביחד עם הנהלת הפד) במהלך השנה על סיום הזרמת הכספים לשוק ועל הפסקת רכישות האג"ח של הפד. הוא גם זה שעשוי, מייד לאחר מכן, לשנות את מדיניות הריבית ולהעלותה בשלב ראשון למעל 1%. לצעדים אלה צפויות השפעות רוחב ועומק על הכלכלה האמריקאית, ובהיותה של זו המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, כתגובת שרשרת, על מרבית המדינות האחרות בעולם.
בורסת תל אביב אמנם מתנמנמת לה על חוף הים המזרח תיכוני, אך היא תגיב למהלכים אלה בדיוק כמו יתר הבורסות. מהו טיבו של אותו 'בדיוק'? בלתי אפשרית לחזות, ולו בשל העובדה שהתגובה תהיה תלויה בשורה של התפתחויות כלכליות שעדיין לא הגיעו.
2.
נגיד ישראלי
ומאמריקה אלינו. בראש השנה שעבר אף אחד לא דמיין שבמהלך השנה הזו יחליט פישר לסיים את תפקידו כנגיד, ימונה נגיד חדש, יוותר הנגיד החדש, ימונה הנגיד החדש השני, יוותר הנגיד החדש השני, ייבדקו במקביל עוד שלושה-ארבעה נגידים, לא תיפול החלטה סופית על אף אחד מהם.
במובן זה, ההנחה שימונה למדינת ישראל נגיד חדש השנה היא אופטימית. אם היא אכן תתגשם, הכלכלה הישראלית ושוק ההון הישראלי, יעקבו בדריכות אחרי כל צעד, מן הסתם תוך השוואות לבחור מאמריקה, לאירופאי, לבריטי, וחזרה לפישר שלנו – עד דוד הורביץ הן יגיעו. שאלת הדולר-שקל היומית היא היחידה שמעסיקה את האנשים כאן יותר משאלת גובה הכינרת. במידה מסויימת של צדק. נזכיר רק שביוני האחרון ירד היצוא לארה"ב לרמה של 732.5 מיליון דולר, שפל של 11 חודשים, ושהוא לא ממש קיבל עזרה גדולה מפיחות של כ-10% שנרשם בדולר ביחס לשקל בשנה האחרונה.
3.
מחירי הדיור בישראל
כמה עובדות פשוטות על מצב החיים כאן, שילוו אותנו למרבה הצער גם בשנה הבאה. בשנה האחרונה התייקר המזון (ללא ירקות ופירות) ב- 6.2%, החשמל ב-8%, והבגדים ב-3.7%.
והדיור מעל הכול. מחירי הדירות עלו בכ-7.8%, שכר הדירה עלה ב-2%, וכל זה כשהשכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר ירד בכ-0.5%. הביקוש לדיור עולה, אך היצע הדירות מצטמצם: ברבעון השני של השנה הוחל בבנייתן של 8,797 יחידות דיור, צניחה של 26% בהשוואה לרבעון הראשון, וירידה של 20% בהשוואה לרבעון השני ב-2012.
הקצב השנתי של התחלות הבנייה מסתכם ארבעת הרבעונים האחרונים ב-40 אלף, מספר שלא מספיק על מנת לעמוד בביקושים הגבוהים עקבות הריבית הנמוכה.
4.
ממונה חדשה על שוק ההון
בישיבתה השבוע אישרה הממשלה את כניסתה של דורית סלינגר כמפקחת על שוק ההון והביטוח. סלינגר, לשעבר מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות, נכנסת לנעליו הגדולות מאד של פרופ' עודד שריג. בשנות כהונתו העביר שריג רפורמות במגוון של נושאים, כולל הגבלת דמי הניהול, הפיכת עדכוני הפנסיה לפשוטים ונגישים, הקמת המסלקה הפנסיונית, ועוד.
מבלי קשר לשאלת החיוב או השלילה, קשה לחלוק על השפעתו הרבה של שריג ב(כמעט) ארבע שנות כהונתו על שוק ההון והביטוח. סלינגר יכולה להפשיל שרוולים ולהמשיך לתקן את הדרוש תיקון. בתוקף סמכותה, מידת ההשפעה של סלינגר על השוק יכולה להיות מרחיקת לכת, אך האתגר הגדול שעומד בפניה הוא לא עצם ההשפעה כמובן, אלא מידת הצלחתה להשפיע בכיוון הנכון.
5.
ועדת אנדורן
מינוי שכבר נכנס לתוקפו השנה הוא זה של יעל אנדרון כמנכ"לית משרד האוצר. החידוש הצפוי השנה מבית אנדורן הוא זה שרלבנטי לעניינינו - ועדת אנדורן לבחינת הסדרי החוב במשק שבראשה היא עומדת. לוועדה שתפרסם את מסקנותיה בזמן הקרוב, ישנו בהחלט הפוטנציאל ךעצב את עתידו של שוק ההון הישראלי - ככל שמסקנותיה יאומצו על ידי הממשלה כמובן. הוועדה צפויה להכריע בנקודות הרגישות ביותר שנמצאות בבסיסו של כל שוק הון - האופן שבו האנשים שמנהלים את הכסף של הציבור מעבירים את הכסף הזה לאנשים שרוצים להשתמש בו לשם עשיית רווח.
הסדרי החוב המתגבשים באי.די.בי של נוחי דנקנר ובאלביט הדמיה של מוטי זיסר, בלטו מעל הכול השנה, אך היו נוספים, ולא מעטים. בגם באי.די.בי אחזקות וגם באלביט הדמיה, לאחר שהחברות לא עמדו בפרעון החוב למחזיקי האג"ח, החל מאבק ממושך מדי, בלתי יעיל בעליל, כשבית המשפט נאלץ להגיע לאינסוף הכרעות משניות בדרך. ועדת אנדורן אמורה להציע פתרונות לכשל הזה, ולכשלים רבים אחרים המלווים את הסדרי החוב במשק.
6.
היצוא הישראל, אינטל, טבע וכיל
כל השחקנים המובילים בכלכלה הישראלית יעקבו השנה אחר היצוא הישראלי, בחששו כבד מהתסריט הפסימי של פגיעה ניכרת בהיקפיו. והתסריט הפסימי בהחלט עומד על הפרק, כשלוקחים בחשבון את שעת המבחן של יצואניות הענק מישראל.
טבע עומדת בפני תחרות הולכת וגוברת מול הקופסקון, התרופה לטיפול בטרשת נפוצה שאחראית לחלק נכבד מהכנסותיה (כ־4 מיליארד דולר בשנה). טבע כבר איבדה נתח מהשוק לתרופה של המתחרה ביוג'ן, אך בשנתיים הקרובות צפויה פקיעת הפטנטים על התרופה, ובעקבות זאת השקות של תחליפים גנריים. אם החברה לא תצליח לספק לייצר מנועי צמיחה חדשים ויציבים, הכנסותיה ייפגעו קשות.
כיל, יצואנית הכימיקלים הגדולה בישראל, תתמודד השנה בכמה חזיתות, שבראשן השלכות פירוק קרטל האשלג הרוסי, שכלל את ביילרוסקלי ואורלקלי, והירידה הדרמטית הצפויה במחיר האשלג בעקבות הפירוק. המשמעות מבחינת כיל היא אובדן הכנסות בהיקף עצום. היצוא יינזק בהתאם.
לכך יש להוסיף את סימני השאלה סביב היקף פעילותה של אינטל בישראל. ענקית השבבים נמצאת בתקופה קשה, בעיקר בשל הקושי להיכנס לתחום סמארטפונים והטאבלטים. ברבעון השני נרשמה ירידה של 29% בהכנסות החברה, שפרסמה במקביל תחזית לירידה בהכנסות השנתיות.לכך יש להוסיף את האיומים שנשמעים מצד אינטל להעברת הפעילות מישראל במידה שלא תקבל תמריץ נוסף להישארות. בשנה שעברה הסתכם יצוא אינטל מישראל ב-4.6 מיליארד דולר (20% מכלל יצוא ענף ההיי טק). לפגיעה בהכנסות הפעילות הישראלית תהיה השפעה משמעותית לרעה על היקף היצוא. על אופציית העזיבה כדאי שלא נדבר.
7.
בחירות בגרמניה
נתוני המאקרו האחרונים באירופה מעידים כי היבשת מתחילה לצאת מטווח הסכנה. גם אם זה נכון, יקח עוד זמן עד שהחששות לנסיגה ירדו מסדר היום. ביום ראשון בעוד שבועיים וחצי, ה-22 בספטמבר, יערכו בחירות בגרמניה - להזכירכם, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם (במונחי תמ"ג). אנגלה מרקל צפויה להיבחר שוב למשרת הקנצלרית, כשהמפלגה בראשותה (מפלגת האיחוד הכוללת את המפלגה הנוצרית דמוקרטית והמפלגה הנוצרית חברתית של בוואריה) תהיה הגדולה בבית הנבחרים הגרמני.
מה שיותר חשוב מבחינת השווקים הוא סוג הקואליציה שתקים, והמהירות שבה תצליח לעשות זאת - על מנת שתוכל לצאת להמשך המסע לשיקום אירופה. מבלי לנקוט עמדה כמובן, נראה שהשווקים האירופיים יעדיפו ככל הנראה הקמת קואליציה עם מפלגת הדמוקרטיים החופשיים, השותפה הנוכחית, הנחשבת לנוחה יותר. התסריט הנגדי, של קואליציה רחבה שתכלול את הסוציאל דמוקרטים, תקשה יותר על מרקל לנקוט בצעדים מרחיקי לכת. כך או כך, ההערכה בעולם היא שעם כל הכבוד למנהיגות האירופית, רק מרקל יכולה לדחוף את היבשת להתאוששות בת קיימא.
לא למותר לציין את העובדה הזניחה, שהשוק האירופי הוא יעד היצוא המוביל של ישראל, ושבחודשים מאי יוני נרשם צמצום בהיקף היצוא ליבשת.
ולמי שמתעניין, יוון עדיין מדממת, ואירופה תידרש להתמודד: על פי דוח מעקב של קרן המטבע הבינלאומית המדינה תזדקק לעוד כ-11 מיליארד יורו עד סוף 2015, בעיקר בשל צמצום חד של התוצר במדינה, מעבר לצפוי כשגובשה תכנית החילוץ השנייה.
8.
אור (?) עולה מן המזרח
בכל מה שקשור לסין וליפן, הנוסחה היא פשוטה: הצלחת התוכנית הכלכלית של ראש הממשלה היפני שינזו אבה, ותגובה חיובית לצעדי השלטון הסיני יתמכו בהתאוששות אמריקאית ואירופית. כישלון בהחלט עלול לייצר תגובה הפוכה.
נתוני המאקרו מסין ממשיכים להעיד על התרחבות יציבה של הכלכלה. הנהגת המפלגה הסינית צפויה להעביר בקרוב רפורמות בתחום המס, מעורבות הסקטור הפרטי בפעילות הכלכלית, והגברת פתיחות המשק הסיני לחו"ל. כלכלני הראל פיננסים צופים כי ביצוע הרפורמות, לצד צעדים נוספים שנקטה הממשלה, מעלים את הסבירות לצמיחה שנתית של 7.5% בסין. אלה חדשות מעולות לשווקים הבינ"ל.
החלק המעודד ביפן: האינפלציה ביוני הפכה חיובית (0.4%) לראשונה בחמש השנים האחרונות. ביולי היא עלתה ל-0.7%. האינפלציה ללא מחירי מזון ואנרגיה נותרה שלילית על מינוס 0.1%, אך גם כאן מדובר זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. הכיוון הוא נכון. החלק הפחות מעודד: התקציב לשנת 2014 יעבור ככל הנראה גם השנה את סף 100 טריליון ין (מעל 1 טריליון דולר) זו השנה שנייה ברציפות. החוב הציבורי היפני עומד כבר עכשיו על כ-230% מתוצר, כשהצפי להכנסות ממיסים עוד לא ברור. זאת בין השאר לנוכח או הוודאות סביב החלטה אפשרית של להעלות את מס הרכישה באפריל הקרוב מ-5% ל-8% (זהו שלב ראשון בתוכנית, שחלקה השני יכלול עלייה ל-10% ב-2015). .ההחלטה הסופית צפויה ליפול בחודש הבא.
9.
השווקים המתעוררים ושוק המטח העולמי
הנוסחה בגדול היא פשוטה: הציפיות בארה"ב לצמצום רכישות האגח על ידי הפד מעלות בחודשים האחרונים את התשואות על האג"ח מדינה האמריקאי. שוק האגח האמריקאי רושם עליה בתשואות, והריבית האטרקטיבית בארה"ב מוציאה משקיעים מהמדינות המתפתחות לטובת אגרות המדינה של ארה"ב. מוציאות כספים, משמע מוציאות דולרים, משמע, מוכרות את המטבע המקומי. המשמעות למדינות המתפתחות התלויות ביבוא (וספציפית ביבוא מזון ודלק, שרובו נרכש בדולרים) – עליית מחירי המוצרים המקומיים, עד כדי נסיקה לאינפלציה.
בשבועות האחרונים, בתבנית הזו בדיוק, קרסו המטבעות של הודו, אינדונזיה, וברזיל. מעבר להתארגנות בינלאומית משותפת, הכלי הכמעט יחיד שיש בשלב זה למדינות אלה להתמודדות עם המצב הוא העלאת ריבית ומכירת דולרים. הבנק המרכזי בטורקיה העלה את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-7.75% אחוזים והמשיך למכור יתרות מט"ח (כ-350 מיליון דולר בשבוע שעבר). הבנק המרכזי בברזיל הודיע שיזרים כ-60 מיליארד דולר עד סוף השנה (כ-3 מיליארד דולר בשבוע). הבנק המרכזי בהודו הודיע שירכוש מחדש אג"ח ממשלתיות בסכום של כ-1.3 מיליארד דולר וישקול להגדיל את הכמות בעתיד. בנוסף, ממשלת הודו הציגה הגבלות חדשות על משקיעים מקומיים שתגביל יציאת ההון מהמדינה.
קשה לצפות האם הצעדים האמורים יצליחו לשנות את התמונה או לא. שאלה אחרת היא עד כמה כל זה נוגע למדינות המפותחות, ששפר מעמדה של ישראל להימנות עליהן. על כך אין הסכמה בין הפרשנים הכלכליים. מה שכן ברור הוא שלאורך זמן, הידרדרות מתמשכת בכלכלת המדינות המתפתחות אינה בריאה לעולם.
ועוד אחד?
ובנוסף לכל זה, קיים גם הדבר אחד ההוא: כמו בכל שנה, גם בתשע"ד צפוי אותו אירוע שלא יכולנו לדמיין – אירוע שיתיר חותם כזה או אחר על שוק ההון הישראלי. בשנה האחרונה היו אלה האירועים שהובילו להתפטרות מנכ"לית ויו"ר הבורסה לאחר מאבק מתוקשר עם יו"ר רשות ני"ע, סאגת הנגיד המביכה, ומעל הכול, ההישג של יאיר לפיד בבחירות והפיכתו לפתע פתאום שר האוצר של מדינת ישראל.
זוהי שאלת מיליון הדולר גם השנה – מהיכן תגיע ההפתעה ובאיזה סדר גודל היא תהיה. מבלי לנבא ניתן להעריך דבר אחד בוודאות: הסבירות אמנם רחוקה מלהיות גבוהה, אך במקרה שהחזרה למו"מ עם שכנינו הפלשתינים תסתיים באיזשהו סוג של הסכם, מבחינת הבורסה בתל אביב, ההשלכות יהיו בסדר גודל של אירוע קוסמי.
בתלמוד במסכת בבא בתרא אומר רבי יוחנן כי מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. ר' יוחנן מן הסתם לא דמיין את שוק ההון של ימנו, אבל דבריו בהחלט רלבנטיים כמעין אזהרה נוקבת בפני כל מי שמנסה לנבא את העתיד להתרחש בשוק ההון. הכתובת אולי מופיעה לפעמים על הקיר, אבל לך תמצא את הקיר שעליו היא מופיעה.
