עזבת עבודה? כך תדחה את התחשבנות המס על הפיצויים

לפי חוק פיצויי פיטורים (תשכ"ג־1963), עובד שהפסיק את עבודתו וזכאי לקבל פיצויי פיטורים, יהיה סכום הפיצויים משכורתו האחרונה הקובעת לפיצויים כפול שנות הוותק בעבודה. על פי דיני המס, כספים אלו הם הכנסת עבודה החייבת במס (למעט הסכום הפטור כמפורט בהמשך). במילים אחרות, כספי הפיצויים שיתקבלו יצטרפו להכנסתו החייבת במס של העובד בשנת המס שבה יתקבלו, אלא אם כן יבצע העובד פעולות מסוימות כדי להקטין או לדחות את חבות המס.

תקרת הפיצוי

רשות המסים מפרסמת מדי שנה את תקרת סכומי פיצויי הפיטורים הפטורים ממס בעבור כל שנת עבודה. תקרת הסכום הפטור ממס עבור כל שנת עבודה היא המשכורת האחרונה של העובד הקובעת לפיצויים או תקרת הפטור ממס על כספי פיצויים כפי שנקבעה על ידי רשות המסים - הנמוך מביניהם. ב־2013 סכום תקרת הפטור ממס על כספי פיצויים לפי פקודת מס הכנסה הוא 12,120 שקל לכל שנת עבודה. על כל סכום מעל סכום הפטור, יחויב העובד לשלם מס.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

אם כספי הפיצויים שולמו במזומן ישירות מהמעסיק, מועד חיוב המס יהיה בשנה שבה התקבלו בפועל. אם כספי הפיצויים הופקדו במהלך שנות העבודה בקופת גמל, מועד חיוב המס יהיה במועד הפרישה מהעבודה, גם אם בפועל לא משך העובד שפרש כספים מקופת הגמל.

ואולם, העובד יכול להימנע מכך אם יבקש לבצע רצף פיצויים (נקרא לעתים גם רצף מעסיקים) או רצף קצבה על כספי הפיצויים שבקופת הגמל שלו.

כספי הפיצויים הנצברים הם חלק נכבד מהחיסכון הפנסיוני של העובד (כ־45%), ולכן משיכתם מקטינה את סכום פנסיית הזקנה העתידית בעת היציאה לגמלאות. לכן, מדינת ישראל מעודדת את החוסכים להימנע מפעולה זו ולדחות ככל האפשר את משיכת כספי הפיצויים בעת עזיבת עבודה, בין היתר באמצעות הסדר של רצף פיצויים. רצף פיצויים מאפשר לדחות התחשבנות על כספי הפיצויים שיקבל העובד ממקום העבודה הנוכחי למועד עזיבת מקומות העבודה הבאים שלו. כלומר, בעת עזיבת מקומות העבודה הבאים תבוצע התחשבנות מס על כל כספי הפיצויים שנצברו מכל המעבידים שברצף פיצויים, כל זאת לפי הוותק הכולל של סך שנות העבודה אצל כל המעסיקים שברצף פיצויים.

הסכום המרבי שעליו אפשר להחיל הסדר של רצף פיצויים מוגבל בתקרה ומורכב מסיכום סכום הפיצויים הנדרש לכיסוי התחייבותו של המעסיק כלפי העובד לפי חוק פיצויי פיטורים וסכום של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק כפול שנות עבודה אצל המעביד שממנו פורש העובד. סכומים החורגים מהתקרה ייחשבו להכנסת עבודה החייבת במס שולי בהתאם להכנסה הכוללת בשנת הפרישה.

תנאים לביצוע

עובד שעזב את מקום עבודתו ומעוניין לבצע רצף פיצויים על כספי הפיצויים חייב לעמוד בשלושה תנאים קבועים בחוק. ראשון – תנאי הכרחי לביצוע רצף פיצויים הוא הותרת כל כספי הפיצויים הפטורים ממס בקופת הגמל. יודגש כי יתר כספי הפיצויים ומענקי פרישה, בין אם הופקדו בקופת הגמל ובין אם לא, ייראו ככספים חייבים במס אם לא בוצע בגינם רצף פיצויים; התנאי השני – הודעת העובד העוזב למס הכנסה - העובד חייב להודיע לפקיד השומה בעיר מגוריו, תוך 90 יום מיום עזיבת מקום העבודה, על רצונו לבצע רצף פיצויים בגין כספי הפיצויים הצבורים בקופות גמל על שמו. ההודעה תבוצע באמצעות טופס 161א (סעיף ד.5.(5.1)). התנאי השלישי והאחרון הוא מציאת מקום עבודה חדש – על העובד למצוא בתוך שנה מיום סיום העבודה הקודמת מעסיק חדש שיפקיד עבורו כספי פיצויים בקופת גמל.

אם העובד לא מצא מקום עבודה חדש, אזי תתבצע התחשבנות מס על כספי הפיצויים. בהקשר זה יצוין כי עובד שביקש רצף פיצויים והפך לעצמאי בתוך השנה שניתנה לו למצוא עבודה כשכיר, לא יוכל להמשיך את רצף הפיצויים וייאלץ לבצע התחשבנות מס על כספי הפיצוייםאפשר לבטל את רצף הפיצויים בתוך שנתיים מיום עזיבת המעסיק הקודם, אך אם לא נמצא מעסיק חדש כמפורט לעיל - בתוך שנה.

השורה התחתונה

רצף הפיצויים יכול לאפשר הקטנה ודחיית מס על כספי פיצויים חייבים במס ואף להגדיל זכויות פנסיוניות עתידיות באמצעות שמירה על סכומי החיסכון הצבורים

הכותב הוא מנהל תחום מקצועי בהלמן־אלדובי קופות גמל ופנסיה ובעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני