השורה התחתונה
מעסיק עוזרת בית? גם אתה צריך להפריש לקרן פנסיה
צו ההרחבה מחייב כל מעסיק בישראל להפקיד לעובדיו כסף לחיסכון פנסיוני. אי־עמידה בהוראות הצו חושפת את המעסיק לסנקציות כבדות
גם לעוזרת מגיע!
ביולי 2007 נערך ונחתם הסכם על ידי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית החדשה, שחייב עריכת ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד בישראל המועסק בארגונים החברים בלשכת התיאום ושאין לו הסדר פנסיוני מיטיב. נכון לאותה שנה, היו בישראל כמיליון עובדים ללא רווחה היות שלא היה להם חיסכון פנסיוני. כדי לדאוג לציבור העובדים ולצורך הקטנת התלות בקצבת זקנה מביטוח לאומי במקביל, חתם שר התמ"ת בדצמבר 2007 על צו הרחבה המחיל את הוראות ההסכם מ־1 בינואר 2008 על כלל העובדים במשק, כך שמתאריך זה ואילך חלה על כל מעסיק בישראל חובת הפקדה לחיסכון פנסיוני לכל עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב. גם אדם פרטי שמעסיק עובד נחשב כמעסיק, והוא מחויב לקיים את תנאי צו ההרחבה.
באיזה מוצר להפקיד?
על פי צו ההרחבה, עוזרת הבית רשאית לבחור בכל קופת גמל לקצבה, אך בתנאי שיהיו לה כיסויים ביטוחיים למקרה מוות ונכות באותה הקופה או בקופה אחרת. למרות האמור, אם עוזרת הבית בגיל 50 ומעלה ("עובד מבוגר"), היא רשאית להצטרף גם לקופת גמל לקצבה ללא כיסויים למקרה מוות ונכות, בתנאי שהודיעה על כך בכתב למעסיקה. אם עוזרת הבית לא בחרה קופה בתוך 60 יום מתחילת עבודתה, על המעסיק לא לחכות לבחירתה אלא להפקיד את הכספים כברירת מחדל לקרן פנסיה מקיפה חדשה.
ממתי נדרש להפקיד
עוזרת הבית תהיה זכאית לביטוח פנסיוני לאחר שישה חודשים ממועד תחילת עבודתה. עם זאת, על המעסיק לבדוק אם היא כבר מבוטחת בתוכנית פנסיונית כלשהי. אם כן, לא תידרש תקופת המתנה של שישה חודשים ועוזרת הבית תהיה זכאית לביטוח פנסיוני כבר ממועד תחילת עבודתה. במקרה זה המעסיק יידרש להפקיד לאחר שלושה חודשי עבודה רטרואקטיבית או עם תום שנת המס - המוקדם מביניהם.
לעניין זה אעיר שתי הערות חשובות:
ראשית, במקרה שלעוזרת הבית היה הסכם טוב יותר במקום העבודה הקודם, המעסיק החדש אינו מחויב לשמור על התנאים הקודמים שלה אלא רק לפי התנאים שבצו ההרחבה. שנית, אם במסגרת הסכם ההעסקה של העוזרת היא תקבל לאחר תקופה מסוימת תנאים טובים יותר מהתנאים שבצו ההרחבה, אז על המעסיק להחיל עליה את תנאי צו ההרחבה עד לתחילת מועד ההסדר המיטיב.
כמה מפקידים?
נקבע שסך שיעור ההפרשות לחיסכון הפנסיוני יהיה בשנת 2008 2.5% מהשכר המבוטח של העובד ויעלה ב־2.5% מדי שנה עד ל־17.5% בשנת 2014. נכון לשנת 2013, סך שיעור ההפרשות הוא 15%: העובד מפקיד 5% משכרו, המעסיק מפקיד 5% ועוד 5% עבור פיצויי פיטורים. השכר שבגינו מחויב המעסיק להפקיד הוא השכר הקובע כפי שקבוע בחוק פיצויי פיטורים או השכר הממוצע במשק - לפי הנמוך. לדוגמה, אם השכר הקובע של העובד הוא 10,000 שקל, אז המעסיק חייב להפקיד רק בגין השכר הממוצע במשק (8,828 שקל נכון ל־2013). אם כך, כיצד הפכו 500 שקל ל־400 אלף שקל?
היות שמוטי לא הפקיד לעוזרת הבית כספים לביטוח פנסיוני, העוזרת תבעה לא רק את הסכום שלא הופרש במשך תקופת עבודתה, אלא גם את הזכויות הפנסיוניות שאיבדה כגון קצבת הנכות וקצבת הזקנה שהיתה אמורה לקבל מקרן הפנסיה. במקרה זה, הזכויות הפנסיוניות הגיעו לכ־400 אלף שקל. בהקשר זה חשוב להדגיש כי גם אם עוזרת הבית לא איבדה את כושר עבודתה במקום העבודה או כתוצאה ממנו, המעסיק יהיה חשוף לתביעה מעין זו שכן קרן הפנסיה אינה מבחינה לרוב בנסיבות אובדן כושר העבודה של העוזרת.
אייל סיאני הוא מנהל תחום מקצועי בהלמן־אלדובי קופות גמל ופנסיה ובעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני
השורה התחתונה: צו ההרחבה מטיל אחריות על כל מעסיק בישראל לערוך ביטוח פנסיוני לעובדיו. המעסיק חייב למלא זאת גם אם העובד החליט לוותר על עריכת ביטוח פנסיוני.