• תפריט
בורסת ת"א

אלשיך מפחיתה מחשיבות מומחה: "אינו פתרון פלא להסדר"

שופטת הפירוקים אמרה בפורום שעסק בפונקציה החדשה בהסדרי חוב: "עבודת המומחה צריכה להיות מוגבלת, החוק איננו מבהיר את מי הוא מייצג"

רחלי בינדמן 07:4819.03.13

"על עבודת המומחה להיות מצומצמת בהיקפה", כך אמרה אתמול השופטת ורדה אלשיך בדיון בפורום שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה ועסק בתפקידו של המומחה בהסדרי חוב.

במסגרת דיון בפורום שווי הוגן, הפועל במסגרת התוכנית לחשבונאות של בית הספר למינהל עסקים של המרכז, דנה שורה של בעלי תפקידים המעורבים בהליך הסדרי החוב במהות הפונקציה החדשה שנוספה להליך: מומחה מטעם בית המשפט, ששירותיו נשכרים כדי לפקח על ההליך.

 

"מומחה אינו יכול להוות פתרון קסם ולתת מענה כולל בטיפול בהסדר חוב", אמרה אלשיך. "לדוגמה, באחד התיקים שבהם נתקלתי היה ויכוח באיזה רוב נדרש לאשר את הסדר החוב. שאלות כאלה לא ייפתרו על ידי המומחה המקצועי, אלא על ידי בית המשפט. זה אולי נשמע קיצוני, אבל לדעתי נדרש לקבוע מאגר של מומחים במסגרת נספח לחוק". אלשיך הביעה ביקורת על תיקון החוק החדש שיצר את מוסד המומחה: "עם כל הכבוד לחקיקה, התיקון אינו מבהיר מיהו הקליינט של המומחה: בית המשפט, הנושים או שמא בעלי האג"ח?".

 

ורדה אלשיך ורדה אלשיך צילום: אוראל כהן

 

אלשיך אמרה שהסדרי חוב הם לא תחומו המקצועי של בית המשפט, שתפקידו הוא לשמש כלב שמירה בתהליך. "לעתים אני לומדת מראש על חברות שעתידות להגיע לבית המשפט, שכן ההסדר כבר החל דרך דפי העיתון. מצב דברים מעין זה נותן הרגשה שבית המשפט משמש מעין חותמת גומי לאישור הסדר החוב. בישראל בדרך כלל ההסדר מגיע לבית המשפט רק כאשר כלו כל הקצין. יש לזכור שלחברה נושים נוספים מלבד בעלי האג"ח".

 

"האדרה של המומחה"

עו"ד גיא גיסין, המייצג מחזיקי אג"ח בהסדרי חוב, אמר בדיון: "לדעתי, מחזיקי האג"ח הם הקליינטים העיקריים של התיקון לחוק. תפקיד המומחה להפוך את ההליך לסטנדרטי. מהרגע שמתחיל מו"מ להסדר חוב, יש לפנות לבית המשפט ולמנות מומחה". בתגובה אמרה אלשיך: "אתה מנסה לעשות האדרה של המומחה, ומייחס לו מומחיות כלכלית לאג"ח. אולם לאילו אג"ח הוא מומחה, לקצרות או לארוכות?". גיסין השיב: "על המומחה הכלכלי להתייחס לכל הגורמים ולהגיע לשיווי המשקל שמבטא את כלל האינטרסים".

 

כונס הנכסים הרשמי ד"ר דויד האן, שאחד מתפקידיו הוא להמליץ אם למנות מומחה, אמר: "יש גורמים רבים שמעורבים במשא ומתן להסדר חוב. יש גם תחושה שדברים מגיעים לבית המשפט בשלב מאוחר מאוד, אם בכלל. על רקע זה הגיע התיקון לחוק".

 

דקאן בית הספר לחשבונאות, פרופ' ברנע, תהה האם הערת "עסק חי" היא עילה לפנייה לבית המשפט. על כך השיב גיסין: "בישראל הערת 'עסק חי' ניתנת לא פעם רק לאחר ההסדר, ולכן ברמה הפרקטית לא בטוח שהיא רלבנטית".

 

ביהמ"ש או המחזיקים?

בדיון השתתף גם אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמונה למומחה בהסדר החוב באי.די.בי. "בעיית הנציג בהסדרי חוב היא קשה", אמר גבאי. "החשיפה הכספית של המשקיעים המוסדיים אינה גבוהה באופן יחסי, אולם הם חייבים להשתתף בנציגות לאור תפקידם הציבורי. למעשה, לא פעם המוסדיים מפסידים מהשתתפותם במו"מ.

 

המומחה שינה את הדינמיקה. בכוחו להשתמש בסמכויותיו ולנתב את המשא ומתן כבר במהלכו. כפועל יוצא, חשוב שהמומחה יהיה מעורב כבר בתחילת התהליך. לדעתי, הלקוח של המומחה הוא עולם המחזיקים".

 

על דברים אלו, שאלה אלשיך: "אם כך, אז מיהו הגורם שיכפה את דעתו של המומחה - בית המשפט או המחזיקים?". גבאי השיב: "להערכתי, ברוב המקרים תתקבל תוצאה מוסכמת על הצדדים. רק במקרים קיצוניים תידרש הכרעת בית המשפט".

לכתבות נוספות בנושא שוק ההון 

 

בטל שלח
    לכל התגובות