בנק ישראל: הרגולציה הזיקה למחזורי המסחר והקטינה את מספר החברות

מתחילת 2010 נרשמהה ירידה של כ-44% בהיקף המסחר בשוק המניות הישראלי, ובמחצית השנייה של 2012 הוא כבר הגיע לשפל של שש שנים.

שוק ההון ממלא תפקיד מרכזי בהקצאה יעילה של מקורות ההון במשק. אחד התנאים המרכזיים לתפקודו של השוק ולאמון המשקיעים בו הוא קיומה של רמת נזילות גבוהה. בסקירה מיוחדת שפרסם היום (ג') בנק ישראל, נבדקו הסיבות מאחורי הדעיכה בבורסה המקומית. בבנק מתריעים כי היקף מסחר נמוך מרתיע משקיעים מלהשקיע בבורסה, ודבר זה עלול להקשות על החברות לגייס הון בשוק.

לפי בנק ישראל, הירידה במחזורי המסחר בשנים האחרונות אינה תופעה ייחודית לבורסה המקומית, והיא נצפתה במרבית הבורסות בעולם. בזמן שהמחזורים בתל אביב ירדו ב- 44% מאז תחילת 2010, הממוצע העולמי עומד על ירידה של 18% בלבד. בניטרול שווקים מתעוררים מפותחים ואחרים המצב משתפר מעט אז הירידה בת"א מסתכמת ב-35% לעומת ממוצע עולמי של 26%. נתון מטריד נוסף, הינו ששווי השוק של הבורסה המקומית ירד ב-14% מסוף 2009, שווי הבורסות בעולם עלה בממוצע ב-12%.

סם ברונפלד אסתר לבנוןצילום: אוראל כהן

הדבר הוביל את בנק ישראל לבחון את הגורמים הייחודיים לישראל שהחריפו את הירידות במחזורים. בראשם מציינים את יציאת המשקיעים הזרים מהבורסה. ראשית, שינוי הסיווג של ישראל במדדי ה-MSCI, ממשק מתעורר למשק מפותח, הביא ליציאה נטו של המשקיעים הזרים מהבורסה. במקביל מציינים בבנק כי הירידה במחזורים הושפעה מהעלייה ברמת הסיכון של המדינה, וזו הפחיתה את האטרקטיביות של הבורסה בעיני המשקיעים הזרים.

לבסוף, בחנו בבנק האם השינויים ברגולציה הכלכלית והפיננסית, שחלקם נתפסו כשינוי של כללי המשחק במשק, הביאו ליציאת משקיעים – מקומיים וזרים כאחד – מהבורסה ולקיטון במספר החברות הציבוריות.

מיתוס ראשון שבנק ישראל הפריך היה ההשערה שהעלאת המיסוי על רווחי הון בתחילת 2012 הביאה להסטת השקעות מהבורסה לאפיקים שלא הושפעו מהעלאת המיסים. ואולם בניתוח של הרכב תיק הנכסים של הציבור לא נמצאו עדויות להסטת השקעות משוק המניות לאפיקים אלטרנטיביים. כמו כן, לא נמצא כי שחקנים שלא הושפעו מהשינוי במיסוי (משקיעים מוסדיים ותושבי חוץ) הגדילו את חלקם היחסי באחזקות במניות.

לאחר מכן בחנו בבנק האם הידוק הרגולציה על החברות הציבוריות היא זאת שהורידה את מספר החברות ופגעה במחזורי המסחר. במהלך השנים האחרונות נערכו מספר שינויי חקיקה במטרה להגביר את השקיפות ולהדק את הפיקוח על החברות הציבוריות. בהקשר זה עלתה הטענה שהידוק הרגולציה מכביד על החברות ולכן יצר תמריץ שלילי לביצוע הנפקות חדשות ותמריץ חיובי למחיקת חברות מהמסחר.

בורסת תל אביב צילום: אוראל כהן

לראיה מספר החברות הציבוריות ירד כ-16 אחוז בין השנים 2008 ל-2012 - ובעקבות כך הוביל גם לירידה במחזורים. ואולם ירידה במספר החברות בתקופת שפל אינה ייחודית לבורסה המקומית ולעת הנוכחית. מהשוואה לעבר עולה כי אף על פי שגם בתקופות שפל קודמות נרשמו ירידות במספר החברות הציבוריות בבורסה בת"א , לא ניתן להתעלם מכך שמספרן כיום נמצא בשפל של שלוש עשרה שנים. לפיכך מסיקים בבנק ישראל כי הידוק הרגולציה היה בין הגורמים שתרמו לירידה במספר החברות ובכך לירידה במחזורים.

מיתוס נוסף שמפריחים בבנק ישראל, היא הטענה כי החרפת הרגוליצה בענפים שונים במשק פוגעת במסחר בחברות. בשנים האחרונות חלק מענפי המשק עברו רפורמות מקיפות, ובראשן ניצבות הרפורמה בשוק התקשורת, והרפורמות בענף הביטוח. מאחר שבטווח המיידי הרפורמות פגעו ברווחיותן של החברות בענפים אלה, עלתה הטענה שהן תרמו לירידה במחזורי המסחר במניות של החברות. אך לפי ניתוח בנק ישראל של הנתונים, ובדיקת שיעור המחזורים בענפים אלו מתוך סך המחזור בבורסה, מוצאים כי השיעור בתקופה שלאחר החלת הרפורמות העיקריות אינו שונה באופן מובהק מהשיעור בתקופה שלפני החלתן.