יאיר סרוסי: "ישראל לא עברה משבר פיננסי"
לדברי יו"ר בנק הפועלים, לא היה בשום רגע מצב של מחסור אשראי ללקוחות פרטיים. להיפך - אנו רואים תחרות עזה בין הבנקים על העסקים הקטנים ומשקי הבית. לעומת זאת, רואים ירידה באשראי לחברות אחזקה ותאגידים גדולים
"הכלכלה העולמית ניצבת בפני שורת הכרעות שהן פוליטיות ביסודן אך בעלות משמעות כלכלית גדולה. גם בישראל של אחרי הבחירות תידרש המערכת הפוליטית-כלכלית להחלטות משמעותיות". כך אמר היום יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס.
סרוסי ציין כי מאז המשבר הפיננסי של 2007-2008 הרחיבו הבנקים המרכזיים ברוב המדינות את תחומי השפעתם מעבר למדיניות מוניטרית קונבנציונאלית. "הבנקים המרכזיים קיבלו אחריות על יציבות המערכת הפיננסית ומכאן נתחייבה יצירת מדיניות חדשה מצד הבנקים המרכזיים, היוצרת תהליך אנטי-מחזורי. תהליך זה נוצר באמצעות החמרה רגולטורית בתקופות של גאות כלכלית, המאפשרת יצירת כריות ביטחון, ומצד שני - הקלה רגולטורית בעיתות שפל כלכלי, בהן נאלצים הבנקים להישען על כריות הביטחון שנצברו בתקופות הגאות. מדיניות אנטי-מחזורית היא כיום הכוונה המוצהרת של ראשי מערכות הרגולציה בעולם".
בדברו על המשק הישראלי ציין יו"ר בנק הפועלים, כי המפתח ליציבות פיננסית בישראל היה תהליך קפדני של הורדת יחס חוב תוצר וירידת גירעון ממשלתי, יחד עם מערכת בנקאית שמרנית. "אלה איפשרו את עליית הדירוג הישראלי, מתוך בניית תחושת אמון ואחריות של המערכת. ישראל לא עברה משבר פיננסי ולא נדרש לה סיוע. ישראל עדיין צומחת בקצב של כ- 3% לשנה, בהתבסס על צמיחת האוכלוסייה שהיא ברובה צעירה, יחסית למדינות מפותחות אחרות. הביקוש לאשראי צרכני נשאר יציב".
"לא היה בשום רגע מצב של מחסור אשראי ללקוחות פרטיים. להפך - אנו רואים תחרות עצומה בין הבנקים על משקי הבית והעסקים הקטנים. לעומת זאת אנו רואים ירידה באשראי לחברות ההחזקה והתאגידים הגדולים. הבנקים קבעו בשנה האחרונה יעדים של ירידה בריכוזיות האשראי ובמימון רכישות שליטה. האשראי הכולל כמעט ולא עולה במערכת כיוון שכל הבנקים מעורבים במאמץ להעלאת הלימות ההון".
יו"ר בנק הפועלים אמר כי במשבר הפיננסי האחרון ראינו לראשונה מצב של חדלות פירעון של מדינות מפותחות, והורדת דירוג של משקים מובילים. "האמון במערכת הפיננסית העולמית נסדק, ומי שנקרא לרפא את האמון הם הבנקים המרכזיים. הפעולה המוניטרית המהירה - והמאוחדת - של הזרמת נזילות לשווקים והפחתה חדה בריבית הוציאו את המערכת מן השיתוק שאחז בה בסוף 2008 ותרמו להתקצרות המיתון בפעילות הכלכלית הגלובלית. אולם חובה להזהיר כי נקיטת המדיניות של ריבית אפסית, שהיא למעשה ריבית שלילית, מפסיקה ברגע מסוים להיות יעילה לצמיחה, משום שתוצאתה היא ניפוח מחירי נכסים. היא עלולה לייצר ניפוח מחירי נכסים, כפי שראינו מאז 2007. כתוצאה, התפתחו בועות בשווקים הפיננסיים וגם בשווקי הנדל"ן, שהתנפצותם הייתה אחד הגורמים המשמעותיים לפריצת המשבר בארצות הברית".
|לכן חובה על הבנקים המרכזיים להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, ולנקוט מדיניות אנטי-מחזורית שתאזן בין הלחצים השונים", הדגיש סרוסי. עוד אמר יו"ר בנק הפועלים כי נמשכים במרץ תהליכי הקונסולידציה וההתארגנות מחדש בבנקאות הבינלאומית. "המטרה של תעשיית הבנקאות אחרי המשבר היא מצד אחד לחזק את מבנה ההון ולהוריד רמות סיכון, ומצד שני לשמר רווחיות בסביבה מאתגרת ולייצר לבעלי המניות תשואה מספקת על ההון".
S&P: "איננו מאמינים שגוש היורו יתפרק"
"הביצועים של דירוגי חוב ריבוניים של S&P הביאו לידי ביטוי בזמן הנכון את יכולת החזר החוב של המדינות", כך אמר הבוקר (ב') ד"ר מוריץ קרמר, ראש יחידת דירוג האשראי לאירופה, המזרח התיכון ואפריקה בסוכנות הדירוג S&P בוועידת ישראל לעסקים של גלובס בהתייחסו למשבר החובות באירופה .
קרמר הוסיף שכבר ב-2004 הורידה הסוכנות את דירוג החוב של יוון ואיטליה לרמות נמוכות מאשר מה שחשבו בשווקים. "גם היום, הדירוג של גוש היורו הוא AA-, שהוא אמנם עדיין גבוה, אבל ירד בשנים האחרונות בקצב מדוד. אינני רוצה להמעיט מחומרת המשבר, אבל צריך לשמור על הדברים בהקשר הנכון, במיוחד בכל הקשור לדיבורים על פירוק הגוש או מותו של היורו. נכון שהשיחות האלה הולכות ודועכות, אבל עדיין יש משקיעים שסבורים שגוש היורו יתפרק. אנחנו חושבים שזו אפשרות פסימית, ואיננו מאמינים בה. יש אפשרות שממשלה עתידית ביוון תחליט, חרף כל המאמצים הבין לאומיים ,עקב המיתון והאבטלה הקשים, לפרוש מהגוש - אבל זו תהיה החלטה של הממשלה הנבחרת ביוון ולא של קובעי המדיניות באירופה", אמר.
"בהנחה שזה יקרה, היא עלולה להיכנס למשבר הומניטארי, בעיקר לנוכח מחסור במוצרי יבוא. האוכלוסיה במדינה תסבול ממצוקה גדולה מאוד, ומדינות אחרות יחשבו פעמיים לפני שיילכו בעקבותיה וייצאו מהגוש", אמר. לדבריו, חשוב לזכור שהמשבר הוא אינו פיסקאלי בעיקרו. למרות שאנחנו רגילים לחשוב במונחים פיסקאליים, על פי גירעון של עד 3% או יחס חוב לתמ"ג של עד 60%, אולם אין זה כך במציאות.
"בחלק מהמדינות בליבת אירופה, ויוון במיוחד, היו גם מאפיינים של משבר פיסקאלי, אולם זה בעיקרו משבר של מאזן תשלומים. המדינות לא מסוגלות לממן את המינוף שלהן. מדינות כמו אירלנד או ספרד הן במוקד המשבר ואם מסתכלים אחורה, למדינות אלו היו דווקא עודפים תקציביים, אבל חוסר האיזון הלך והתנפח, ולא טופל בהתאם".
אנחנו מאמינים שב-2012 היתה גישה רחבה יותר לניהול המשבר באירופה מאשר לפני כמה שנים, וזו הסיבה שאנחנו אופטימיים. זה לא משבר פיסקאלי שצריך לטפל בו באמצעות צנע או הידוק פיסקאלי. זה לא היה מונע את המשבר כי זו בעיה ישנה", אמר. בשנת 2012 קובעי המדיניות מבינים שמשהו אחר צריך לקרות. "המנגנון ליציבות אירופאית ESM ילווה בנקים שנמצאים במצוקה. זה ישבור את מה שהתפתח כמעגל קסמים באירופה, במיוחד בספרד", הוסיף.
צריך במקביל לזכור שבנק מרכזי לא יכול לפתור באופן גורף בעיות של נזילות. כי התפקיד העיקרי שלו שמירת יציבות מחירים. ה-ECB יכול לעזור לממשלות לעזור לעצמן.
חרף כל זאת, ממשיך קרמר לציין כי הדירוג של 14 מתוך 17 מדינות בגוש היורו באופק שלילי, כלומר צפוי לרדת בשנה הקרובה. "המינוף עדיין גבוה בהן, גם בסקטור הציבורי וגם בסקטור הפרטי. הקושי גדול עוד יותר כאשר אין אפשרות לפחת המטבע, במיוחד במדינות הפריפריה. הורדת המינוף תיקח זמן, ואנחנו רואים במדינות מסוימות באירופה מירוץ איטי נגד הזמן. זה הרבה יותר קשה כאשר המדינות מנהיגות מדיניות מגבילה מבחינה חברתית. יש סכנה שכאשר נדמה שהשוק נרגע, הבעיות עדיין לא נפתרות", אמר קרמר.
"יש באירופה את כל המרכיבים הדרושים לפיתרון הבעיה, כולל קונצנזוס פוליטי. אולם, יש סכנה ששאננות, כשהלחץ על השווקים יורד קצת, במיוחד לנוכח הלחץ החברתי בעיקר מכיוון יוון, מונע מקובעי המדיניות באירופה להמשיך ברפורמות הדרושות, ופתרון המשבר עדיין בסכנה", סיכם.
"רק משק חזק יכול לצאת למלחמה מדי פעם"
הכלכלן שלמה מעוז התייחס בכנס לנושא איכות החיים כפי שבא לידי ביטוי במדדים שמפרסם האו"ם. "תוחלת החיים בלידה (המודדת את הבריאות), מדד שוויון כוח הקנייה (כוח הקנייה האמיתי של הכסף), ותוחלת הלימודים (הבודקת את נושא החינוך), אשר בהם ישראל נמצאת במקום 17, גם פינלנד אחרינו, בריטניה במקום 29, וכדומה, ציין מעוז.
"רק משק חזק יכול לצאת למלחמה מדי פעם, ורק משק חזק יכול לעזור לעניים. אני מראה שהמדד ככל שהתמ"ג עולה, כך המדד של איכות החיים עולה. הניסיון לפגוע בעסקים נואל לדעתי, לפגוע ביזמים שהם הבסיס לצמיחה ועליה בתוצר והם הבסיס לכך ששיעור האבטלה בישראל נמוך, הרי שאנחנו צריכים לברך אותם, ולא לפגוע בהם. אסור שעינינו תהיה צרה בהם. לכן לדעתי בסופו של דבר, אני בעד מדד, אבל לא להשתמש במדד מקומי ,כי אפשר לעשות בו מניפולציה. אני מעדיף מדד גלובאלי, של האו"ם", אמר.
