השלב המעשי של הרגולציה: חברות הדירוג עולות לכנסת
חוק הדירוג, שצפוי לעלות בשבוע הבא לקריאה ראשונה בכנסת, מגדיר לראשונה את ניגודי העניינים בפעילות הדירוג, ויאפשר לשר האוצר יוכל לקבוע תקנות לפרסום שיטות הדירוג
אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, חברות הדירוג המקומיות עשויות להתמודד בקרוב עם חוק חדש בישראל לפיקוח על פעילותן. ניתוח של הצעת החוק, שצפויה לעלות ביום שני הבא לקריאה ראשונה בכנסת, חושף את חששות הרגולטורים מהמצב הנוכחי שבו לא נחסמו בחוק מצבים אפשריים של ניגודי עניינים בפעילות חברות הדירוג המקומיות S&P מעלות ומידרוג מול החברות המדורגות.
ליבת החוק, פרי יוזמה משותפת של רשות ני"ע ומשרד האוצר, טמונה בסעיף 16 שלו שכותרתו "ניגוד עניינים של חברת הדירוג", ובפתיח של הסעיף נקבע כי חברת דירוג "תנהג בעצמאות ומשיקולים מקצועיים בלבד".
הפרדה בין תשלום לדירוג
בשנים האחרונות מתמודדות חברות הדירוג עם כרסום במעמדן, שהתעצם לנוכח המשבר הפיננסי העולמי, שבו הן כשלו מלהתריע בפני המשקיעים מבעוד מועד על ההרעה במצבן של החברות המדורגות.
החולשה המתמשכת במעמדן נובעת במידה רבה מטיב הקשר שבין חברת הדירוג לחברה שרוכשת את הדירוג. מי שמשלם עבור הדירוג היא החברה שניירות הערך שלה מדורגים על ידי חברת הדירוג, והיא מקור הפרנסה של חברת הדירוג שצריכה לעקוב אחר מצבה הפיננסי של החברה ולהתריע על שינוי לרעה במצבה.
מטבע הדברים, חברת הדירוג מעוניינת לקבל כמה שיותר עבודות דירוג, כך שדירוג לא מחמיא, עשוי לכאורה להביא לכך שהחברה המדורגת תפנה לחברת הדירוג המתחרה.
סעיף החוק המתייחס לניגודי העניינים מגדיר שתי הוראות מרכזיות לחברת הדירוג. ההוראה הראשונה אוסרת על חברת הדירוג "להתנות דירוג ברכישת שירותים נוספים ממנה". כיום, לשם השוואה, חברות דירוג לא נמצאות תחת פיקוח, והן יכולות לכאורה להתנות דירוג בכך שהחברה תשתמש בשירותי חברת הדירוג גם ביחס לסדרות אג"ח עתידיות.
ההוראה השנייה קובעת כי "על חברת הדירוג לקבוע את גובה התגמול שאותו היא גובה עבור שירותיה במנותק מסימול הדירוג אותו היא מעניקה". מדובר למעשה בלב לבו של המהות העומדת בבסיס החוק. הסעיף מצביע לכאורה על חשש הרשות מכך שחברות הדירוג עלולות לדרוש סכום גבוה יותר עבור דירוג גבוה. תשלום גבוה בגין מתן דירוג מחמיא עלול כמובן לעודד את חברת הדירוג להתפתות להעניק דירוגים גבוהים שלא על בסיס ניתוח מקצועי של מצבה של החברה.
מניעת ניגודי עניינים
הסעיף השני המשמעותי בחוק, סעיף 17, עוסק אף הוא בניגודי עניינים וכותרתו '"ניגודי עניינים של משתתף בהליך הדירוג"' והוא מחולק לכמה תת־סעיפים מרכזיים:
1. "אדם שמשתתף בהליך הדירוג, אסור שיעסוק בפעילות מסחרית עם הגוף המדורג" - עצם העובדה שכיום חברות הדירוג המקומיות לא נתונות לשום פיקוח משמעו שלכאורה האנליסטים, אותם אנשי מקצוע שמנתחים את הנתונים הפיננסים של החברה שעל בסיסם נקבע הדירוג, רשאים לקחת חלק גם במאמצי השיווק וההתקשרות העסקית מול אותה חברה. לכאורה במצב שכזה, האנליסט עלול להפוך לכלי שרת של חברת הדירוג כדי לזכות בעבודה. באופן תאורטי, האנליסט יכול לשבת בשיחה עם מנהל חברה המבקשת לרכוש דירוג ולציין עד כמה הוא מתרשם מהחברה ומיציבותה הפיננסית, באופן שיעודד את מנהל החברה לרכוש את הדירוג מהחברה המדרגת בציפייה לדירוג גבוה.
2. "אדם שמשתתף בתהליך הדירוג אסור שיחזיק במכשיר פיננסי של הגוף המדורג" - מלשון הסעיף עולה כי כיום באופן תיאורטי אנליסטים בחברות דירוג יכולים להחזיק בני"ע אותם הם מדרגים. על מנהלי השקעות חל איסור חוקי להשקיע בני"ע מאחר שהם חשופים למידע פנים. הודעה על הורדה או העלאת דירוג יכולה להשפיע על מחיר הנייר המדורג ורק מתבקש שמי שאחראי על קביעת הדירוג לא יחזיק באותו נייר. ניתן רק להניח שהאנליסטים העובדים היום בחברות הדירוג פועלים על בסיס כללים אתיים ונמנעים מלהחזיק בני"ע אותם הם מדרגים. כעת מסדירה רשות ני"ע את הסוגיה הזו באופן שלא משתמע לשני פנים.
3. "אסור על המשתתף בהליך הדירוג לקיים קשר עם המדורג או אם היו לו בעבר קשרים עם המדורג שעשוי לגרום לניגוד עניינים" - גם כאן מדובר בסעיף שנדמה שהוא ברור מאליו. קיימת בעייתיות אם אנליסט המדרג אג"ח של חברה עבד בה בעבר או שיש לו קשר אישי עם אחד ממנהליה.
4. "על מי שמשתתף בהליך הדירוג אסור לקבל כסף או טובות הנאה מכל גורם עמו מקיימת חברת הדירוג קשרים עסקיים" – גם סעיף זה חושף פוטנציאל להתנהלות בעייתית בה עלול להתרחש מצב בו החברה שרוכשת את הדירוג תטיס אנליסטים על חשבונה בתנאים מפנקים או תשלח מתנות לאנליסטים שעלולים לפגום בשיקול דעתם.
5. "אסור למי שהשתתף בהליך הדירוג לעבוד כנושא משרה בכיר בגוף המדורג בתקופה של שלושה חודשים לאחר מתן הדירוג" – זהו סוג של סעיף צינון שמטרתו למנוע הבטחה מצד החברה המדורגת לג'וב מתגמל באותה חברה בעתיד, באופן שיכול לעודד את המדרג להעניק דירוג גבוה. אלא שמדובר בצינון של שלושה חודשים בלבד, והוא עשוי שלא לשלול אפשרות של הצעת עבודה לאנליסט בחברת דירוג עבור דירוג חיובי.
6. "תנאי השכר של המשתתף בהליך הדירוג לא יהיו תלויים בפעילות העסקית של חברת הדירוג" - החוק קובע למעשה שאסור לתגמל אנליסטים על בסיס הרווחיות של חברת הדירוג. תגמול שכזה יכול לעודד את האנליסט להעניק דירוגים גבוהים שמטבע הדברים הם מקדם המכירות הטוב ביותר של חברת הדירוג.
האוצר יוכל להטיל מגבלות
החוק קובע כי לשם הבטחת עצמאות הליך הדירוג ומניעת ניגודי עניינים רשאי שר האוצר לקבוע הוראות חוק נוספות שיגבילו את תקופת ההתקשרות עם חברת הדירוג ואף יגבילו את שיעורי הרווח של חברת הדירוג ממדורג מסוים. מדובר באפשרות מרחיקת לכת שעלולה לפגוע בחופש העיסוק של חברת הדירוג שכן היא מאפשרת לשר האוצר להחליט למשל שחברת דירוג יכולה לדרג ני"ע של חברה לשנה בלבד ואז לא לעבוד איתה לתקופה של שנה.
החוק החדש גם לא מחייב את חברות הדירוג לתעד את תהליך הדירוג בכתב או לפרסם את השיטות שלפיהן נקבע, אלא משאיר את סוגיות אלו לשיקולו של השר האוצר - והאחרון יוכל לחייב את החברות בתקנות שייקבע בנושאים אלו. עם זאת,כל עוד תקנות שכאלו לא יקבעו בחוק, חלק משמעותי מהיכולת ההרתעתית נפגם שכן ללא תיעוד הליכי הדירוג ופרסום השיטה, יווצר קושי להכריע האם נפל פגם בהליך הדירוג.
מ־S&P מעלות נמסר: "אנו תומכים ברגולציה מאוזנת שתפעל בעקביות עם החקיקה הבינלאומית ותחזק את אמון השוק.S&P מעלות, בהיותה חברה בת של חברת הדירוג הבינלאומית S&P, פועלת בהתאם לכללים הבינלאומיים החלים על חברת האם. על מנת לשמור על אובייקטיביות הדירוג, קיימת הפרדה מוחלטת בין הפעילות האנליטית והעסקית, מעבר לדרישות הרגולציה הקיימות (לפני החוק החדש), החלות על חברות הדירוג בארץ, שאינן מחייבות הפרדה".
ממידרוג נמסר בתגובה כי "מידרוג בוחנות מזה למעלה משלוש שנים את הצעת החוק תוך קשר רצוף ודיאלוג עם הגורמים הרגולטורים הרלוונטיים, במטרה לגבש חוק שיסדיר את כל היבטי הפעילות של חברות דירוג האשראי בישראל ,שהן אחד הצירים המרכזיים של שוק ההון הישראלי. מידרוג פועלת בשקיפות ומקצועיות תחת רגולציה, קודים ונהלים של מוד'יס".
