לפעמים הליכה נגד הזרם משתלמת
אם המתווה הראשון להסדר בדלק נדל"ן היה עובר - תקוותם של בעלי האג"ח לקבל את רוב כספם היתה מתנפצת
הפקעת החניונים בלינצ'פילד, יחד עם האיום המרחף מעל עסקת בקינגהאם, הם בגדר אות הניצחון עבור מתנגדי המתווה הראשון להסדר החוב בדלק נדל"ן. במתווה הראשון החזר החוב לבעלי האג"ח היה מושתת ברובו על התזרים משני נכסים אלו, וזאת להבדיל מההסדר שנחתם לבסוף, ובו הכסף יגיע לבעלי האג"ח ללא תלות באותם נכסים. כלומר, אם המתווה הראשון להסדר, שבו תמכו כמה מוסדיים גדולים כגון מנורה והראל, היה עובר - תקוותם של בעלי האג"ח לקבל את רוב כספם היתה מתנפצת עוד לפני שהדיו על ההסכם יבשה.
רק לפני חודשיים עמד על השולחן הסדר חוב בן 650 עמודים, שמסביר כיצד דלק נדל"ן מתכננת להחזיר כ־1.5 מיליארד שקל לבעלי האג"ח במשך כ־15 שנים. והנה, רגע אחד שבו מופקע הנכס המרכזי מידי החברה, מראה שמילים אינן שוות הרבה, אם אין להן כיסוי.
מדובר בשיעור חשוב עבור הפעילים בשוק שמתמודדים היום עם גל הסדרי החוב: בהסדר חוב מומלץ לדרוש ערבות ישירה של בעל השליטה לתשלום כל החוב, במידה ונותר משהו אחרי התספורת כמובן. וכמו כן, מומלץ לא לבנות בניינים על יסודות של חוסר ודאות.
ההתעקשות של נציגי סדרת האג"ח הבינונית של דלק נדל"ן שלא לקבל את המתווה הראשוני ומלחמת החורמה שניהלו, גם נגד המוסדיים הגדולים, הצליחה להציל גם את מעט הכסף שנשאר למחזיקים אחרי התספורת הכבדה. נחמת עניים, אם תרצו.
פרופסור בכיר לכלכלה סימן בפנינו את הדרך שבה בונים בעלי השליטה הסדרי חוב מיטביים עבורם: "בעל השליטה יודע את ההסתברויות של כלל התרחישים טוב יותר מהציבור הרחב. אז הוא לוקח את התרחיש הסביר ביותר, פורס אותו על פני עמוד או שניים, ואז מתחיל לפזר מילים על תרחישים אופטימיים, אך חסרי סיכוי, רק בכדי לקבל את חתימת הנושים. כך הוא מכין את הקרקע לנפילה ביום שאחרי".
מחזיקי אג"ח צריכים לשנן דברים אלו בבואם לבחון הסדרים ולזכור, שלפעמים הליכה נגד הזרם משתלמת.


