הדולר עלה ב-0.9% ל-4.04 שקלים; היורו זינק ב-1.6%
שערו היציג של היורו נקבע על 4.99 שקלים; ATRADE: "תקיפה לא מתואמת באיראן עשויה להוביל לאסון כלכלי שיכלול פיחות חד בערכו של השקל"
הדולר והיורו התחזקו היום (ב') מול השקל, כאשר הדולר עלה ב-0.9% ל-4.04 שקלים והיורו הוסיף 1.6% ושערו היציג נקבע על 4.99 שקלים.
"הדולר עשוי לפתוח את השבוע מעל הרמה של 4 שקלים לדולר על רקע החששות ההולכים וגוברים לכך שישראל תתקוף באיראן בזמן הקרוב, למרות התנגדותן של ארה"ב והקהילה הבינ"ל לעניין", כתב חזי ינושבסקי,ראש מחלקת מחקר ATRADE. "כלכלנים רבים מעריכים כי תקיפה באיראן עשויה להנחית מכה קשה למשק הישראלי, תקיפה לא מתואמת עשויה להוביל לאסון כלכלי שיכלול מיתון כבד ופיחות חד בערכו של השקל. בבנק ישראל נערכים לאפשרות שיאלצו להתערב במסחר במקרה חירום על מנת למתן את נפילתו הצפויה של המטבע המקומי. לרשותו של הבנק עומדים יותר מ-70 מיליארד דולר ברזרבות המט"ח שלו, אותם הוא יכול להשתמש בעת הצורך על מנת לשמור על יציבות בשער החליפין", הוא כתב.
עם זאת, לדעת ורד יצחקי מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים, לא ניתן לחזות את גובה היחלשות השקל מול המטבעות המובילים במקרה של הסלמה ביטחונית. "תקיפה באיראן תטרוף את הקלפים לחלוטין בזירת המט"ח המקומית", היא אמרה, "בתחילת שבוע המסחר, אנו רואים כי המגזר העסקי מתחיל לבצע הגנות ורכישות מט"ח על מנת להתגונן מתרחיש שלילי לגבי התפתחויות עם איראן. ללא האיום האיראני, הסוחרים בשוק המט"ח מעריכים כי ריבית בנק ישראל תרד בקרוב. חשוב לציין כי אנחנו עדיין לא רואים פאניקה בשוק. ללא האיום האיראני, אנו לא רואים את הדולר עולה מעל רמת 4.1 שקלים".
באירופה נסחרו הבורסות בשבועיים האחרונים על רקע תקוות שהבנק האירופי המרכזי יפעל להוריד את התשואות על אג"ח של מדינות כמו ספרד ואיטליה באמצעות תוכנית רכישת אגרות חוב. עם זאת, השבוע צפויים להתפרסם נתוני מאקרו בבריטניה ובגרמניה שיבחנו את עמידות השווקים. בבריטניה יפורסם מחר מדד המחירים לצרכן וביום רביעי יפורסמו נתוני האבטלה. בגרמניה יפורסמו נתוני הצמיחה מחר, אשר צפויים להראות צמיחה של 0.2% בלבד. נתוני הצמיחה של גוש היורו כולו יפורסמו באותו יום והם צפויים לפי תחזיות כלכלנים להראות על התכווצות של 0.8% בתמ"ג.
ממשלת ספרד פועלת בימים אלה במרץ להכין את השטח לקראת מהלך שנראה בלתי נמנע - בקשה רשמית של חילוץ מלא - במטרה למנוע את התסיסה החברתית הצפויה בעקבותיו.
ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי הבין את חשיבות פעולת המנע, בעקבות הזעם הציבורי והמחאות הגדולות שעוררה בקשת החילוץ של 100 מיליארד יורו לבנקים הספרדיים בחודש יוני, שנעשתה בלחץ זמן לאחר שהאיחוד האירופי דחק בראחוי להגיש בקשה רשמית ללא דיחוי. כמו כן, בחודש שעבר הודיעו איגודי העובדים לראחוי כי הם מתכננים לו סתיו סוער של הפגנות, בעקבות קיצוץ המשכורות במגזר הציבורי, שאליו נוספים הקיצוצים האדירים בממשלים המקומיים שמרעים את תנאיהם אף יותר.
