להמר על מטבע שיושב על חבית של חומר נפץ
חציית מחסום ה־4 שקלים לדולר השבוע החזירה לי את העניין במסחר בשקל: שחקנים מצטרפים, הנזילות משתפרת והתזוזות מאפשרות רווח יומי
לשקל הישראלי יש חשיבות גדולה עבורנו בחדר עסקאות מט"ח נגזרים של הבנק, אולם לדעתי הוא אינו מטבע מעניין.
את זה אני אומר, כמובן, מנקודת מבטו של מי שאינו מנהל מסחר בשקל אלא במטבעות אחרים.
מי שרגיל לסחור במטבעות שאינם השקל מוצא את השקל מגושם למסחר, ולכן אני בהחלט יכול להבין את הטענות כלפיו: שעות הפעילות אינן בדיוק 24 כמקובל, ואינן כוללות את שעות הסגירה הקריטית ביום שישי. כמו כן הנזילות, המרווחים והאפשרויות למסחר אלקטרוני בסכומים גדולים אינם באותה רמה כמו במסחר במטבעות דומים כגון הלירה הטורקית, הזלוטי הפולני והראנד הדרום אפריקאי.
כל זה נכון עד שהעסק הופך להיות מעניין ברגע אחד: לפני כשבועיים, שער הדולר חצה לראשונה זה שלוש שנים את שער ה־4 שקלים (הפעם האחרונה היתה במאי 2009). במצב כזה, שחקנים נוספים מצטרפים למסחר, הנזילות משתפרת והתזוזות היומיות הן בטווח רחב יותר שמאפשר לגרוף רווחים אפילו ברמה היומית. אבל עכשיו, כשהגענו לטריטוריה הזו, השאלה היא מה הלאה. עכשיו למעשה, נסללת הדרך לניסיון אמיץ נוסף להגיע לרמת ה־4.25 שקלים לדולר שאותה כשל השוק לפרוץ כמה פעמים במרץ ואפריל 2009.
הסיבות לעיני השור שאני תולה בשער הדולר מול השקל בתקווה לנגוח בו כלפי מעלה הן רבות:
1. המצב בעולם: מתברר שיוון היתה רק המנה הראשונה בתפריט הזוועות האירופי. מחוז ולנסיה קרס וביקש את סיוע ממשלת ספרד, וכעת יש חשש ששישה מחוזות נוספים בספרד ילכו בעקבותיו. מצב זה לוחץ את התשואות על האג"ח הממשלתיות הספרדיות לרמה מסוכנת שעלולה להביא לקריסת הכלכלה במדינה. עם זאת, מדינות חזקות כמו גרמניה, הולנד ולוקסמבורג קיבלו הורדה בתחזית הדירוג על ידי סוכנות הדירוג מודי'ס, ויש חשש שיאבדו את הדירוג המושלם. ואם לא די בכך, הצמיחה בארה"ב ובסין מאטה. כל אלה מציתים גל של יציאה מנכסים מסוכנים וריצה אל הדולר, ובכך השקל אינו יוצא דופן, להפך. ישראל, כמדינה מוטת יצוא, רגישה יותר למצוקה העולמית.
2. יחסי בנק ישראל והממשלה: את המשבר של 2008 ישראל עברה בהצלחה יחסית, בעיקר בשל שיתוף פעולה יוצא דופן בין בנק ישראל למשרד האוצר, המשמעת התקציבית של 2008 והיוקרה שממנה נהנה אז סטנלי פישר. אלא שהסיבות למשבר אז, אינן דומות לנסיבות המשבר הנוכחי. הבחירות שמעבר לפינה והמחאה החברתית לוחצות את התקציב מצד אחד, בעוד שפישר מוביל טון תקיף מול הממשלה ומחצין את מידת הקונפליקט מעל כל במה. כראיה לכך, הורדת הריבית האחרונה ביולי הביאה דווקא להיחלשות השקל, כי איתה הגיעה הצבעת אי־אמון של הנגיד בממשלה. למרות צפירת ההרגעה שנשמעה מהממשלה עם חבילת הקיצוצים, סוכנויות הדירוג ושחקני המט"ח הגדולים בעולם עדיין ערים לקונפיקט המתמשך בין הנגיד לממשלה, וזה כמובן פועל לרעת השקל.
3. גיאופוליטיקה: כל מה שקורה סביבנו מזכיר לכל מי שניסה לשכוח שהשקל הוא מטבע השייך למדינה שיושבת על חבית חומר נפץ. החרפת הטון מול איראן והאביב הערבי מזכירים לכל סוחרי המט"ח בדסקים של השווקים המתעוררים שאולי כדי לשקול מחדש את הגישה הניטרלית לגבי השקל ביחס למטבעות אחרים.
4 . מומנטום וניתוח טכני: החצייה של רמת ה־4 שקלים לדולר ששמרה על השקל מלמעלה במשך יותר משלוש שנים, וביצוע כל הוראות הסטופ־לוס (פקודת שמפסיקה את המסחר בשער מסוים, ובכך מקבעת הפסדים) שהיו מעליה עד רמת ה־4.05 יוצרות מומנטום והזדמנות למהלך רענן כלפי מעלה.
מה שמפתיע הוא שדווקא ברמות אלו לא רואים יצואנים שמוכרים, יש להם סבלנות ואמונה שאין להם מה למהר ולהתגונן בעסקאות פורוורד כנגד התחזקות מחודשת של השקל, וזה אומר שוק של קונים בלבד. מובן שגם אם היה לי כדור בדולח, אין דבר בטוח בשוק המטבעות, אבל פתאום יש עניין במסחר בדולר מול השקל, והוא כלפי מעלה.
הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון
