הקרב החם על הכיסאות בדש־מיטב
המיזוג המתגבש של דש ומיטב יהפוך אותם לבית ההשקעות השני בגודלו בישראל, אך כרוך במחיר כבד של פיטורי מאות עובדים • המשימה הקשה שעומדת בפני קברניטי החברה הממוזגת היא להחליט מיהם האנשים שירכיבו את הצוות שיוביל אותה באתגרים העומדים לפניה • ניתוח כלכליסט מציג ארבע עמדות מפתח ועשרה מנהלים שגורלם ייחרץ בשבועות הקרובים
בקרוב יחל סוג של "סחר מכר" על העובדים הבכירים, כשבכירי מיטב זומנו לראיונות אצל ברקת, ובכירי דש זומנו לשיחה עם סטפק. על שולחן ישיבות גדול מונחים הקרואסונים, הפירות ובקבוקי השתייה. בצד האחד יושב צבי סטפק, היו"ר והבעלים של בית ההשקעות מיטב, כשלצדו בנו אבנר. בצדו השני יושב אילן רביב, מנכ"ל מיטב. מהעבר השני של השולחן מתמקם אלי ברקת, בעל השליטה בבית ההשקעות דש איפקס, כשבסמוך לו עידו נויברגר, מנכ"ל דש איפקס, וקובי לוינסון, מנכ"ל החברה־הבת דש, המרכזת את מרב הפעילות של בית ההשקעות. ששת הגברים בחדר משדרים נינוחות, אך מבינים כי על הפרק עומדות הכרעות הרות גורל שעתידות לשנות את חייהם של מאות אנשים.
חצי שנה קודם לכן. הדירקטוריונים של שני בתי ההשקעות מתכנסים לאשר את המיזוג הצפוי ביניהם, שעתיד להפוך אותם לבית ההשקעות השני בגודלו בישראל אחרי פסגות. עם ההכרזה על המיזוג, תוצר של רגולציה מתהדקת שאילצה את הגופים להתייעל, הבינו גם 860 העובדים של שני בתי ההשקעות כי חלק מהם ילך הביתה וחוסר הוודאות נראה בבירור על פניהם. כעת נדרשים ראשי בתי ההשקעות לקבל את ההחלטה הקשה ביותר: מי נשאר ומי הולך.
לכאורה, נקודת המוצא מטה את הכף לטובת אנשי מיטב, שכן ברקת וסטפק החליטו שמי שימונה למנכ"ל בית ההשקעות הממוזג הוא אילן רביב, החלטה שסללה את דרכו של מנכ"ל דש, ידין ענתבי, החוצה. רביב, כמנכ"ל שאמור לנהל את העובדים, הוא זה שמטבע הדברים אמור להכריע את הכף לגבי גורלם. אם לא די בכך, במסגרת המיזוג עתיד צבי סטפק להתמנות כיו"ר החברה־הבת הפרטית שבה מנוהלים הנכסים (קופות הגמל, קרנות הנאמנות, התיקים ותעודות הסל) ובנו אבנר ימונה לסגנו של אלי ברקת, יו"ר החברה־האם הציבורית.
מנגד, כשעידו נויברגר, מנכ"ל חברת האחזקות של דש איפקס, כבר עם רגל אחת בחוץ, שוקד על המיזם החדש שלו עם שותפו ויקטור שימריך שניהל לצדו את בית ההשקעות, נדמה כאילו אין מי שיסנגר על עובדי דש סביב שולחן הישיבות הגדול - ואלה מסתובבים אובדי עצות.
ברקת ונויברגר הבינו שמדובר בסיטואציה בעייתית, בפרט כשעל דש עובר מומנטום שלילי בתחומי הפעילות. לאור זאת, הם מיהרו לפנות לקובי לוינסון, מי שכיהן כמנכ"ל דש לפני ענתבי ועזב את דש לפני כשנתיים לאחר קדנציה מפוארת עם הון רב, ויצא להגשים את חלומו, הקמת בית השקעות במזרח אירופה.
לוינסון סומן על ידי נויברגר וברקת כסוג של ג'וקר, שיביא למפנה בדש ערב המיזוג, והוא נענה לבקשה. לוינסון ינהל את בית ההשקעות לחודשים ספורים, כשלנגד עיניו לא עומד השכר שיקבל, אלא מטרה אחרת: לשמש קול לעובדים שגידל וטיפח שנים ארוכות. הוא כבר הסכים לקיים פגישה אחת עם רביב, אך נושא העובדים טרם נידון. אלא שגם לפני שנודע על חזרתו של לוינסון עובדי מיטב לא ישנו בשקט.
אף על פי שבני משפחת סטפק מציגים עמדות שלפיהן הם יילחמו כאריות עבור העובדים, הם הוכיחו בעבר שהם מסוגלים להקריב חלק מהם כפי שקרה במיזוג מיטב עם בתי ההשקעות מילניום, גאון וישיר (לצד עוד כמה קונים).
אם לא די בכך, בסביבת עובדי מיטב התחושה היא שבחירתו של רביב למנכ"ל בית ההשקעות הממוזג דווקא עומדת בעוכריהם, והם מבינים שהבחירה בין כל שני מועמדים לא תהיה על בסיס מקצועי גרידא, בלשון המעטה. נראה שגם רביב מבין כי בחירתו על ידי בעלי המניות תאלץ אותו להקריב כמה מאנשיו לטובת אנשי דש כדי לאזן את מפת הכוחות. מעבר לכך, רביב, בניגוד ללוינסון שמונע במידה לא מבוטלת מרגש, הוא איש שכלתן המקבל החלטות בצורה קרה יותר. לא בכדי כמה מבכירי מיטב כבר הספיקו להתדפק על דלתו של רביב ולבקש ממנו הבטחות לבחירתם. את הצד הרגשי וה"משפחתי" יותר מביא איתו אבנר סטפק שצפוי להיות אף הוא דמות מפתח בבחירה.
עם זאת, רביב אינו הפוסק היחיד ונראה כי סביב שולחן הדיונים יתחיל בקרוב סוג של "סחר מכר" על העובדים הבכירים. לאחרונה אף זומנו בכירי מיטב לראיונות אצל ברקת ובכירי דש זומנו לראיונות אצל צבי סטפק - כאשר שני בעלי השליטה יחזיקו בסמכות וטו ביחס לאנשי המפתח.
למרות ההקדמה המאיימת, וחרף ההערכות כי לפחות 200 עובדים ילכו הביתה, בסביבת דש ומיטב אופטימיים יותר ומקווים כי עזיבה טבעית של עובדים שלא יוחלפו תמתן את המכה, כך שבפועל המספרים יהיו נמוכים יותר. האפשרות, אגב, של הורדת שכר לטובת השארת מספר עובדים גדול יותר, אינה עומדת על הפרק לאור תפיסת העולם של רביב כי עובדים טובים יש לתגמל. סוגיה זו עשויה לשחק לטובתם אנשי מיטב, מאחר ששכרם של בכירי דש נוטה להיות גבוה יותר.
ראשית ידרשו בעלי השליטה בבית ההשקעות הממוזג להחליט מי מבין אנשי המטה הבכירים יישאר ומי ילך. בשני בתי השקעות יש פונקציות כפולות כיום (סמנכ"ל הכספים, מנהל משאבי האנוש, יועץ משפטי, מנהל הפיתוח העסקי וכו') שלגביהן תידרש להתקבל הכרעה. מעניין יהיה לראות מי יאייש את תפקיד סמנכ"ל הכספים של מיטב, בפרט לאחר שניסים לחאם, ששימש כסמנכ"ל הכספים של מיטב, עבר לפני שנה בלבד לדש, לאחר שלא הסתדר עם רביב ואבנר סטפק.
בשלב הבא תידרש הכרעה לגבי שורה של תפקידי מפתח. הצדדים יידרשו להכריע מי ינהל את חברת הקרנות הממוזגת, את חברת ניהול התיקים, את חברת הגמל ואת חברת תעודות הסל. כמו כן יידרשו הצדדים לבחור מי יכהן כמנהל השקעות ראשי בכל אחת מהפעילויות. לכאורה, הצדדים ירצו לשמר את המנהלים משני הצדדים, אך המציאות שהביאה לכורח המיזוג הנוכחי, מחייבת התייעלות וחיסכון במשכורות של תפקידים כפולים, בעיקר של המנהלים היקרים יותר לארגון.
ספלטר הוא קיבוצניק טיפוסי, מבחינת דש הוא חייב להישאר גם לאחר המיזוג
סוכני הביטוח אוהבים להציג ללקוחותיהם את טבלאות התשואות בקופות הגמל כדי לנמק המלצה לעבור לקופה זו או אחרת. בשנתיים האחרונות מפגרות קופות הגמל של דש שהובילו קודם לכן את אותן טבלאות אחר המתחרים - מה שמייצר קרקע פורייה לסוכני הביטוח להעביר את הלקוחות לגופים מתחרים.
דש חלשה בטווח הקצר
קופות הגמל של דש לא הבריקו בשנתיים האחרונות. כך, למשל, בעוד שקופת דש גמל הציגה תשואה שלילית של 1.8% ב־12 החודשים האחרונים (עד סוף יוני), קופת מיטב תגמולים המתחרה השיגה תשואה של 0% באותה תקופה. התשואה השנתית הממוצעת של דש גמל בשלוש השנים האחרונות עמדה על 6.11% לעומת 8.16% במיטב תגמולים. בהסתכלות לחמש שנים התמונה כבר נראית אחרת, עם יתרון קל לדש גמל - תשואה שנתית ממוצעת של 3.29% לעומת תשואה של 3.04% למיטב תגמולים.
מי שעומד מאחורי ניהול ההשקעות של דש הוא יאיר ספלטר, וחרף התוצאות החלשות בגמל של דש בשנתיים האחרונות נדמה שאין אדם אחר שקובי לוינסון היה מעדיף שינהל את כספו מלבדו. ספלטר עבד אצל לוינסון עוד כשכיהן כמנכ"ל מגדל שוקי הון והוא נחשב לבן טיפוחיו. כאשר עבר לוינסון לנהל את דש בשנת 2000, הוא לקח את ספלטר איתו. אם היו מצמידים ללוינסון אקדח לרקה ודורשים ממנו לבחור בדמות אחת שחייבת להישאר בדש, לא היה זה הימור בלתי מושכל להניח שיהיה זה ספלטר - איש השקעות עניו ומוכשר ששמו הולך לפניו בקהילת שוק ההון. בניגוד למנהלי השקעות שהבריקו בשנה כזו או אחרת, ספלטר נחבא אל הכלים ומסרב באופן עיקש להופיע בכלי התקשורת, גם כאשר דש הובילה את טבלאות התשואות. ספלטר הוא קיבוצניק טיפוסי, איש פשוט שלא עונה ל"טייפ קאסט" האופייני לקהילת שוק ההון הראוותנית. מבחינת אנשי דש, הוא חייב להישאר בתפקידו גם לאחר המיזוג.
תפקיד מפתח בגיל צעיר
יניב צלאל הוא מנהל ההשקעות של קופות הגמל של מיטב (מועסק בחברה בשבע שנים, מתוכן שלוש שנים בתור מנהל ההשקעות הראשי). תחת ניהולו של צלאל התברגו קופות מיטב בשנים האחרונות במקומות הראשונים של טבלאות התשואות. אם לא די בכך, צלאל, שנמצא בתפקיד מפתח בגיל צעיר יחסית (35), מצא את עצמו בשנתיים האחרונות בלב זירת ההתגוששות עם בעלי ההון כאשר גילה קשיחות לא אופיינית בנוגע להתנהלות בהסדרי חוב ובדיונים על הסכמי שכר של בעלי שליטה. רק באחרונה נודע כי צלאל, שישב בנציגות מחזיקי האג"ח של חברת אמפל, פרש מהנציגות לאחר שניהל מלחמת חורמה כנגד החברה כדי להשיג לעמיתים שלו הסדר נאות מול מנהלי אמפל שלא הסכימו להתכופף.
הוא גם היה דמות בולטת במאבק של מחזיקי אג"ח בי.ג'י.איי נגד ניסיונו של בעל השליטה למכור למכור את החברה לחברת מנופים שזממה להשתמש בקופת המזומנים הדשנה שלה. צלאל ידוע כמנהל שלא מפחד להתעמת עם בעלי שליטה ומעולם לא חשש להתנגד לעסקאות בעלי עניין. בתקופה כזו, כשהרגולטורים והציבור עצמו משתוקקים לאקטיביזם מוסדי, צלאל הוא נכס שיהיה קשה לבית ההשקעות לוותר עליו.
יניב צלאל
גיל: 35
ותק בשוק ההון: 8 שנים
תפקידים קודמים: מנהל השקעות בקופות הגמל של מיטב
8.16% תשואה שנתית ממוצעת של מיטב גמולים בשלוש השנים האחרונות
יאיר ספלטר
גיל: 40
ותק בשוק ההון: 12 שנים
תפקידים קודמים: אנליסט ראשי ומנהל השקעות בדש איפקס 6.11% תשואה שנתית ממוצעת של דש גמל בשלוש השנים האחרונות
מי יצליח לעצור את גל הפדיונות בקופות הגמל של דש?
אחת השאלות הדרמטיות ביותר להכרעה היא מי האיש שינהל את חברת הגמל הממוזגת, שתהפוך לשנייה בגודלה בישראל (אחרי פסגות, ומעט מעל חברת הגמל של כלל) ולפיכך אחד הנכסים המהותיים ביותר של בית ההשקעות הממוזג. באחרונה הפכה השאלה הזו למאתגרת במיוחד, לאחר שנחשף ב"כלכליסט" כי לוינסון צפוי להחזיר לבית ההשקעות לתקופה מוגבלת את אורן חנוכה, מי שניהל את קופות הגמל של דש בהצלחה רבה שנים ארוכות ופרש בסמוך לפרישת לוינסון עצמו, עם עשרות מיליוני שקלים בכיס. את תפקיד מנכ"ל הגמל של דש מאייש כיום דן פנחסי, מינוי של המנכ"ל האחרון ענתבי, כך שלוינסון עצמו פחות מכיר אותו כדי לייצג אותו מול אנשי מיטב. לא ברור גם כיצד יקבל פנחסי את חזרתו הצפויה של חנוכה, איש של לוינסון וחברו הקרוב, שעלולה שלא בצדק להתפרש כהבעת אי־אמון בתפקודו של פנחסי. אם לא די בכך, למשוואה הלוהטת הזו צריך להכניס כעת גם את איציק אסטרייכר, מנכ"ל קופות הגמל של מיטב.
דן פנחסי הוא דמות ותיקה ומוכרת בתחום הגמל. ענתבי הצליח להביא את פנחסי מכלל, שם ניהל את חברת הגמל השנייה בגודלה בענף וחברת הפנסיה השלישית בגודלה. קודם לכן שימש פנחסי בתפקידים בכירים בקרן הפנסיה השנייה בגודלה בישראל, מקפת. הוא מביא איתו ניסיון של שנים ארוכות בתחום וחשוב מכך, מערכת יחסים מצוינת עם זרוע השיווק המרכזית של הקופות, סוכני הביטוח. ההיכרות הטובה שלו עם ניהול קרן פנסיה גדולה מהותית לגוף הממוזג שמבקש לקבל דריסת רגל בתחום הצומח. כל אלו הופכים את פנחסי למועמד טבעי לתפקיד מנכ"ל חברת הגמל הממוזגת, עם או בלי הייצוג של לוינסון.
הלקוחות רצים למתחרים
אלא שהתמונה בפועל מורכבת יותר. דש סובלת בשנתיים האחרונות מגל אדיר של פדיונות בגמל, כאשר הלקוחות מעבירים את הכספים למתחרים בזה אחר זה. יותר מחצי מיליארד שקל נמשכו מדש למתחרים בשנת 2011 ועוד כ־800 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2012. גל הפדיונות החל אמנם בסמוך לעזיבתם של לוינסון וחנוכה ולכניסתם של ענתבי ופנחסי, אך הוא תוצר בעיקר של תשואות חלשות שהשיגה דש לעמיתים בשנתיים האחרונות, כאשר המנכ"ל האחרון ענתבי נעלם מהבמה התקשורתית כדי לספק הסבר לכסף שיוצא החוצה. בסביבתה של דש תולים את הסיבה גם בהגדלת המאמצים של חברות הביטוח להעביר אליהן לקוחות, וזאת באמצעות סוכנויות הביטוח שרכשו בשנים האחרונות ושמעבירות לקוחות רבים לקופות הגמל של חברות הביטוח.
דש היא בין הגופים הבודדים שסירבו עד כה לעבוד בשיטה של "מינוי סוכן" - כלומר העברת תשלום שדורשים סוכני הביטוח רק כדי שיימנעו מלהעביר לקוח. גם הקשר של דש עם סוכנויות הביטוח הגדולות הפך לרופף בשנתיים האחרונות ובדש מקווים להדק את הקשרים חזרה, בד בבד עם חיזוק עבודת השטח בארגונים הגדולים באופן ישיר. לדש גם אין הסכמי הפצה של הקופות עם כל הבנקים.
אווירת הנכאים בקרב עובדי דש - שהתרגלו להיות במקום הראשון ולפתע חוטפים מכל עבר ובעיקר בכלי התקשורת — לא מסייעת להם לעבוד במרץ כדי להחזיר עטרה ליושנה.
חרף ההשפעה של הגורמים הללו, הם לא מספיקים להסביר מדוע אנשי דש, ובראשם פנחסי, מתקשים לעצור את שטף הפדיונות. כך, למשל, עולה השאלה האם פנחסי יכול לשחזר את הצלחתו בכלל גמל ופנסיה, גם בלי סוכני הביטוח הנאמנים של כלל, בארגון באופי שונה בתכלית.
הדילמה של בעלי השליטה
נראה כי לוינסון מאמין שביחד עם אורן חנוכה דווקא, החתום על היותה של דש שיאנית הגיוסים בעשור שקדם לשנתיים האחרונות, יצליחו להפוך את הקערה על פיה. התקווה היא שחזרתם של לוינסון ושל חנוכה (אם אכן תתממש) תחזיר את החיוך לפניהם של העובדים. גם אווירת המיזוג שברקע עשויה לדרבן את העובדים לגייס כסף לבית מתוך ידיעה שאם לא יספקו תוצאות, הם עלולים למצוא את עצמם מחוץ לארגון.
בתוך הקלחת הזו, מרחפת השאלה מה יעלה בעתידו של איציק אסטרייכר. אסטרייכר ניהל את קופות הגמל של בנק מרכנתיל דיסקונט בשנים 1998–2007, ומאז הוא במיטב ומנהל את קופות הגמל המחזיקות ב־12.6 מיליארד שקל. בניגוד לפנחסי, שמרבה להופיע בכלי התקשורת, אסטרייכר נחבא אל הכלים ושומר על עשייה הרחק מאור הזרקורים.
גם אם לכאורה מתבקש שפנחסי ייקח את המושכות, משפחת סטפק מעריכה מאוד את פועלו של אסטרייכר, בעוד שכאמור פנחסי הוא רכש חדש יחסית של דש ומינוי של מנכ"ל שפרש מתפקידו לאחרונה. פנחסי, אגב, הוא מועמד אפשרי לכהן כסמנכ"ל מכירות בתרחיש שבו מודל הפעילות של הגוף הממוזג יהיה כזה שהמכירות יבוצעו באופן מטריציוני כמו במיטב - מה שיאפשר את מינויו של אסטרייכר למנכ"ל חברת הגמל הממוזגת.
דן פנחסי
גיל: 46
ותק בשוק ההון: 19 שנים
תפקידים קודמים: מנכ"ל כלל גמל, מנכ"ל הפניקס ניהול קרנות פנסיה וגמולים
20.2 מיליארד שקל היקף הנכסים המנוהלים
איציק אסטרייכר
גיל: 47
ותק בשוק ההון: 14 שנים
תפקידים קודמים: מנכ"ל קופות הגמל של בנק מרכנתיל
12.6 מיליארד שקל היקף הנכסים המנוהלים
