הערכות: חרם הנפט של האיחוד האירופי יעלה לאיראן 35 מיליארד דולר
ב־1 ביולי ייכנס לתוקפו אמברגו הנפט שהטיל האיחוד האירופי על משטר האייתולות. האיראנים מנסים לשדר אווירת "עסקים כרגיל" אך הקיצוצים העמוקים בתקציב משקפים את עול הסנקציות שמופעלות מאז תחילת השנה
האיחוד האירופי אישר השבוע כי יישום אמברגו הנפט על איראן יחל כמתוכנן ביום ראשון הקרוב, 1 ביולי. בשל המשבר האירופי, ניסו גורמים שונים ובראשם רוסיה, ללחוץ על האיחוד ולדחות את תחילת היישום, אך דומה כי הלחץ האמריקאי היה חזק יותר. האמברגו כולל איסור על רכישת נפט מתוצרת הרפובליקה האסלאמית וכן אוסר על חברות ביטוח אירופיות לבטח מכליות נפט איראניות.
על רקע החלטת האיחוד האירופי ודוח המלאים שפורסם היום, עלה מחירה של חבית נפט ב-85 סנט, או 1.1% ונקבע על 80.21 דולר. בנוסף גם שביתת עובדי תעשיית הנפט בנורווגיה השפיעה על המסחר בזהב השחור. נורבגיה היא היצואנית השמינית בגודלה בעולם של נפט.
בפועל, האמברגו כבר נכנס לפועל, מכיוון שמאז ינואר 2012 צמצמו חברות אירופיות את רכישת הנפט מאיראן. כמו כן, הפעיל הממשל האמריקאי לחץ על קניינים גדולים באסיה כדי שיצמצמו את היבוא מאיראן.
לקראת יום ראשון, מועד תחילת האמברגו הרשמי, משתדל כל צד להציג את הנקודות החיוביות מבחינתו בזירת ההתגוששות הנוכחית. כלפי חוץ, האיראנים מנסים לשדר אווירה של "עסקים כרגיל" ומדגישים שוב ושוב כי הסנקציות הללו לא יפגעו בתעשיית הנפט, ויתרה מכך לא ישנו את החלטת משטר האייתולות להמשיך בתוכנית הגרעינית. עם זאת, בחדרי חדרים איש מהבכירים בטהראן לא יכחיש כי הסנקציות הולכות ומכבידות על המשק האיראני. לא בכדי הכריזה הממשלה האיראנית על קיצוצים מכאיבים בתקציב. זו גם הסיבה שבסבבי השיחות האחרונים שהתקיימו עם המערב הועלתה הדרישה האיראנית להקלה בלחץ הכלכלי.
מנגד, המערב מדגיש את השפעת הסנקציות על המשק האיראני וכן את העובדה כי "הקלף המנצח" שסברו האיראנים שיש בידיהם, קרי עלייה מהירה במחירי הנפט, אינו מתממש וזאת הודות לעלייה בהיצע מצד סעודיה, עיראק ולוב (וכן הירידה בביקוש עקב המיתון העולמי). עם זאת, גם במערב יודו כי בשלב זה הסנקציות לא הצליחו לרכך את העמדה האיראנית במו"מ.
כישלונה של ארה"ב לגייס את סין והודו למעגל הסנקציות וכן הפטורים שניתנו למדינות מפתח כמו יפן וטורקיה מעידים כי הסנקציות הללו, גם אם כואבות, הן אינן "חונקות" כפי שהיו רוצים לראות בוודאי במסדרונות בניין הממשלה בירושלים.
את הכאב הזה של אחמדינג'אד ושותפיו ניתן לתרגם למספרים. אם בשנה שעברה הסתכמו הכנסות הנפט של איראן בקצת למעלה מ־100 מיליארד דולר (ומחיר חבית ממוצע סביב 105 דולר) הרי שההערכות הן כי השנה בשל הירידה בהיקף המכירות ובמחירים (גם בשל המצב בשוק העולמי וגם בשל ההנחות שמציעה איראן) הכנסותיה יצטמקו לרמה של כ־65 מיליארד דולר, קרי אובדן של כ־35 מיליארד דולר לקופה האיראנית.
לפיכך, מאז הוכרז האמברגו עשו האיראנים מאמץ עילאי לנסות ולאתר דרכים חדשות ויצירתיות למכירת הנפט תוך כדי עקיפת הסנקציות, כולל בתחום הפיננסי. האיראנים השקיעו מאמץ רב לשכנע את הסינים וההודים ולפחות בחזית זו הם יכולים לסמן וי.
ממשלת הודו הורתה באחרונה על פתיחת חשבון מיוחד ואליו הזרימה סכום השווה לחצי מיליארד דולר במטבע המקומי, הרופי. זאת כדי לממן את רכישת הנפט מטהראן. בתמורה, איראן תשתמש ברופי כדי לרכוש מוצרים בשוק ההודי ובכלל זה סחורות בסיסיות. ההערכות הן כי הסכום בחשבון המיוחד הזה יתפח ל־4.5 מיליארד דולר בחודשים הקרובים. בדרך זו עוקפת איראן את הסנקציות הפיננסיות. במסגרת מנגנון התשלומים החדש ברופי נחתמו בין הצדדים בחודשים האחרונים עסקאות בשווי כולל של 3 מיליארד דולר, הכוללות רכישת חיטה, אורז ומוצרים נוספים על ידי סוחרים איראנים.
הכותב הוא הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת)
