$
בורסת ת"א

"עוזי הוא איש פתוח, אדם של לחיצות ידיים וחיבוקים"

עוזי דנינו בנה את הקריירה שלו בבנק מזרחי עם הרבה "חוצפה", צעד אחר צעד, אך התקשה לנפץ את תקרת הזכוכית ולהגיע למטרה שסימן לעצמו - מנהל החטיבה העסקית במזרחי טפחות . כעת, כמנכ"ל בית ההשקעות השני בגודלו בישראל, הוא יצטרך לשפר את הקשר עם החברה־האם ולהתמודד עם התחרות בקרנות ובגמל

עמיר קורץ 12:2828.06.12

ארוחת ערב דשנה במלון מרידיאן בים המלח בתחילת 2011 שינתה כליל את חייו של עוזי דנינו, והביאה אותו לאקסלנס, בית ההשקעות השני בגודלו בישראל. אחרי שלושה עשורים בהם צמח בבנק מזרחי טפחות, מתפקיד טלפן ועד למנהל חטיבה וחבר הנהלה, הבין דנינו באותם ימים שהוא נתקל בתקרת זכוכית שמפריעה לו לעלות עוד שלבים בסולם והחל לפזול החוצה.

 

בשלב מסוים היה על הפרק מינוי לתפקיד יו"ר בבית השקעות אחר, אלא שרצה הגורל ובעת שנפש עם אשתו בים המלח פגש דנינו את אחד מלקוחותיו, אותו הכיר היטב מימיו כסגן מנהל החטיבה העסקית. ללקוח הזה קראו יצחק תשובה. דנינו ואשתו נורית הצטרפו לתשובה ולאשתו חיה ולבנם אלעד ובת זוגו לארוחה משותפת. שם, על כוס יין טוב, החל להתרקם המעבר של דנינו לתפקיד יו"ר אקסלנס, החברה־הבת של הפניקס שבשליטת תשובה.  

   צילום: עמית שעל

 

מי שלא היה בסוד המגעים הוא איל לפידות, מנכ"ל הפניקס - החברה־האם של אקסלנס, שקיבל למעשה הנחתה מהבוס מלמעלה. "תשובה הביא את דנינו לתפקיד מעל הראש שלו. איל אפילו לא ידע על המהלך", מספר גורם בשוק. תשובה היה זה שסגר את התנאים מול דנינו, שבכלל התכוון בהתחלה לתפקד כיו"ר בחצי משרה ובמקביל לקבל תפקיד בכיר נוסף בקבוצת תשובה בארה"ב. אלא שהדברים התגלגלו אחרת, ודנינו מצא עצמו כיו"ר במשרה מלאה, המגיע מדי יום מביתו בפתח תקווה למשרדי ההנהלה של אקסלנס במגדל משה אביב, באותו בניין בו ישב עד כה במזרחי־טפחות. אפילו את החניה השאיר לעצמו.

 

מערכת יחסים מורכבת

 

כשנכנס לתפקיד היו"ר נחשף דנינו גם למערכת היחסים המורכבת, יש אומרים אף עכורה, בין לפידות לבין דוד ברוך, המנכ"ל המוערך של אקסלנס. גורמים הקשורים לבית ההשקעות מספרים כי לאחר שרכשה הפניקס את אקסלנס מרוני בירם וגיל דויטש, עסקה שהתגלגלה לבית המשפט ויצרה עימות מתוקשר בין הצדדים, ראה לפידות את ברוך כאיש אמונם של הבעלים הקודמים, מה שהביא לחשדנות, חיכוחים, אי שיתוף פעולה וטרפוד מהלכים שברוך ניסה לקדם. "בשורה התחתונה - ההורים של אקסלנס, שזה הפניקס, לא דחפו את החברה קדימה כמו שהיו יכולים", אומר גורם בשוק. "דוד נקלע למצב מביך. איל תקע לו מהלכים, התייחס אליו בצורה לא הולמת, זה יצר מדרון חלקלק שהעכיר את היחסים ביניהם, אבל דוד אדם עם יכולת ספיגה והכלה, אז הוא הוריד את הראש, ולמרות שהיו לו לא מעט הצעות, הוא שמר אמונים לאקסלנס".

 

מנגד, בסביבתו של לפידות מכחישים כל מתיחות או יחסים לא תקינים ומדגישים כי לפידות נתן לברוך את מירב העצמאות. "מטבע הדברים יכולות להיות מחלוקות, וגם אם היו זה בנושאים איזוטריים. אקסלנס קיבלה מהפניקס דרגות חופש מאוד גבוהות כמו שאף חברה־בת לא מקבלת, ולא בגלל טוב לב, אלה בגלל שלפידות מאמין ביכולת המקצועית של מנהלי החברה והאפשרות שלהם להביא תוצאות. האמירות אודות התערבות ואי תמיכה של הפניקס גובלות בהזיה ואי הבנה, ולראיה יש שיתופי פעולה רבים בין הפניקס ואקסלנס, וכך זה גם יישאר".

 

לפני מספר שבועות הודיע ברוך על עזיבתו לאחר חמש שנים בתפקיד. בעקבות זאת כונסה פגישת חירום במשרדי הפניקס בבית הוורד בגבעתיים, בה נכחו תשובה, לפידות ודנינו. "באותה תקופה היה הבלגן בפסגות עם ההדחה של המנכ"ל רונן טוב, והיה חשש שגם אקסלנס תיגרר למצב כזה", מספר גורם הקשור לבית ההשקעות. לכן, כדי למנוע זעזועים, הוחלט באותה פגישה לוותר על תהליך ארוך לאיתור מנכ"ל ולמנות את היו"ר לתפקיד. דנינו החל מיד בחפיפה עם ברוך שנמשכה מספר שבועות, וביום ראשון הקרוב ייכנס רשמית לתפקיד.

 

אייל לפידות אייל לפידות צילום: מיקי אלון

 

כמנכ"ל החברה־האם הפניקס, לפידות יצטרך לקיים קשר רציף מול דנינו. בתקווה, שהוא יהיה טוב יותר מהקשר שהיה עם ברוך. "עוזי אדם יותר פתוח, זורם, איש של לחיצות ידיים וחיבוקים, בעוד הסגנון של דוד יותר ממלכתי, מאופק ושקט", אומר גורם באקסלנס. "הם שונים, אבל זה עניין של סגנון. מבחינה ניהולית, עוזי יוכל אולי להתגבר על המתיחויות שהיו לדוד מול איל לפידות. הוא מבין איפה הוא צריך בדיוק לשים את עצמו".

 

המינוי של דנינו פותח מחדש את הסיכוי שיהיו יותר סינרגיות בין הפניקס לאקסלנס ושיתופי פעולה שלא היו עד כה", אומר גורם אחר בבית ההשקעות. "בסוף, הכל זה עניין של כימיה בין אנשים, והקשר בין לפידות לדנינו הוא בסך הכל טוב". יש שם גם מי שמסתכל על הקשר הזה בעין יותר ביקורתית - "דנינו יישר קו עם לפידות בחלק מהעימותים מול ברוך, היה ממש יס מן שלו, וזה קצת אבסורד על רקע העובדה שדנינו הוא לא איש שלו אלא מינוי של תשובה".

 

תהיה מערכת היחסים בין השניים אשר תהיה, הגב שדנינו יודע שיש לו מתשובה כבר מאפשר לו, עוד בטרם נכנס לתפקידו, לשחרר הצהרות כדי להדוף ספקולציות שנשמעו בשוק לאחרונה שמשמעותן פגיעה באוטונומיה של אקסלנס לטובת הפניקס. "אין בכוונתנו לוותר על אף מוצר רווחי שקיים היום באקסלנס", אמר דנינו לעובדי אקסלנס בכנס שהתקיים לפני כשבועיים, והכריז כי "לא יהיה מיזוג בין אקסלנס להפניקס. לפרסומים האלה אין שום אחיזה במציאות". אחד ממקורביו של דנינו מסביר בחיוך כי "יותר מלעובדים, הנאום הזה כוון כלפי מעלה".

 

מפד"לניק בעיר הגדולה

 

דנינו (54), נולד ביישוב שלומי בצפון, להורים עולי מרוקו מהמגזר הציוני־דתי. אביו, דוד דנינו ז"ל, היה ראש המועצה המקומית הראשון של שלומי ובשנות ה־80' כיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל, אולם החיידק הפוליטי לא הצליח להדביק את עוזי ואת שבעת האחים והאחיות בבית. לאחר סיום בית הספר היסודי בשלומי, עבר דנינו לירושלים, שם למד בתיכון תורני בתנאי פנימיה.

 

בגיל 23, אחרי שירות קבע כקצין הנדסה קרבית, החליט לנסות את מזלו כעצמאי והקים סופרמרקט בתוך אוניברסיטת חיפה, שם הבין לראשונה מה זה בדיוק עסק ומה החשיבות של תזרים מזומנים. לאחר חצי שנה מכר את הסופרמרקט ברווח, והחליט לעבור לתל אביב. ומה עושה בחור דתי, מפדלני"ק, שמגיע לעיר הגדולה? הולך לעבוד בבנק מזרחי. דנינו התקבל לתפקיד טלפן ביחידה שעסקה בשוק ההון. תפקידו היה להסביר ללקוחות איך משקיעים בבורסה ומה עשו היום המדדים. "שם החל הרומן של עוזי עם שוק ההון", מספר אחד ממכריו.

 

לאחר זמן מה התפנתה משרה של מנהל הטלפנים. דנינו, "במלוא חוצפתו", הגיע לבוס שלו, ירח ניסן, וביקש להתמנות לתפקיד. ניסן גיחך, אמר לדנינו שיש מאחוריו שתי דלתות והוא צריך רק לבחור מאיזו מהן לצאת. כשיצא מהחדר החליט דנינו שהוא גם עוזב את הבנק. הוא מצא תפקיד של גזבר בחברה ישראלית שהקימה שדות תעופה בדרום אפריקה. אלא שלאחר חצי שנה צלצל הטלפון, ואותו ירח ניסן החליט הפעם לפתוח לדנינו את הדלת. "בוא תחזור לבנק, לנהל את סניף מזרחי בשלומי", הציע. דנינו עט על ההזדמנות ומונה למנהל סניף הבנק היחידי שהיה אז ביישוב הצפוני. "בעיירות כאלה מנהל בנק נחשב לשריף", אומר אחד מתושבי שלומי באותם ימים. "דנינו חזר אז ליישוב והתקבל בהרבה כבוד".

 

כשנה וחצי לאחר מכן התגלתה מעילה גדולה בסניף מזרחי בנהריה, ודנינו היה זה שנקרא לעשות סדר בבלגן ולקחת את ניהול הסניף לידיו. כמנהל סניף נהריה הוא התוודע ללקוחות עסקיים גדולים מהאזור, כמו משפחות ורטהיימר ושטראוס, שבשנות ה־80 עוד ניהלו את חשבונותיהם בסניף הצפוני. כבר אז התגלה דנינו כאדם שיוצר קשרים חברתיים טובים עם לקוחות ענק, אלא שבבנק מזרחי מספרים שאט אט החלו המשפחות הללו להעביר את מרכז הכובד של ניהול עסקיהם וחשבונותיהם לתל אביב. "ברגע שעוזי ראה את התזוזה הזו הוא הבין שגם המקום שלו הוא בתל אביב, שאסור לו להיתקע בצפון", אומר גורם לשעבר בבנק. דנינו פנה למנהליו וביקש לנהל סניף במרכז הארץ. "לא משנה איזה, רק שאוכל לעבור לגור באזור תל אביב". הוא קיבל לידיו את ניהול סניף אשדוד, ועבר להתגורר בפתח תקווה.

 

גל פיטורים מאסיבי

 

אדם שהכיר את דנינו בתקופה שניהל את סניף אשדוד סיפר ל"כלכליסט" כי "עוזי היה כמו השפן של אנרג'ייזר. מלא אנרגיה, רץ כל היום מפגישה לפגישה, ואלה היו לרוב קצרות ומהירות, הוא אחד שחותך עניינים מהר, ומצד שני בן אדם שיודע להקשיב לעובדים סביבו, מגלה רגישות. היה מקרה של עובד שנקלע למצוקה כלכלית, ועוזי הוציא כסף מהכיס ונתן לו". אחרי כשנתיים וחצי בסניף אשדוד ביקש דנינו מירח ניסן לחזור לתחום שוק ההון. הוא מונה לעוזר של אחד המנהלים באגף שוק ההון, והתקדם עד לתפקיד סגן ראש האגף.

 

דוד ברוך, המנכ"ל היוצא דוד ברוך, המנכ"ל היוצא צילום: עמית שעל

 

בתחילת שנות ה־90, החליט המנכ"ל המיתולוגי של מזרחי, ויקטור מדינה, לעשות רה־ארגון בבנק. הוא זיהה כמה חבר'ה צעירים עם פוטנציאל וביקש למנות אותם למנהלי אזורים. אחד הצעירים האלה היה דנינו, שיועד להיות מנהל האזור הגדול ביותר - אזור הצפון. אלא שכאן שוב התגלתה החוצפה של דנינו, שאמר למדינה את התשובה היחידה שהוא לא יכל לסבול - "לא". לדברי גורם לשעבר בבנק, "עוזי פחד שאם הוא עובר שוב לצפון הוא כבר לא יחזור שוב למרכז והקריירה שלו תיתקע". מדינה התעצבן מהסירוב ופשוט הקפיא את דנינו במשך תקופה ארוכה באגף שוק ההון, בלי קידומים ובלי העלאות שכר.

 

כעבור כשלוש שנים דנינו העדיף לעבור אפילו לתפקיד שנחשב זוטר יותר, רק כדי לשנות פוזיציה, ומונה למנהל הסניף הראשי בתל אביב. דווקא שם הוא התקדם מהר לתפקיד מנהל מרכז העסקים של הבנק, שחלש על כשליש מפעילות האשראי של מזרחי והצריך קשר מתמיד עם הלקוחות העסקיים והקונצרניים הגדולים במשק. "עוזי מאוד התערה בברנז'ה העסקית", מספר גורם במזרחי־טפחות. "הוא ידע ליצור קשרים טובים עם הגופים והאנשים הכי חזקים בשוק, בעלי חברות, מנהלי כספים בכירים, והעובדה שהוא מקורב ומכיר עשתה טוב לביזנס בבנק בתקופתו. הוא אדם חרוץ, אינטליגנטי, מבין עניין וגם מאוד עממי, סחבק שקל להתחבר אליו. הכישורים האלה והקשרים שיצר עזרו לו מאוד, מסתבר, עד היום".

 

לדברי גורם אחר שעבד אז עם דנינו, "הקשרים שהוא יצר והידע שלו בשוק ההון הרימו את מרכז העסקים של הבנק גבוה. הוא הצליח להביא לשם לקוחות גדולים, חברות חזקות שלא העלית בדעתך שיעבדו עם מזרחי בגלל מבנה הבעלויות שלהם". אלא שבבנק זוכרים לדנינו גם את ההתייעלות שעשה במרכז העסקים באותה תקופה, שכללה פיטורים קשים של כמחצית מ־130 העובדים. במקום חלק מהמפוטרים גייס דנינו עובדים בעלי השכלה אקדמית. אולם הפיטורים גררו התנגדות מצד ועד העובדים בראשות שרה לזרוביץ, שנלחמה בדנינו.

 

"הועד ניהל אז מלחמה נוקשה", נזכר גורם לשעבר במרכז העסקים. "הם ניסו להשבית את מרכז העסקים ארבע פעמים, אך ללא הצלחה". דנינו התגאה אחרי המהלך בכך שהצליח לחתוך שומן רב ולהעלות את הרווחיות של היחידה ב־%30, ואף הוזמן על ידי יחידות אחרות בבנק ללמד על תהליכי שינוי. העובדים המפוטרים התגאו בו קצת פחות.

 

יעקב דנון, בעברו מנכ"ל בנק ישראל והמשנה למנכ"ל בנק מזרחי, נזכר כי כבר אז "דנינו נחשב לאחד האנשים בעלי הפוטנציאל הגדול בבנק. הוא נחשב למנהל מקצוען, בעל יכולות ניהוליות, ולא פחות חשוב מזה - בן אדם. הוא בלט והמחשבה שלו היתה שהוא יתקדם בתוך המערכת".

 

הלוחש לטייקונים

 

את הקפיצה הגדולה בקריירה שלו בבנק חייב דנינו למנכ"ל אלי יונס. המפגש בין השניים היה במרכז העסקים בעת סיור שגרתי שנוהג יונס לעשות ביחידות הבנק השונות. הפעם ה"חוצפה" של דנינו שיחקה לטובתו, כאשר שטח בפני יונס את הבעיות הקיימות ברמת השטח וחווה דעתו על צעדים שיש לעשות לשיפור. יונס כנראה התרשם מהמנהל הנמרץ, ומאותו רגע החל לקדם אותו במעלה שרשרת הניהול בבנק. תחילה מינה אותו למנהל אזור תל אביב, וב־2006 כבר קיבל דנינו את התפקיד הבכיר של סגן מנהל החטיבה העסקית, תחת ראש החטיבה שאול גלברד. דנינו הפך אז לדמות דומיננטית בחטיבה שלקוחותיה היו שוב אותן דמויות בכירות במשק, את חלקן כבר הכיר מתפקידיו הקודמים.

 

תקופת המשבר הכלכלי שפרץ באותה עת העמידה בפניו אתגרים רבים מול שועי המשק. "דנינו תפס פוזיציה מול האנשים האלה", נזכר גורם הקשור לבנק, "ומטבע הדברים התנהלות בתקופת משבר היא לא של נחמדות. צריך מצד אחד לנהל ממשק עם הלקוח אבל מצד שני לשמור על הגב". גורם אחר שעבד אז עם דנינו, אומר כי "דנינו הוא אחד שמבין עסקים, אדם מתוחכם, שחיפש בתקופה הקשה ההיא איך לייצר פתרונות פיננסיים ובנקאיים ולא איך לתקוע דברים".

 

בבנק עוד זוכרים את הישיבות הארוכות של דנינו אל תוך הלילה מול לב לבייב ומנהליו בהסדר של אפריקה ישראל, שהיתה חייבת מאות מיליוני שקלים. לבייב, שתמיד שלח את מנהליו לפגישות עם בנקאים, ניאות אז לראשונה לרדת מהאולימפוס ולבוא ולבקש פריסה ודחיית חובות.

 

גם יצחק תשובה, שהיה לקוח של מזרחי־טפחות, ישב אז מול דנינו, בעיקר על רקע פעילות החברות הפרטיות שלו בארץ ובחו"ל והחשיפה הרבה שלהן למשבר. "בחטיבה העסקית נתנו לתשובה אשראי תמורת בטוחה בדמות מלון הפלאזה בניו יורק", נזכרים בבנק. "דנינו היה חלק מכל המהלך הזה, ודברים נסגרו בינו לבין תשובה באופן ישיר". דנינו, אומרים גורמים המכירים את הקשר בינו לבין תשובה, הוא אחד מהאנשים הלוחשים על אוזנו של הטייקון. "דנינו ידע לייצר כימיה וליצור אמון עם תשובה". מצד שני, מבהירים בסביבתו של דנינו, "עוזי לא עשה הנחות לאף אחד ונהג בשוויון מוחלט עם כל הלקוחות, כולל עם תשובה, שהבין שעם בנק לא מתעסקים".  

 

לאחר ששאול גלברד עזב את תפקיד מנהל החטיבה העסקית ב־2008, החליט יונס למנות את איש אמונו, שמעון גל, שכיהן עד אז כמנהל החטיבה הקמעונאית. דנינו, כמו במקרי עבר, ראה עצמו מועמד לתפקיד ונפגע מההחלטה. "אני יכול וראוי להיות מנהל החטיבה אז למה להביא מישהו מתחום אחר בבנק?", אמר ליונס בשיחה קשה שנוהלה ביניהם. מקורביו מספרים כי שקל אז לעזוב, ועל הפרק אף עמדה הצעה לא רעה מבנק אחר, אך לבסוף התרצה והסכים להשאר בתפקיד עוד כשנה וחצי, מתוך הנחה שבעתיד ימונה למנהל החטיבה.

 

בסוף 2009 עבר גל לתפקיד מנהל החטיבה העסקית בבנק הפועלים והתבצעה מעין הצרחה, כאשר מזרחי־טפחות "חטף" מהפועלים את דורון קלאוזנר ומינה אותו כמחליפו של גל בראש החטיבה העסקית. זו כבר היתה מכה אחת יותר מדי עבור דנינו. דו שיח מתוח נוסף שקיים עם יונס הוביל למינויו תוך זמן קצר לתפקיד סמנכ"ל חטיבת נכסי לקוחות ולהצטרפותו כחבר הנהלת הבנק, היחיד כמעט מהגווארדיה הישנה של מזרחי "שצמח מרצפת הייצור", כפי שהגדיר את עצמו דנינו לאחרונה בשיחה עם עובדי אקסלנס.

 

מאיר טיבי, ראש מערך הייעוץ במזרחי טפחות, שעבד תחת דנינו, מגדיר אותו כאיש של אנשים: "הוא מנהל שמתקשר טוב עם המנהלים והיועצים, יודע מה הוא רוצה, מכוון ומנווט אותך אבל גם נותן מרחב לעבוד. הוא מעריך עבודה יצירתית ונטול אגו. כשהוא הגיע לחטיבה הוא אמר לעובדים שהוא רואה שהרכבת נוסעת טוב והתפקיד שלו הוא רק לעזור לה לנסוע יותר מהר. כלומר, הוא לא יסיט אותה מהמסלול רק בגלל שיקולי אגו". אלא שדנינו ראה בחטיבה הקטנה יחסית פיצוי לא מספק. "הפעילות שם לא נתנה לעוזי את מלוא הסיפוק שהוא חיפש", אומרים גורמים בבנק. "זו חטיבה הרבה פחות משמעותית, ולא מגיעים ממנה לכסא המנכ"ל".

 

בנקאי מהדור הישן

 

לכולם בבנק היה ברור שהשאיפה האמיתית של דנינו היא לקבל את ראשות החטיבה העסקית. אחרי הכל, מי שעומד בראש חטיבה זו לרוב מסומן כמנכ"ל הבא, כמו במקרה של ציון קינן בפועלים או רקפת רוסק־עמינח בלאומי. כשהבין אחרי כשנה וחצי שיונס לא יזיז עבורו מנהל חטיבה מכהן, החליט לעזוב, והפעם סופית. "אדם צריך לסמן לעצמו מטרות וללכת איתן, ולפעמים כשיש תקרת זכוכית וזה לא מסתדר, אז צריך לעשות מעשה", אמר אז למכריו. בתחילת 2011 הודיע ליונס על החלטתו לעזוב את הבנק, בשיחה קשה שהסתיימה בנתק של חודשיים. הפעם יונס היה בצד הנפגע. דנינו נשאר בבנק עד יולי 2011, ולאחר מכן מונה ליו"ר אקסלנס.

 

המעבר של דנינו מכסא היו"ר לכסא מנכ"ל אקסלנס, לא היה מתוכנן ונולד כהכרח, אולם גורמים באקסלנס מברכים על כך שכיו"ר עבר דנינו תהליך למידה של הארגון. את המנהלים שלא הספיק להכיר כיו"ר הוא דאג לפגוש בשבועות האחרונים. "עוזי הוא ביזנס־מן חריף שיכול לקחת את אקסלנס בתקופה הקשה הזו בשוק למקומות טובים", אומר אחד המנהלים שנפגש עמו. "זו תקופה מאתגרת שצריך להעמיד בראש הארגון איש עסקים חד, יצירתי ואקטיבי ואני צופה שעוזי הוא אחד שיעשה דברים". מנהל אחר חושב שהאתגר הגדול של דנינו יהיה למקסם את הפוטנציאל של קרנות הנאמנות וקופות הגמל: "זו המאסה הגדולה של אקסלנס, והתחום הזה צריך לצמוח עם כל הקושי של התחרות הגדולה, המיזוג הצפוי של דש ומיטב והפחתת דמי הניהול".

 

בפגישות שערך לאחרונה דנינו בבית ההשקעות, הוא גם סיפר כי הוא עצמו מתכוון להקדיש את מירב זמנו לפן העסקי - בחינת רכישות חדשות, פיתוח עסקי וסינרגיות בין החברות השונות. "אהיה הרבה פחות בחדר", אמר לאנשי שיחו.

 

השאלה הגדולה, לדברי גורם שעבד עם דנינו במזרחי־טפחות, היא "האם הוא מנהיג? האם הוא יכול לעמוד בראש המערכת? נכון שעוזי אדם מוכשר, שרואה את הלקוחות ולא רק את המספרים, בנקאי כזה מהדור הישן. השאלה היא אם לצד זה הוא גם בעל יכולת להנהיג את הארגון קדימה. הרי לכך צריך תכונות נוספות כמו חדשנות, חזון, יצירתיות, ולא בטוח שיש לו את התכונות הנדרשות האלה. הרי הוא אף פעם לא הנהיג מערכת גדולה".

 

דנינו עצמו, לעומת זאת, רואה הצלחה באופק. "תמיד יש פעם ראשונה כמנכ"ל, כראש מערכת", אמר לאחרונה למכריו. "שיבחנו אותי בתוצאות".

 

עוזי דנינו

גיל: 54

השכלה: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר אילן, תואר שני במנהל עסקים משלוחת דרבי

מצב משפחתי: נשוי + 4

מגורים: פתח תקווה

תפקידים קודמים: עבד במשך 30 שנה בבנק מזרחי והתקדם עד לתפקיד סמנכ"ל חטיבת נכסי לקוחות. בשנה האחרונה כיהן כיו"ר אקסלנס

עוד משהו: חובב בישול, שירי א"י והופעות של התזמורת האנדלוסית

בטל שלח
    לכל התגובות
    x