$
שוק ההון

בלעדי ל"כלכליסט": מימן במגעים להחכרת צנרת הגז לישראמקו

בעל השליטה באמפל יוסי מימן נפגש בימים האחרונים עם בכירים בחברת ישראמקו ודן עמם בנושא. עלות החכרת הצנרת - 7.3 מיליון דולר בשנה

ליאור גוטמן 07:03 21.05.12

 

איש העסקים יוסי מימן, שמחזיק באמצעות החברות אמפל ומרחב בכחמישית ממניות חברת צינור הגז המצרי EMG, החל לנהל מגעים ראשוניים עם שחקנים ישראליים אחרים בסקטור הגז, להחכרה של תשתית קליטת הגז שמוצבת בישראל. כך נודע ל"כלכליסט".

 

מדובר באפשרות להשתמש בנקודת הקליטה של צינור הגז המצרי שממוקמת במתחם קצא"א באשקלון ובחיבור שלה למערכת ההולכה הפנים ארצית בישראל. עלות החכירה נאמדת ב־7.3 מיליון דולר לשנה, כאשר אם ומימן ישקול בעתיד גם מכירה של נקודת הקליטה, הרי שעסקה כזאת תעלה לרוכשים 500-300 מיליון דולר. עם זאת, מכירה של צנרת הגז עלולה לכאורה ליצור בעיות משפטיות ל־EMG.

 

קובי מימון
קובי מימוןצילום: ישראל הדרי

ל"כלכליסט" נודע כי בימים האחרונים התקיימה פגישה בין מימן לבכירים בחברת ישראמקו שבשליטת חיים צוף וקובי מימון. ישראמקו מחזיקה במאגרי גז פוטנציאליים שחלקם בשלבי פיתוח מתקדמים, כך שרכישת נקודת קליטה "פרטית" תקל עליה למכור את מרכולתה למשק הישראלי, ותיצור תחרות לנקודת קליטת הגז היחידה שקיימת כיום (גם היא באשקלון) עבור המאגרים הנמצאים בים - נקודת הקליטה שאליה מתחבר הצינור ממאגר ים תטיס המתדלדל שתשמש החל מאפריל 2013 גם את מאגר תמר.

 

כאמור, הפתרון המדובר הוא החכרת הצנרת לתקופה של כמה שנים, במהלכן המתמודדים על העסקה ינצלו את הצנרת להולכת הגז ממאגריהן והמדינה תסיים בינתיים בנייה של נקודות קליטה יבשתיות נוספות. עם סיום תקופת החכירה ניתן יהיה לרכוש את הצנרת באופן מלא או להחזירה לידי EMG.

 

חסכון וקיצור לוחות זמנים

 

מדינת ישראל כבר החליטה עקרונית על הקמת נקודת קליטת גז שנייה, אולם החלטה ספציפית על מיקומה לא התקבלה. אי לכך, נקודת הקליטה ממאגר ים תטיס מהווה למעשה כיום את נקודת אספקת הגז הטבעי היחידה למשק הישראלי כולו, ועד להקמת נקודת קליטה נוספות יעברו עוד כמה שנים.

 

במשק האנרגיה המקומי משוועים לנקודת קליטה שנייה לגז הטבעי, וכפי שנחשף ב"כלכליסט" נושא רכישת נקודת קליטת הגז של EMG עלה על הפרק במסגרת דיוני ועדת צמח לבחינת מבנה משק הגז בישראל. הכוונה הייתה שהמדינה תרכוש את נקודת הקליטה עבור שאר השחקנים באמצעות החברה הממשלתית נתג"ז (נתיבי גז) שמפתחת את מערכת ההולכה הפנים־ארצית. עם זאת, המדינה אינה פתרה את הסוגיה ברמה המשפטית ובמשק האנרגיה מאמינים ששחקן פרטי יוכל להתמודד עם רכישה ביתר קלות.

 

רכישת מתקני EMG בישראל לא תפטור את הבעלים החדש ממתיחת צנרת מחופי המדינה למאגר הגז הרלוונטי בים, אולם היתרון העיקרי ברכישה ברור - הימצאות נקודת קליטה קיימת ופעילה בשטח ישראל וחיבורה למערכת הארצית חוסכת 80%-70% מהוצאות הקמת נקודת קליטה חדשה ומקצרת את לוחות הזמנים בהפקת ממאגרי הגז השונים ב־3 עד 5 שנים. ברמת המשק הישראלי, עסקה מאין זו יכולה ליצור תחרות בתחום ההולכה, לשותפות ים תטיס (53% קבוצת דלק בשליטת יצחק תשובה, 47% נובל אנרג'י) שמחזיקה כיום בחיבור הבודד.

 

ישראמקו החלה לפני כשלושה שבועות בקידוח מאגר שמשון שמכיל על פי האומדנים 2.3 TCF (טריליון רגל מעוקב) גז טבעי, כרבע מנפחו של מאגר תמר ושווה ערך לכ־13 שנות צריכה בכלל המשק הישראלי (ביחס לנתוני משרד האנרגיה לסוף 2011). במקביל, שותפות מודיעין שבשליטת אי.די.בי וצחי סולטן מתכננת לרכוש 10% מרישיון שמשון, מה גם שמודיעין שותפה בכ־20% ברישיונות שרה ומירה, שם קיים פוטנציאל של כ־6.5 TCF, כ־70% מנפח מאגר תמר, ושם אמור להתחיל קידוח בשבועות הקרובים.

 

לפיכך, רכישה של נקודת הקליטה תפתח את האפשרות לשותפים שונים להשתמש בצנרת החדשה כך שלא רק ישראמקו תהנה ממנו אלא גם מודיעין והכשרה אנרגיה, השותפה הבכירה בשרה ומירה. יצוין ששלוש החברות - ישראמקו, מודיעין והכשרה אנרגיה - הכריזו לאחרונה על התמודדות במכרזי חיפושי הגז בקפריסין.

 

ויתרו על חזרה לפעילות

 

צנרת הגז בין אשקלון לאל־עריש נבנתה בעלות של כחצי מיליארד דולר ושימשה את EMG להזרמת גז לישראל. הצנרת שאורכה כ־160 ק"מ הפכה לפעילה ב־2008, כאשר הלקוחה הראשונה שנהנתה ממנה הייתה חברת החשמל הישראלית. עם זאת, 14 פיגועי חבלה בחלקים שונים בצנרת באזור צפון סיני השביתו למעשה את הזרמת הגז לישראל וגרמו לבעלי EMG נזק משולש שכולל הפסד הכנסות כספיות, פגיעה במוניטין החברה ותחזוקת צנרת גז שאינה פעילה בחלקים שמוצבים בישראל. בימים אלו מנהלים בעלי EMG תביעות בוררות כפולות הן כנגד ממשלת מצרים והן כנגד חברת הגז המצרית שהפסיקה את ההזרמה, בדרישה לפיצויים בהיקף של כ־8 מיליארד דולר.

 

באופן אירוני, חברת הגז הלאומית המצרית מחזיקה בכ־10% ממניות חברת EMG, והיא זו שהפסיקה לה את הזרמת הגז בטענה של חוב כספי כלפיה, לא לפני ששלטונות מצרים כשלו בניסיון להגן על צנרת ההולכה הלאומית המצרית ששימשה בסיס להכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנה. כך לדוגמה, חוזה הגז הגדול בין חברת החשמל ל־EMG מספטמבר 2009 מבטיח למצרים 300 מיליון דולר בשנה עבור מכירת הגז, כסף שנעדר מהקופה הציבורית המצרית מאז החלו פיגועי ההולכה בצנרת.

 

ההחלטה על מכירת נקודת הקליטה לא נמצאת רק בידי מימן אולם התקווה היא שהוא יוביל את המהלך מול השותפים, שחלקם כבר ויתרו על האפשרות שהעסק יחזור לפעול כרגיל. בעניין זה התבטא המיליארדר סם זל שמחזיק ב־12% ממניות EMG, שאמר לפני כחודש בראיון ל"כלכליסט" שהוא מתחרט על ההשקעה במיזם. זל רכש את אחזקותיו יחד עם שותפו דיוויד פישר ב־2007 תמורת כ־260 מיליון דולר.

 

ישראמקו וקבוצת מרחב־אמפל סירבו להתייחס לידיעה.

x