איפה הדוגמה האישית?

בסוף שנת 2011 אישר הדירקטוריון של אי.די.בי פתוח תוכנית לרכישה עצמית של אג"ח בהיקף כולל של עד 150 מיליון שקל. בנימוקי הדירקטוריון צוין כי רכישת האג"ח, בהתאם לתוכנית הרכישה (ככל שהאג"ח יירכשו), תביא להקטנת החוב של אי.די.בי פתוח ולחיסכון בהוצאות המימון שבהן אמורה לשאת החברה בגין האג"ח.

במהלך חודש דצמבר רכשה אי.די.בי פתוח אג"ח בהיקף כולל של כ־32 מיליון שקל ע"נ ובשווי המסתכם ב־25 מיליון שקל, ואף רשמה בעקבות זאת רווח נקי של 12 מיליון שקל. אולם מתחילת 2012 תוכנית הרכישה החוזרת של אי.די.בי תקועה, למרות ירידות השערים החדות שנרשמו באג"ח, והיתרה שטרם בוצעה עומדת על 125 מיליון שקל.

הטענה שהחברה נוקטת אחריות כשהיא שומרת את יתרות המזומנים מובנת ולגיטימית, אך היא מעלה שאלה מדוע מלכתחילה אושרה תוכנית בהיקף כה גבוה אם היא אינה ממומשת אפילו בשעה שמחירי האג"ח יורדים בחדות.

בנוסף, מפתיעה העובדה שנושא המשרה הבכירים באי.די.בי טרם הביעו את אמונם בחברה באמצעות רכישת אגרות החוב של החברה, למרות מחיריהן הנמוכים והתשואות הגבוהות שהן מגלמות למשקיעים שמאמינים בחברה.