רם כספי: על הממשלה לשמש דוגמה לטייקונים בהסדרי חוב ותספורות
עו"ד כספי הלין היום על הטלת אחריות על בעל השליטה בחברות שנקלעו להסדר חוב: "אם תע"ש הייתה פושטת רגל, אז חח"י לא הייתה מגייסת?"
הצעת החוק החדשה שהגיעה מכיוון משרד המשפטים במטרה לשמור על האינטרסים של מחזיקי איגרות החוב מהציבור - הפכה היום לנושא הכנס הכלכלי שהתקיים היום במכללה נתניה.
עו"ד רם כספי, שנכח בדיון, הלין על חלק מסוים בהצעת החוק, שעיקרו הטלת אחריות על בעלי השליטה בחברה ומניעה של גיוס כסף בקרב חברות אחרות בשליטתן - אם חברה אחרת שלהן היתה מעורבת בגיוס חוב.
עם זאת, הוסיף כספי כי "הצעת החוק היא שקולה, מדודה ונכונה, לעומת ההצעה ההזויה שהציעה התנועה לאיכות השילטון". עוד אמר כי "אני שמח שנציגת משרד המשפטים נמצאת בכנס וזאת מכיוון ששיתוף פעולה בין המחוקק למגזר העסקי הוא חיוני להצלחה של הכלכלה". כספי נתן כותרת להרצאתו ששמה "מחוקקים, אולי תנוחו קצת" .
"קל להיות חכם לאחר מעשה. אני סבור שהמחוקק לעולם לא היה מאפשר להחיל הצעת חוק כזו על חברות ממשלתיות. אם תעש לא תעמוד בהתחייבותיה, האם יש מקום למנוע מחברת החשמל לגייס? זאת שאלה שאף אחד לא שואל. החוב של חברת החשמל הוא 75 מיליארד שקל ואף אחד לא ייתן לה ליפול. צדקה מתחילה בבית, ולכן אולי כדאי שהממשלה תתחיל עם החברות הממשלתיות. ואז, על פי אותו עיקרון, אם חברה ממשלתית תגיע להסדר, האם בעל השליטה, שהיא ממשלת ישראל, לא תאפשר לחברות אחרות לגייס?"
"יש להגן על המשקיעים"
"הצעת החוק החדשה בנושא הסדרי החוב מבוססת על כמה חידושים, ויש לבדוק האם לא מדובר בעודף רגולציה ובמקומה לתת לשוק לפתור לבדו את הבעיות העולות מהסדרי החוב" מסבירה פרופסור רות פלאטו שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה.
פרופסור שנער, כמו מרצים מובילים אחרים, השתתפה בכנס מטעם המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה והמרכז לאתיקה בירושלים שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב בנושא: "האם חקיקת התספורות זקוקה לתספורת". הכנס דן בשאלות הפרקטיות והאתיות הקשורות לנושא הסדרי החוב.
לדבריה, יש צורך בהתערבות, חקיקתית או רגולטורית, אולם במינימום הנדרש, ושהתועלת שתצא מהתערבות זו תהיה כלכלית, ולא כזו שמטרתה ענישת בעלי השליטה או החברה. "המטרה הגדולה צריכה להיות הגנה על ציבור המשקיעים, החוסכים הקטנים, שהכסף שלהם מנוהל על ידי הגופים המוסדיים. הפתרון צריך לשקף את האינטרס האישי של החוסכים והאינטרס הציבורי שהוא הגנה על החיסכון הפנסיוני של הציבור".
פרופסור שנער סבורה שבמקביל יש להכביד על המוסדיים כבר בעת רכישת האג"ח, וכמו כן יש להגביל את החברות המעורבות בהסדרי חוב בכל הקשור לשימוש בכספים שמטרתם אינו פרעון חובות הנושים. "יש לקבוע שבהמשך להמלצות ועדת חודק, המוסדיים יוכלו להשקיע רק באיגרות חוב מגובות בשיעבוד שלילי רחב או מגובות בבטחונות, ולאסור על המוסדיים להשקיע באיגרות חוב שאינן כוללות התניות חוזיות. יש לקבוע כללים מחייבים ולא להשאיר את הנושא לשיקול דעתם של המוסדיים" סיכמה שנער.
לדבריה, יש לקבוע גם תמריץ שלילי במקרה של תספורת. "גוף מוסדי שנכשל בהשבת מלוא הסכום לחוסכים בגלל תספורת, ייאלץ להפחית את דמי הניהול שהוא גובה מהחוסכים עד לפירעון מלא של החוב כלפיהם". לדברי שנער, יש לבצע תספורת גם בשכרם של המנהלים בקרב הגופים המוסדיים, במידה והם נכשלו בתפקידם בהגנה על כספי החוסכים.
"יש להגביל את שכר הבכירים, למנוע חלוקת דיבידנד וכל זאת עד לפירעון מלא של חובות החברה לבעלי האג"ח. יש להקשיח את הכללים על מנת למנוע מהחברה להשתמש בכספים שנותרו בידיה שלא למטרת החזר החוב"
עו"ד דלית זמיר ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הסבירה שהמחוקק רוצה להתערב כמה שפחות, אבל מצד שני לשפר את הסדרי החוב. מטרות החוק הן הגנה על בעלי איגרות החוב מפני הסדרים לא יעילים, אך במקביל תבקש להותיר את האחריות בידי בעלי האג"ח בכלל והגופים המוסדיים בפרט לקבלת בסיס מקצועי להחלטתם. "החוק גם מנסה לתת לבית המשפט כלים לביקורת אפקטיבית על הליך הסדר החוב" היא הוסיפה.
"החשש שלנו הוא מהסדרים לא מיטביים עבור מחזיקי איגרות החוב. עו"ד זמיר מזכירה שכאשר הבנקים מעניקים הלוואות יש להם כוח הרבה יותר גדול מול החברות בכל הקשור להחזר ההלוואה. "למחזיקי האג"ח יש בעיות גדולות יותר, גם בנושא קבלת מידע לגבי מצבה של החברה. הרבה פעמים גם נציגויות האג"ח הופכות לשבויות בידי החברה", הוסיפה עוד.
עו"ד זמיר ציינה כי בחוק , הסדר חוב מוגדר כפשרה או הסדר שמשמעותם בסעיף 350 שינוי בתנאי הפירעון העלולים לפגוע במחזיקי איגרות החוב.
יצחק תשובה. הסדר החוב בדלק נדל"ן לא קורם עור וגידים צילום: גיא אסיאג הפתרון שהחוק מציע הוא פיקוח בית משפט, שיאשר את הסדר החוב רק לפי החוק המוצע, אומרת זמיר. בנוסף, יציע החוק למנות מומחה שתפקידו הצגת חוות דעת אובייקטיבית ביחס להסדר המוצע, שתהווה בנצ'מרק למחזיקי איגרות החוב, אולם לא תחליף את שיקול דעתם.
זמיר הוסיפה, כי הצעת החוק מפרטת גם חלופות אחרות להסדר החוב המוצע, לרבות פירוק ומכירה לצד שלישי, ולתקבולים המשוערים שהיו מקבלים בעלי אגרות החוב בכל אחת מהן. "אפשרויות נוספות הן פרעון אגרות החוב בדרך של הקצאת המניות לבעלי אגרות החוב, כשכאן חל כלל העדיפות המוחלטת. לא ייתכן שבעלי המניות יקבלו משהו לפני בעלי איגרות החוב של החברה. המשמעות היא , הזרמת ערך חדש לחברה".
זמיר הוסיפה כי המומחה שיתמנה יבדוק מהי כדאיות ההסדר לכל אחת מהסדרות השונות, במידה ויש כאלה. "חוות הדעת שלו צריכה להיות עבור כל הסדרות כולן, באופן ספציפי לכל אחת. בנוסף, הוא חייב לבדוק את נושא החלוקות הקודמות, כלומר אלו שבוצעו בתקופה שקדמה להסדר. עליו להחליט שהן אסורות, והכוונה היא בעיקר חלוקת דיבידנד. יש חשש לטעם נפגם, והחלופה האפשרית תהיה לרוב ביטול חלוקות קודמות או יצירת חזקה, כלומר אם יש עילה, מחזיקי איגרות החוב יוכלו להגיש תביעה נגזרת".
