שטראוס נענשה חזק מדי

האם המשקיעים של שטראוס מעניקים פרשנות מוגזמת למחאה החברתית? כאשר משווים בין יצרניות המזון אסם ושטראוס, החולשות על כ־20% משוק המזון, לא ניתן להתעלם מהפער בהתנהגות המניות שנוצר בשנה האחרונה.

המחאה החברתית, שהתחילה כמחאה על מחיר הקוטג', הביאה לפתיחת הפער, כאשר המשקיעים במניית שטראוס הגיבו בחריפות מחשש להתפתחות התנהגות צרכנית קשוחה בישראל ופתיחת השווקים ליבוא. לעומתה, אסם, שליבת פעילותה מקומית, הציגה ירידות מתונות וביצועים טובים משל ת"א־25. שיא הפער נרשם בפברואר השנה, עם המחאה על ההבדלים במחירי פסק זמן של שטראוס בישראל לעומת ארה"ב.

למרות הדפנסיביות הפיננסית שמציגה אסם והחדשנות במוצריה, החברה מוטת שוק מקומי באופן מהותי, והתחדשות מחאה חברתית תקשה עליה להעלות מחירים ולצמוח. לעומתה, שטראוס מציגה בדו"חות השנתיים שיפור בכל מגזרי הפעילות, כאשר רוב פעילותה היא בחו"ל. שטראוס פועלת בפיזור גיאוגרפי, ונהנית מפוטנציאל צמיחה גבוה הנובע ממגוון תחומי פעילות, ממוצרי החלב ועד מיזם המים.

להערכתנו, הירידות במניית שטראוס נובעות מפרשנות צרכנית מחמירה, ואנו מניחים כי אופק הביצועים של החברה תחת המבנה הנוכחי מתאים להשקעה לטווח ארוך.

השורה התחתונה: פוטנציאל הצמיחה של שטראוס והפיזור הגיאוגרפי הופכים אותה להשקעה מומלצת לטווח ארוך.

הכותב הוא אנליסט באי.בי.אי