בתי ההשקעות ב-2011: הרווחיות נשחקה, שכר הבכירים פחות

מזעור נזקים - זו הרוח הנושבת מסיכום הדו"חות השנתיים של בתי ההשקעות הציבוריים בישראל. שנת 2011 לא סיפקה תנאים קלים: המשבר הכלכלי בעולם גרר את השווקים בחו"ל ואת השוק המקומי לירידות שערים חדות, שהתמתנו לקראת סיומה. המשק הישראל התחיל להראות סימני האטה, שהתעצמו והתחדדו למחאה החברתית שפרצה בקיץ ופגעה בשורה התחתונה של לא מעט חברות במשק, אשר ייאלצו להתאים את עצמן למציאות החדשה.

המחאה החברתית לא פסחה גם על הפעילים בשוק ההון, והביאה להתגברות ההרגולציה, שחתכה את תקרת דמי הניהול בקופות הגמל וביטוחי המנהלים כמעט בחצי.

ההאטה במשק הישראלי באה לידי ביטוי גם בבתוצאות 2011, כאשר מרבית בתי ההשקעות הציגו רווח קטן יחסית ל־2010. ההאטה לא ניכרה, עם זאת, במשכורות שמשכו בכירי בתי ההשקעות – אותם בכירים שמלינים כל כך על הרגולציה שחותכת בבשרם.

בתי ההשקעות שהרפורמה בגמל משפיעה עליהם בעיקר - אקסלנס, דש איפקס ומיטב - לא מיהרו לחתוך בשכר. בדש זינקו הוצאות ההנהלה וכלליות בשיעור של 17%, בלידר הם טיפסו ב־11%.

עם זאת, אין חולק על כך שהסביבה של בתי ההשקעות השתנתה - כל המוצרים שמציעים בתי ההשקעות לחוסכים ומשקיעים הופכים לרווחיים פחות.

כדי שבתי ההשקעות יוכלו לשרוד וכדי שבעליהם יוכלו להמשיך ולהרוויח, הם יצטרכו לקצץ בעלויות. את המשמעות אף אחד כבר לא מכחיש: בתי ההשקעות עומדים בפני פיטורים. במיזוג הנרקם בין מיטב לדש, למשל, צפויים למצוא עצמם לפחות 200 עובדים מחוסרי עבודה.

המציאות החדשה, אם כן, היא של שחיקה ברווחיות בכל האפיקים. רווחי הנוסטרו כבר אינם יכולים להסוות את החולשה בתחומים האחרים, ובסביבת הריבית העולמית הנמוכה והיעדר הצמיחה באופק, נראה כי הרווחים העצומים שהיו בעבר לא יחזרו בקרוב. בתי ההשקעות ייאלצו להציע יותר מוצרים עם מתחי רווח נמוכים, כשהם ממקסמים את הפוטנציאל של כל לקוח, ומתייעלים ומצמצמים בהוצאות התפעוליות. יחד עם דרישות רגולטוריות שהולכות וגדלות, מגמת הקונסולידציה בענף צפויה להימשך כשהיתרון לגודל הופך למשמעותי מאי פעם.

קרנות הנאמנות - קטנות יותר, רווחיות פחות

שנת 2011 היתה שנה לא מזהירה בשוק קרנות הנאמנות. היקף הנכסים בענף התכווץ במהלך השנה ב־9% והסתכם בסוף השנה ב־142 מיליארד שקל, אך הנפילות בשוקי ההון שהחלו באוגוסט שלחו את הציבור לחפש אפיקי השקעה סולידיים, כשהחוסכים הסיטו יותר ויותר כספים לקרנות הכספיות.

עד 2011 הסבו הקרנות הכספיות הפסדים לבתי ההשקעות המנהלים אותן בשל הדרישה לתשלום עמלת הפצה של 0.125% לבנקים. במהלך השנה החלו כמעט כל בתי ההשקעות לגבות דמי ניהול בקטגוריית הקרנות הכספיות, הנעים בטווח של  0.15% - 0.19%, לאחר שבשנים האחרונות נגבו בה דמי ניהול אפסיים.

שיעור הקרנות הכספיות מכלל הענף יותר מהכפיל את עצמו במהלך 2011, לשיעור של 24% מהענף. במקביל, ספגו קרנות הנאמנות תחרות עזה מצד תעודות הסל, שעשו חיל ב־2011.

בלט לרעה כלל פיננסים שעבר להפסד של 42 מיליון שקל בקרנות הנאמנות, כשנאלץ לבצע מחיקה נוספת של 60 מיליון שקל מהמוניטין על הקרנות. גם העלייה בהוצאות השכר והפרסום, שנבעה מהקמת מוקד מכירות, והעלייה בהוצאות על סוכנים לא תרמו להכנסות קרנות הנאמנות של כלל פיננסים.

אי.בי.אי בלט לטובה עם עלייה של 28% ברווח התפעולי של קרנות הנאמנות, שהסתכם ב־23.6 מיליון שקל. מדובר בנתון מרשים, לאור העובדה כי נכסי קרנות הנאמנות בבית ההשקעות התכווצו במהלך 2011 בשיעור של 15% ל־9.8 מיליארד שקל.

נוסטרו - מי שחתך, ניצל

לאחר שנתיים חזקות ב־ 2009- 2010, שהניבו רווחים יפים להשקעות הפרטיות שביצעו בתי ההשקעות, הגיעה 2011 ועמה הנפילות בשווקים, ובמיוחד בשוק המקומי שאיבד במהלך השנה החולפת כ־20% משוויו. בתי ההשקעות שעוד יכלו להשתמש ביתרות שלהם להשגת תשואות המחפות על חולשה במגזרים מסוימים, מצאו את עצמם מגדילים את הנזק.

באנליסט צמצמו את ההשקעות העצמיות בשיעור של 40% ל־113 מיליון שקל בלבד בסוף 2011, אך עדיין ספגו הפסד של 4.5 מיליון שקל במהלך השנה החולפת בנוסטרו, לעומת רווח של 16.2 מיליון שקל ב־2010.

אי.בי.אי, שהצליח להראות שיפור בקרנות הנאמנות, ספג הפסד של 10 מיליון שקל בנוסטרו לעומת רווח של 40.5 מיליון שקל ב־2010. גם בדש איפקס הפסידו 6 מיליון שקל בתיק ההשקעות העצמי לעומת רווח של 23 מיליון שקל ב־2010.

חיתום - תיאבון נמוך להנפקות חדשות

לא היה קל להיות חתם ב־2011. הירידות בשוק ההון המקומי, שהלך בעקבות השווקים האירופיים, ציננו את התאבון להנפקות חדשות. המחזורים ירדו, והמשקיעים העדיפו להסיט כספים לקרנות הכספיות, מה שאומר שעוד פחות כסף הופנה לרכישת מניות ואג"ח.

יישום מסקנות ועדת חודק הוביל להעדפה של הרחבת סדרות קיימות על הנפקות חדשות, והמנפיקים העדיפו להנפיק בדרך של זכויות, כשבדרך כלל אין בהן מעורבות של חתם או מפיץ. על רקע העלייה בפרמיות הסיכון, חל קיטון ניכר בהנפקות אג"ח לא מדורגות.

בסיכום שנתי, החברות הציבוריות גייסו 32.5 מיליארד שקל - ירידה של 28% לעומת 2010.

אי.בי.אי חיתום הוביל את שוק הגיוסים עם כ־38 גיוסים בהיקף של כ־10.2 מיליארד שקל, אך הרווח התפעולי שלו נחתך בחצי והסתכם ב־10.4 מיליון שקל. אנליסט השלים בתחילת 2011 את מכירת פעילות החיתום, אנליסט ניהול הנפקות, ובכך נמנע מהפגיעה שספג הענף.

לידר שוקי הון הציג תוצאות דומות עם רווח תפעולי בתחום ההנפקות של 6.5 מיליון שקל - ירידה של 45%.

מי שלא חש בחולשה בפעילות היה מנכ"ל לידר הנפקות, שנהנה משכר בעלות של 2.45 מיליון שקל, כולל מענק של 1.32 מיליון שקל המהווה 1.5% מהרווח לפני מס של לידר שוקי הון.

ברוקראז' - הבנקים דחקו את בתי ההשקעות

ב־2011 נמשכה המלחמה של בתי ההשקעות על זכות הקיום שלהם בברוקראז', כשהעתיד אינו נראה מבטיח. קיטון של 24% במחזורי המסחר במניות, בעיקר עקב יציאת המשקיעים הזרים, בד בבד עם שחיקת עמלות המסחר בעקבות התחרות עם הבנקים וירידה של 14% ברמת הפעילות בשוק החוב העולמי, הקשה על חברי הבורסה להמשיך להציג רווחיות בשורה התחתונה. נתח השוק של הבנקים במסחר בבורסה גדל מ־67% ב־2010 ל־72.6% בסוף 2011 - על חשבונם של בתי ההשקעות.

בלט לרעה לידר שוקי הון, שהציג ב־2011 הפסד של 5.2 מיליון שקל, בהמשך להפסד של 3.4 מיליון שקל ב־2010. חלק מהחולשה נובע מהעובדה כי הפעילות הרווחית ביותר של לידר - אחזקה של 50% בבית ההשקעות ילין לפידות - נעשית דרך הברוקראז' של דש ולא בתוך הקבוצה, כך שלידר לא נהנה מהזינוק המרשים בנכסי ילין לפידות בשנה החולפת.

דש הציג עלייה של 23% בהכנסות בברוקראז', שהסתכמו ב־16 מיליון שקל. אקסלנס בניהולו של דוד ברוך הציג יציבות בפעילות עם רווח מהברוקראז' של 16 מיליון שקל — זהה לשנה הקודמת, בעיקר הודות לגידול באשראי שהעניק ללקוחותיו.

תעודות סל - הכסף עבר מקרנות הנאמנות

הירידות בשווקים לא פסחו על שוק תעודות הסל, שהתכווץ ב־2011 בשיעור של 2.2% ל־56 מיליארד שקל. הירידה הקלה בהשוואה לצניחה בשווקים נבעה מגיוסים ריאליים שהעשירו את הענף ב־4.1 מיליארד שקל - בעיקר על חשבונן של קרנות הנאמנות, כתוצאה מהעדפת הבנקים לשיווק תעודת סל המספקות עמלות גבוהות יחסית לקרנות.

ענף תעודות הסל נשאר מצומצם עם חמישה שחקנים, בינתיים - עד המיזוג הצפוי בין מיטב לדש.

קסם, חברת תעודות הסל של אקסלנס המחזיקה בנתח שוק של 33.9%, הציגה עלייה של 26% ברווח התפעולי שהסתכם ב־132 מיליון שקל. שיעור הרווחיות התפעולית של החברה עלה מ־49% ל־56%. חשוב להדגיש כי כמחצית מהרווח אינה נובעת מדמי הניהול אלא מפעולות נוספות שמבצעת קסם, כגון השאלת ני"ע.

דש איפקס, שרכש בתחילת 2011 את חלקם של השותפים באינדקס והשלים את איחוד תעודות הסל עם תכלית, הכניס לבית ההשקעות לא פחות מ־85 מיליון שקל. הרווח התפעולי של דש איפקס, המחזיק בנתח שוק של 32.4%, הסתכם ב־31 מיליון שקל.

גמל - בתי ההשקעות הגדולים ישרדו

דיו רב נשפך על הפגיעה הצפויה בגמל בעקבות הורדת תקרת דמי הניהול לשיעור של 1.05% מהצבירה לעומת 2% כיום.

קופות הגמל של אקסלנס, בהיקף של 18 מיליארד שקל, הניבו לבית ההשקעות הכנסות של 219 מיליון שקל, ירידה קלה לעומת 2010. מתוך זה, רשם אקסלנס רווח תפעולי מרשים של כ־67 מיליון שקל. הדבר נובע בעיקר מהעובדה כי ממוצע דמי הניהול של אקסלנס גבוה מהשוק, ובשל כך צפויה פגיעה משמעותית יותר בפעילות הגמל.

אקסלנס רשם בדו"חותיו כי הוא צופה ירידה של כ־12% בהכנסות, מה שהוביל את החברה־האם הפניקס למחיקה של 113 מיליון שקל מהשווי של אקסלנס בדו"חותיה השנתיים, לפי הערכת שווי שביצעה הפניקס (בהמשך למחיקה בהיקף של 50 מיליון שקל ב־2010).

מנגד, אי.בי.אי, המחזיק בתיק גמל קטן בהיקף של 1.7 מיליארד שקל, רשם הפסד של כ־4 מיליון שקל, בדומה ל־2010. היתרון לגודל מתחדד בפעילות הגמל של בית ההשקעות ובסביבה הרגולטורית החדשה, ומעלה את הסיכויים שאי.בי.אי יהיה הבא על הכוונת להירכש או להתמזג.