דוד ברוך: "מיזוגים? אנחנו נהיה בצד של הרוכשים"

אתגרי השנה החולפת בקרב בתי ההשקעות לא פסחו גם על אקסלנס, מקבוצת הפניקס שבשליטת יצחק תשובה. בריחת הציבור לחופי מבטחים, יחד עם הידוק הרגולציה ושחיקה בדמי הניהול, באו היטב לידי ביטוי במרבית המגזרים שבהם פועל אקסלנס. למרות זאת, בתעודות הסל הצליחה החברה־הבת קסם לרשום עלייה בהיקפי הפעילות ובשיעור הרווחיות, אולם תקנות האוצר מאיימות גם על המגזר הזה. סך הנכסים המנוהלים של אקסלנס בתום 2011 נותר יציב ברמה של 63.4 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה, אקסלנס אמנם ספג פגיעה של כ־28%, אולם הצליח להתגבר על חלק מן האתגרים ולרשום רווח נקי של 101 מיליון שקל ב־2011, לעומת 140 מיליון שקל ב־2010. עם זאת, יש להביא בחשבון כי ב־2010 בוצע מימוש חד־פעמי של אחזקה בבריטיש ישראל שהניב לבית ההשקעות רווח של כ־15 מיליון. בנוסף, אימוץ פרק המיסוי של ועדת טרכטנברג הגדיל ב־2011 את ההפרשה למסים נדחים ושחק את הרווח הנקי.

הכנסות אקסלנס ב־2011 הסתכמו ב־584 מיליון שקל לעומת 637 מיליון שקל ב־2010. בתחום ניהול השקעות נשחקו ההכנסות בכ־15% ל־171 מיליון שקל, ובקופות הגמל וקרנות הפנסיה ירדו ההכנסות מ־230 מיליון שקל ב־2010 ל־219 מיליון שקל ־2011. בהסתכלות לעתיד, נראה כי זו רק "המכה" הראשונה, וירידה דומה עשויה להתרחש בעקבות הרפורמה להורדת דמי הניהול בגמל עד לרמה של 1.05% ב־2014.

"להערכת החברה, לתקנות שאושרו עשויה להיות השפעה מהותית על מגזר החיסכון ארוך הטווח שלה", נכתב בדו"חות אקסלנס. "ההשפעה הישירה של התקנות האמורות על הכנסות החברה במגזר החיסכון ארוך הטווח בשנים הקרובות, ביחס להכנסות החברה ממגזר זה ב־2011, תהיה קיטון בשיעור של כ־11%–12%".

קיפאון בשוק ההנפקות

במגזרים אחרים, הקיפאון בשוק ההנפקות שנבע מהירידות בשוק ההון ב־2011 חתך את הכנסות פעילות החיתום (בנקאות להשקעות) ב־60% לעומת 2010, ל־8 מיליון שקל בלבד. מנגד, חל שיפור בפעילות תעודות הסל, שם נרשמו הכנסות של 132 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שקל ב־2010. בתחום הברוקראז' הצליח אקסלנס לשמור על יציבות עם הכנסות של 47 מיליון שקל, וזאת למרות התחרות מצד הבנקים בעיקר בשוק המוסדי.

עלות שכרו של המנכ"ל דוד ברוך הסתכמה ב־3.37 מיליון שקל, מתוכם 1.37 מיליון שקל שהתקבלו כמענק והשאר כשכר בסיס. עלות שכרו של יו"ר קסם בועז נגר הסתכמה ב־3.35 מיליון שקל, מתוכם 2.53 מיליון שקל שהתקבלו כמענק, 633 אלף שקל שכר בסיס ותשלום מבוסס מניות של 185 אלף שקל. גם אבנר חדד, מנכ"ל קסם, נהנה משכר בעלות של 3.27 מיליון שקל: 2.37 מיליון שקל מענק, 722 אלף שקל שכר בסיס ו־185 אלף שקל בתשלום מבוסס מניות.

זה שוק תחרותי

בראיון ל"כלכליסט" הסביר המנכ"ל דוד ברוך את השחיקה בתוצאות אקסלנס שנגרמה גם בשל הרפורמה להורדת דמי הניהול בקופות הגמל עד לרמה של 1.05% ב־2014. "לא היו צריכים להתערב בתחום הגמל" אמר ברוך, "זה שוק תחרותי. חמשת השחקנים הגדולים בתחום מחזיקים פחות מ־50% מסך הנכסים המנוהלים, בעוד שחמשת הגדולים בתחום החיסכון הפנסיוני מחזיקים בכ־90% מסל הנכסים. לזה תוסיף את העובדה כי שלושת השחקנים הגדולים (מבטחים של מנורה, מקפת של מגדל, ומיטבית של כלל ביטוח - ל"פ) יושבים בתוך חברות ביטוח, ותבין שהגמל הרבה פחות ריכוזי. במהלך שלוש השנים האחרונות היתה מגמת ירידה של דמי הניהול בגמל שנבעה מתחרות, ולכן אני לא חושב שהיו צריכים להתערב".

דמי הניהול הממוצעים שלכם ירדו ב־2011 מתחת ל־1%. האם נמשיך לראות שחיקה, ואיך תפצו על כך?

"הפגיעה הראשונה היא פגיעה בהכנסות וחברות יצטרכו למצוא דרכים להתייעל. באופן כללי, התוצאה של כל התהליכים בשוק ההון תביא בסופו של דבר לקונסולידציה (מיזוגים — ל"פ), ואני חושב שקונסולידציה שכזאת תגרור את השוק להיות ריכוזי. ריכוזיות משמעותה תחרות נמוכה, מה שפוגע בסוף בלקוח. מי שאמון על הסדרה ותכנון של השוק פוגע ביכולתם של השחקנים הקטנים והבינוניים להתקיים לאורך זמן. בשורה התחתונה, כתוצאה מהרגולציה דמי הניהול ימשיכו לרדת, אם כי באופן הרבה יותר מתון מהירידה שראינו בשנה האחרונה".

מה המניע לקונסולידציה בענף (שהחלה כבר עם מיזוגם של דש ומיטב), והאם כבר סימנת לעצמך חברות יעד לטובת מיזוג?

"המגמה הזאת יוצרת מציאות מורכבת לבינוניים ולקטנים. בגדול, הרגו את הגמל - לקחו תחום פעילות מרכזי שמהווה את אחת הרגליים המרכזיות של בתי ההשקעות, ופתאום מוצאים שהתחום נמצא בנסיגה. נוצרה פה בעיה מאוד גדולה וזה המניע העיקרי למגמה שאנו רואים. לגבינו, אנחנו עושים את התוכניות שלנו, אך אינני יכול למסור פרטים. רק יכול לומר שאנחנו נהיה בצד של הרוכשים". עוד לדבריו, "בשנתיים האחרונות הורדנו מינוף, בניגוד לשחקנים אחרים בתעשייה. הורדנו בשנה האחרונה קרוב ל־150 מיליון שקל באובליגו של אקסלנס, כך שאם בעתיד נצטרך לרכוש פעילות, אנחנו תמיד שומרים על רמה של מינוף נורמלי ולא נגיע למצב שזה מונע מאיתנו ביצוע של מהלך כלשהו".

אתה מדבר על התייעלות, ובינתיים מצבת כוח האדם שלכם עלתה בהדרגתיות מ־520 עובדים ב־2009 ל־588 עובדים ב־2011. איך מתנהלים בשוק שבו הרווחיות יורדת והעלויות מטפסות?

"ראשית, רכשנו ב־2009 את קרנות הנאמנות ותעודות הסל של פריזמה. קלטנו חברה של 10 מיליארד שקל נכסים, וזה מסביר חלק מהגידול ב־2009. בנוסף, השפעות הרגולציה מצריכות משאבים ואנחנו עומדים בסטנדרטים רגולטוריים הגבוהים ביותר. גם בעניין תקנות חודק, אנחנו עושים אנליזות בתוך הבית, ולא הולכים לחברות חיצוניות על מנת לרכוש אנליזה ולסמן 'וי'. כמו כל הנהלה אחרת בתחום, גם אנחנו שוקלים איפה נוכל להתייעל".

האם תעלו את דמי הניהול ללקוחות גדולים שאינם רווחיים?

"אקסלנס מראש לא פעל במכרזים פרועים שבהם אחרים לקחו את המכרז גם בדמי ניהול אפס. בגלל זה, אני די פטור מהבעיה הזאת".

רגולציה עודפת

האם הרגולציה פוגעת ביכולת להשיא תשואות ללקוחות?

"ראשית, שקיפות וסטנדרט גבוה של ממשק יצרן־צרכן הם חיוביים ואני תומך בהם. מישור אחר הוא הרגולציה שנתפסת כעודפת — נראה כאילו חלק מהרגולציה היא אכן עודפת, ולפעמים מחפשים איך לגלגל חלק מהעלויות האלו גם לצרכן, שכן מוצרים לא נמכרים בחינם אלא בהתאם לעלותם. המרכיב השלישי והכי חשוב שמתייחס לשאלה הוא שהדבר לא יביא לשחיקה באיכות ניהול הכסף אצלנו. הרי זה חלק מתפקידנו - להניב תשואות ללקוחות".

צריך למצוא את האיזון

המגזר היחיד שבו נרשם שיפור הוא תעודות סל, אולם בתחילת השנה אישרה ועדת הכספים תקנה המונעת מהגופים המוסדיים את היכולת להעמיס את עלויות הרכישה של תעודות הסל על העמיתים, ומחייבת אותם לשאת בעלויות. האם תהיה לזה השפעה מהותית בשנים הבאות?

"אנחנו חייבים להשתמש בתעודות סל, ואני מאמין שיימצאו פתרונות שונים אצל חברות תעודות הסל ואצל הגופים המוסדיים. אנחנו נשמור על נוכחות בשוק תעודות הסל, וחשוב שתחום תעודות הסל בישראל ימשיך לצמוח, וזו גם המגמה בעולם. לגבי ההשפעה עלינו, אני לא צופה שנרגיש השפעה מהותית".

האם לאור תשואות החסר של השוק המקומי ב־2011, תשקול להטות כעת את תמהיל ההשקעות לטובת ישראל?

"כולם היו מוטי השקעות לישראל במשך זמן רב, אך ב־2011 ראינו שינוי מגמה מהיר של יציאת כספים לחו"ל. זה נבע, בין היתר, גם מרגולציה, סוגיות גיאו־פוליטיות כגון הגרעין האיראני וכן השפעות שערי חליפין. בסופו של דבר, צריך למצוא את האיזון, ואם הוא לא יהיה 50%–50%, אז אולי נראה הטיות לפה או לשם, אבל בסוף ייווצר איזון שאינו קיצוני".