המדינה תסבסד את הקמת המסלקה הפנסיונית ב-10 מיליון שקל
המשמעות: ליועצים הפנסיונים תהיה גישה ישירה וממוחשבת לגוף אחד שירכז עבורם את כל המידע על תנאי הפנסיה של החוסכים. בדרך זו ישתפר הייעוץ הפנסיוני הניתן במערכת הבנקאית
ועדת המכרזים המיוחדת במשרד האוצר להקמת מסלקה פנסיונית מרכזית, פרסמה היום (ה') את מסמכי המכרז להקמתה והפעלתה.
מסמכי המכרז הועברו למציעים שעמדו בתנאי סף בהליך מיון מוקדם. המציעים התבקשו לפרט את שיטת העבודה, עמידה ב-SLA ואבטחת מידע. ההסכם עם הספק שיבחר צפוי להיחתם באוגוסט 2012, ההתקשרות עם הספק תהיה ל-10 שנים.
בשל החשיבות הרבה שמוצאת הממשלה בהקמת המסלקה, לספק הזוכה במכרז יוענק מענק חד פעמי של 10 מיליון שקל לצורך הקמת המסלקה. המענק יהיה בגין הפעלת שלב א' של המסלקה כנדרש. התשלום השנתי עבור שרותי המסלקה יקבע במכרז. המציעים במכרז ידרשו להגיש הצעת מחיר שנתית קבועה של המסלקה, המגלמת בתוכה גם את עלות ההקמה.
המסלקה צפויה לייעל תהליכי עבודה של גופים מוסדיים ולהקל על שיווק ויעוץ פנסיוני. הפעולות שתבצע המסלקה יעשו כחלק משירות שיספק גוף מוסדי ללקוחותיו. לפיכך, גוף מוסדי ישלים את רובן המכריע של הפעולות כאמור.
על כן, גופים מוסדיים ישלמו דמי שימוש בשיעור של 50% מהעלות השנתית של הפעלת המסלקה. גובה ההשתתפות של כל גוף מוסדי יקבע בהתאם לחלקו היחסי בסך הנכסים המנוהלים בשוק החיסכון הפנסיוני, כאשר סכום השתתפות מינימלי הוא 3,000 שקל לשנה.
לגוף מוסדי שאינו מנהל אף מוצר פנסיוני שניתן להצטרף אליו או להעביר אליו כספים המנוהלים במוצר פנסיוני אחר, על פי חוק, (לדוגמה: קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר) יופחתו 30% מנכסיו המנוהלים לצורך חישוב חלקו היחסי מסך הנכסים המנוהלים בשוק החיסכון הפנסיוני.
שאר המעסיקים והחוסכים, יישאו ביתרת העלות לפי היקף השימוש שלהם בפועל בשירותי המסלקה, בהתאם לתעריף קבוע לפעולה.
ריכוז של מאגרי המידע
אחת המגבלות המהותיות שעומדות כיום, טרם הקמת המסלקה, בפני היועצים הפנסיוניים בבנקים טמונה בעובדה שאין להם גישה ישירה, מהירה ומיידית לגוף אחד שמרכז את כל מאגרי המידע שיספקו להם נתונים על תנאי הפנסיה של החוסכים השונים שמגיעים אליהם לצורך קבלת ייעוץ פנסיוני. דבר זה גורם לכך שכדי לקבל מידע על תנאי הפנסיה של כל לקוח, הם נאלצים להתנהל מול מספר רב של גופים תוך ניסיון להבין בכל פעם מחדש את "השפות" השונות שבהן מדברים הגופים המנהלים, שכן לא קיימת אחידות לגבי אופן הצגת הנתונים של הפוליסות השונות.
דבר זה דורש בסופו של דבר מהיועץ, שרגיל לעבודה בסביבה מתקדמת, טכנולוגית וממוחשבת, לבצע עבודה ידנית ומסורבלת לצורך השלמת כל הנתונים הדרושים לפני מתן ייעוץ לחוסך – מה שגוזל זמן, משאבים וכסף ומקשה על מעקב שוטף ומיידי על כספי החיסכון הפנסיוני של החוסך.
בניגוד לבנקים, שמשוועים להקמת מסלקה שכזו, סוכני הביטוח חוששים כי הקמת המסלקה תפגע בפרנסתם, וגם חברות הביטוח (שמנהלות הסדרים פנסיוניים) חוששות כי כניסה של הבנקים לשוק החיסכון הפנסיוני תשבור את ההגמוניה שלהן בשוק. עיקר החששות של גופי הביטוח נעוץ בכך שהבנקים, בניגוד לסוכני הביטוח, אינם נמצאים בבעלות חברות הביטוח ומספקים ייעוץ אובייקטיבי ללקוחות.
