ועדת הריכוזיות : מתנגדים כבדי משקל
מסקנות ועדת הריכוזיות הוגשו לראש הממשלה עם דעות מיעוט של האנשים שאמורים לאכוף אותןף הממונה על שוק ההון פרופ' שריג חושב שחברת אג"ח אינה שכבה בפירמידה ויו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר מתנגד לאפליית הפירמידות החדשות
הוועדה לקידום התחרותיות במשק, שזכתה לכינוי "ועדת הריכוזיות", הגישה אתמול את מסקנותיה הסופיות לראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל. המלצות הוועדה נוגעות להפרדה בין בעלות על נכסים ריאליים לבעלות על נכסים פיננסיים ולצמצום תופעת הפירמידות בשוק ההון.
יחד עם הדו"ח שמרבית פרטיו כבר ידועים, פורסמו לראשונה גם דעות המיעוט שהגישו חברי ועדה שמתנגדים למסקנות הסופיות, ביניהם ניתן למצוא את יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר, הממונה על שוק ההון פרופ' עודד שריג וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל שהגישו מסמך משותף, וכן גל הרשקוביץ הממונה על התקציבים באוצר, שמבקש להקשיח את המסקנות הסופיות.
תמריץ לפירוק הפירמידות
בדו"ח הסופי קבעה הוועדה כי יתאפשר מבנה פירמידאלי בן שלוש שכבות עבור חברות אחזקה קיימות, ושתי שכבות בלבד עבור חברות אחזקה חדשות. הוועדה קבעה עוד כי מניין השכבות יכלול גם חברות שהנפיקו אג"ח לציבור שמניותיהן אינן מונפקות בבורסה (כדוגמת אי.די.בי פתוח מקבוצת אי.די.בי).
כדי ליצור תמריץ לפירוק הפירמדות נכתב בדו"ח הסופי כי נשקלות כמה אפשרויות, כגון דחיית תשלום המס בגין מכירת חברה, הכרה בהפסד הון כתוצאה ממכירה כפויה או הקלות מס בעת מיזוג. ההמלצות המלאות בעניין תמריצים אלו יוגשו לאוצר בתוך שלושה חודשים.
קנדל ושריג שמתנגדים להמלצת הוועדה להכליל חברות אג"ח בספירת השכבות כתבו במסמך המשותף כי המלצות הוועדה צפויות להביא למכירה של חלק מקבוצות האחזקה בישראל, ובכללן קבוצות אחזקה בנות שתי שכבות. המלצת הוועדה שלא לאפשר רכישת ואחזקת קבוצות אלו על ידי חברות הממומנות בחוב ציבורי עלולה להקשות על מכירתן ולהגביל את ההזדמנויות שעומדות בפני ציבור החוסכים בישראל. בנוסף, המלצת הוועדה תפחית באופן משמעותי את הכדאיות של בניית חברות אחזקה ציבוריות בעתיד.
בנוסף סבורים קנדל ושריג כי בחברות אג"ח לא מתקיים פוטנציאל להיווצרות ניגודי עניינים, שנובע מפער בין אחזקה משורשרת בהון לבין זכויות הצבעה. "ניגוד עניינים פוטנציאלי זה הוביל את חברי הוועדה להמליץ על השינוי המבני המוצע בהמלצותיה. מטעמים אלו, וכדי למנוע פגיעה לא מידתית בפעילות חברות, עמדתנו היא כי אין לספור חברת אג"ח המחזיקה בחברות ציבוריות תחתיה כשכבה במבנה פירמידאלי". כפתרון פשרה מציעים השניים לאפשר לחברת אג"ח להחזיק שתי שכבות של חברות ציבוריות לפרק זמן של חמש שנים.
סיכון ליציבות המערכת
במסמך דעת המיעוט של גל הרשקוביץ הוא כותב כי בהשוואה בינלאומית, ישראל יוצאת דופן הן בהיקף השליטה של הקבוצות העסקיות הגדולות במשק, והן בעומק הפירמידה הממוצע. "מבנה האחזקות של המשק הישראלי מביא לקיומן של כמה תופעות בלתי רצויות הנובעות מבעיות של ניגוד עניינים, מבעיות של ריכוזיות כלל־משקית ומבעיות של הקצאת המקורות במשק", כותב הרשקוביץ שמזהיר מפני בעיית הסוכן, שבה מוטה הכף לטובת בעל השליטה על חשבון בעלי מניות המיעוט, כמו גם מתיעול משאבים.
באשר למינוף קבוצות השליטה הגדולות במשק מציין הרשקוביץ כי "מינוף הינו מאפיין מרכזי של הקבוצות העסקיות בישראל. חברות בקבוצות העסקיות נוטות להיות ממונפות יותר מאשר חברות ציבוריות שאינן שייכות לקבוצה עסקית. ריכוז אשראי בהיקף גדול בידי קבוצה עסקית אחת, שבה סיכוי גבוה להדבקה בין החברות בקבוצה במקרה של כשל פיננסי, מהווה סיכון ליציבות המערכת הפיננסית והמשק כולו".
באשר להמלצת הוועדה לאפשר את המשך קיומה של חברת אחזקות קיימת במבנה של שלוש שכבות, כותב הרשקוביץ כי "ההסכמה להותיר מבנים קיימים על כנם, ובלבד שלא יכללו למעלה משלוש שכבות, סותרת את קביעת הוועדה שקיומם אינו רצוי". עוד הוא מסביר כי בפירמידה בעלת שלוש שכבות ניתן לשלוט בחברה השלישית באמצעות אחזקה בהון של כ־12% בלבד, דבר שיוצר "מצב בעייתי ביותר".
לדעתו של הרשקוביץ, יש להגביל את כל מבני האחזקות במשק למבנה של שתי חברות ציבוריות בלבד. "החשש כי קיפול השכבה השלישית במבני האחזקות הקיימים יביא לעלויות ניכרות למשק אינו נשען על קרקע יציבה", הוא כותב. "שוני בכללי הפיקוח בין מבני אחזקה קיימים לחדשים מייצר אפליה בין חברות במשק שלא ברורה ההצדקה לה לאורך זמן.
"יש לאסור כליל קיום עסקאות בין תאגיד ציבורי לבעל השליטה בו ולצדדים הקשורים בבעל השליטה. הן הוועדה והן הספרות המקצועית בתחום קבעו כי האמצעי העיקרי שבאמצעותו בעל השליטה מנייד משאבים בתוך הקבוצה כדי למקסם את תועלתו, ואגב כך עשוי לפגוע בזכויות בעלי מניות מקרב הציבור בחברות הציבוריות, הוא באמצעות עסקאות בין חברות שבשליטתו".
בית המשפט יקבע
הרשקוביץ מתייחס לעסקאות דוגמת מכירה וקנייה של נכסים ריאליים, פעילות עסקית, מתן שירותים, הלוואות למיניהן, הקטנת והגדלת הון ותנאי שכר למנהלים. "אם ניצבת בפני החברה הזדמנות לעסקה יעילה במיוחד, יש לאפשר לה לבצע את העסקה בכפוף לאישור בית המשפט הכלכלי שיקבע אם אכן קיימת בה תועלת מיוחדת המיטיבה עם כל בעלי המניות בחברה".
הרשקוביץ דוחה את טענות בעלי השליטה שאין מספיק קונים בשוק עבור כלל החברות שישוחררו לשוק. "המשק הישראלי יוכל להתמודד עם היקף מכירות שכזה בהינתן פרק זמן סביר להתארגנות ויצירת התנאים המתאימים כתוצאה מהקיפול", כותב הרשקוביץ. "זאת ועוד, האפשרות שהשינויים במשק יעודדו השקעות זרות לרכישת תאגידים ישראליים עומדת בעינה".
לעודד שינוי אמיתי
בדעת המיעוט שהוגשה מטעם יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר והכלכלנית הראשית של הרשות, ד"ר גיתית גור גרשגורן, הם חולקים על המלצת הוועדה להגבלת שתי שכבות עבור פירמידות חדשות שיוקמו וממליצים לאפשר מבנה פירמידאלי בן שלוש שכבות עבור כלל החברות. עוד ממליץ האוזר על קביעת כללי ממשל תאגידי בחברות שבשכבה השנייה או בשכבה השלישית, כנגזרת של היקף הפער בשכבות אלה. "חברות המתאפיינות בפער גבוה יהיו כפופות לכללי ממשל תאגידי מחמירים מאלה שיחולו על חברות המתאפיינות בפער נמוך. בנוסף, להערכתי, יש לקבוע סנקציה של הרדמת זכויות הצבעה במקרה שבעלי השליטה לא ישלימו את ביצוע השינוי המבני בתוך תקופת המעבר. זאת חלף המלצת הוועדה להעביר את מניות בעל השליטה שיוותרו בשכבה רביעית ואילך, לידי נאמן".
גור גרשגורן מסתייגת מביצוע מבני כפוי שאינו מבחין בין מבנים יעילים לבין מבנים שאינם יעילים. "עדיפה מערכת כללים שתעודד שינוי התנהגות אמיתי בקרב השחקנים בשוק, ותיתן מענה שוטף לכלל הבעיות שהוועדה מצאה, שהנן תוצר של הפער בין אינטרס כלכלי מועט ויכולת השפעה רבה, אשר מבנה פירמידאלי מאפשר ליצור" היא כותבת ומוסיפה, "קיימת בעייתיות בשינוי מבני כפוי אשר אינו מבחין בין מקרים של מבנים יעילים, שאין הצדקה להתערב בהם, ובין מבנים שאינם יעילים".
