בלעדי ל"כלכליסט": השיפור בענף הספנות מסייע לצים במשא ומתן עם הבנקים

חברת הספנות צים מנהלת בחודשים האחרונים משא ומתן קדחתני הנוגע להסדר חוב מול הבנקים המממנים, שלהם היא חייבת כ־2 מיליארד דולר. ל"כלכליסט" נודע כי השיפור בתנאי השוק החל מחודש ינואר מספק רוח גבית לחברה במשא ומתן מול הבנקים, שלהם הוגשה לאחרונה תוכנית עסקית מחודשת לשנים הקרובות.

צים שואבת עידוד בעיקר מעליית תעריפי התובלה בענף הספנות, שהחלה במרסק, החברה הגדולה ביותר בענף הספנות העולמי, וגלשה לאחר מכן גם לשאר השוק. מדובר בעליית מחירים בשתי פעימות, במרץ ובמאי, שנעה בין 25% בקווים הקצרים ועד 80% בקווים הארוכים, אולם עלייה זו תקפה רק לגבי חוזים חדשים ולא לאותם שחקנים שכבר חתומים על הסכמים. בנוסף, עדיין קיים החשש בענף שמא אחד השחקנים ישבור את השוק על מנת להגדיל את נתח השוק שלו, דבר שעלול ליצור אפקט דומינו עולמי.

לאחרונה הודיעה גם צים כי החל מ־1 במרץ היא מעלה את תעריפי ההובלה והשינוע בקווים הבין־יבשתיים שנעים בין הודו, פקיסטן, סרי לנקה ובנגלדש לבין כמה יעדים באירופה, מדינות הים השחור ומדינות המזרח התיכון, כולל ישראל. "העלאת התעריפים הנה הכרחית על מנת לשמר את רמות השירות שלנו ולשמור על רמת אמינות גבוהה", נכתב בזמנו באתר האינטרנט של צים.

עם זאת, הבנקים עדיין בוחנים מקרוב את שאר ההתפתחויות בענף הספנות, כגון מחיר חבית נפט שעומד על יותר מ־100 דולר לחבית, ולנוכח האיום האיראני עלול לעלות עוד יותר, מה שנמצא בעוכריהן של חברות הספנות.

עוד פרמטר שנבחן הנו היקף הצי העולמי שמושבת, שנע כיום סביב 5%, בשל היעדר ביקוש ועלויות גבוהות של חברות הספנות. הוצאת אוניות נוספות מקווי הפעילות עשויה אף היא לתמוך בשחקנים שישרדו. לכל אלו מצטרף כמובן סימן השאלה הגלובלי ביותר והוא קצב התאוששות הכלכלה העולמית, שמשפיע באופן מהיר וישיר על ענף הספנות ועל משוואת הביקוש וההיצע.

"צרת רבים חצי נחמה", כך כינה השבוע אחד הבכירים בשוק ההון את מצבה של צים מול הבנקים, תוך שהוא סבור שהקשיים בעולם הספנות, שמשפיעים על כל השחקנים, מהווים במקרה זה עוגן עבור צים. "הבנקים לא יכולים להרשות לעצמם לשלוח את עולם הספנות לפירוק או לשינוי כל כך קיצוני".

החברה לישראל ומשפחת עופר הביעו לאחרונה אמון בצים כשהודיעו כי "מלוא סכום רשת הביטחון (100 מיליון דולר — ל"פ) יועבר לצים עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2012". ייתכן כי הפעלת רשת הביטחון באה כחלק מהדרישות הבנקים המלווים, שלהם חייבת כאמור צים כ־2 מיליארד דולר, אשר רוצים לראות כי בעלות השליטה נכונות לתמוך בחברה, בטרם יאשרו את ריכוך ההתניות הפיננסיות.

במקביל מנסה צים לקדם בימים אלה שני תהליכים: הראשון, חיסכון בהתייעלות פנימית שכוללת סגירת פעילויות לא רווחיות, פיטורי עובדים ושינוי אסטרטגי בהפעלת הקווים. השני, בחינת אפשרויות למיזוג עם שחקניות נוספות בעולם התובלה הימית כדי ליצור גוף שייהנה מיתרונות הגודל.

את הרבעון השלישי של 2011 סיימה צים בהפסד של 66 מיליון דולר, כשבשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 הפסידה החברה 245 מיליון דולר. צים צפויה להציג הפסדים כבדים גם ברבעון הרביעי שהסתיים בדצמבר. החברה נמצאת, נכון לסוף 2011, בהפרה של אמות המידה הפיננסיות מול הבנקים. אם לא תצליח החברה לשפר את עמידתה בתנאים אלו, היא עשויה להידרש לפחות בחלק מהמקרים לפירעון מיידי של החוב.