שקרים שעוזרים לסוחרים לשרוד
משיפור ממוצעים ועד להתכחשות להפסדים: ההונאה העצמית היא הדרך היחידה לשרוד בג'ונגל המט"ח
קראתי לאחרונה כתבה מרתקת בנושא הונאה עצמית. בכתבה נטען כי כל אדם נוטה לשפוט את עצמו באהדה ואת הזולת לחומרה. הטענה מוכחת בניסוי שבו צילמו החוקרים סטודנטים שהושבו מול מסך שעליו התחלפו בסדר אקראי תצלומי דיוקנאות. הסטודנטים התבקשו ללחוץ על כפתור בכל פעם שהם מזהים את עצמם. מה שלא סיפרו לסטודנטים היה שתמונתו של כל אחד מהם עברה עיבודי פוטושופ לפי מודל ממוחשב של יופי, שיצרו חמש גרסאות יפות יותר שלהם, וחמש גרסאות כעורות יותר.
באופן מפתיע, כשהנבדקים ראו תמונות שלהם ששופצו באופן נרחב, הם לחצו על הכפתור כחצי שנייה מהר יותר משלחצו עליו כשראו את תמונותיהם האמיתיות. המסקנה: אנחנו תופסים את עצמנו כיפים יותר משאנחנו במציאות. גם ברמת הרפלקס.
אני לא לבד
מיד נדלקה אצלי נורה אדומה - האם אני משקר לעצמי כסוחר? אני נאלץ להודות שכן. בשיחות עם סוחרים נוספים כולם הודו שכדי לשרוד במקצוע המטורף הזה, ההונאה העצמית הולכת ומשתכללת עם השנים.
אבל, ללא עשיית חשבון נפש מוסרי נוקב וחסר פחד אין יכולת להשתפר באמת כסוחר, ולכן אני רוצה להצביע על השקרים הנפוצים וההונאות העצמיות שסוחרים עושים בהם שימוש:
1. שיפור ממוצעים: שיפור ממוצעים הוא שיטת מסחר שבה מגדילים את החשיפה ככל שההפסד מעמיק במטרה לקרב את מחיר הכניסה לעסקה. אין לי בעיה עם שיפור ממוצעים כשיטת מסחר, אבל השיטה שעוזרת לנו בחלק מהמקרים להיחלץ מפוזיציה מפסידה ברווח קל, עוזרת לנו גם לשקר לעצמנו.
המנגנון הוא פשוט: הגדלת הפוזיציה תוך כדי הפסד אמנם משפרת את הממוצע, אבל בהכרח אומרת שהסטופ־לוס יבוצע כשהפוזיציה שלנו היא גדולה יותר, כלומר - במסגרת ההונאה העצמית ותחת השקר של מימוש רווחים, רובנו נגיע למצב שבו לקיחת הרווח תיעשה עם פוזיציה קטנה יותר מעצירת ההפסד. הדבר אמנם מייצר מראית עין של רווח, אבל לא צריך להיות מינה צמח כדי להגיע למסקנה שכך לא מייצרים תוחלת חיובית לאורך זמן.
2. זיכרון סלקטיבי: כשאשתי שואלת אותי בדאגה אם אני יוצא לרכוב לבד (על אופניים בכביש), אני תמיד עונה את אותה תשובה שחוקה: "אני יוצא עם שני חברים: הדחקה והכחשה". ההדחקה לא רק עוזרת לי לצאת אל סיכוני כבישי ישראל, אלא לקום בבוקר לעוד יום של סיכוני שוק לאחר יום של הפסדים. אני פשוט זוכר טוב יותר את העסקאות המרוויחות. וכך, ההפסדים מתעמעמים, לפחות עד שאני פותח את דו"חות הרווח וההפסד.

3. הכישלון הוא יתום: חלק מהחשיפות הוא פרי של חשיבה משותפת ויש נטייה לצמצם את מידת המעורבות ככל שההפסד מעמיק.
4. הימנעות מהפקת לקחים: לסוחר השקוע במסחר אינטנסיבי יש אינסוף תירוצים מדוע לא לעצור ולמצוא את הזמן להפיק לקחים מעסקה מוטעית, כשהשגיאה הנפוצה ביותר היא להיכנס מיד (ובתוך סערת הרגשות) לפוזיציה נוספת. חלק מהצורך שלנו להיות עסוקים מגיע ממקום של הימנעות וחוסר רצון להתמודד עם הקושי שבהפקת לקחים.
לקבל את האמת בפנים
האבולוציה שלי כסוחר בג'ונגל של עולם המט"ח מחייבת מנגנוני הגנה ששומרים על בריאותי הנפשית לאורך השנים. השקרים הקטנים שאני מספר לעצמי נועדו להגן עליי מהתסכול שאקראיות המסחר יכולה ליצור. הבעיה נוצרת כשהמנגנונים האלו הופכים להיות לנו לטבע שני, ואנו עיוורים לגביהם לחלוטין. הדרך היחידה להשתפר כסוחר היא לעבוד על עצמך, ואני לא מתכוון ל"לעבוד" בהקשר הילדותי של לשקר, אלא להפך - להתמודד עם המגרעות ולדעת לקבל את האמת בפנים.
הכותב הוא סוחר מט"ח בחדר העסקאות של לאומי שוקי הון


